החלטות בבקשות בהליך חדלות פירעון של יחיד

על כן, בהחלטתי מיום 3.7.23 קבעתי, בין היתר, כך: "... לאור נסיבותיו הנטענות הלא פשוטות של היחיד והתחייבותו לפעול לשלם את דמי המזונות באופן עיקבי ורציף, ניתנת ליחיד היזדמנות להסיר מחדל זה. היחיד יפעל לתשלום דמי המזונות שנקצבו וכן להסיר את חוב הפיגורים שצבר. ככל שהיחיד לא יפעל כאמור, והמבקשת תגיש הודעה מתאימה בעיניין, לא יהיה מנוס כי אם להדרש לבקשה לביטול הליכים בעיניינו". ביום 5.9.23 הגישה המבקשת בקשה נוספת לביטול ההליך בעיניינו של היחיד.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חידלות פרעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת חייב, אם היתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעיניינו של היחיד.

...

לאור כל האמור ולאור התנהלותו של היחיד בהליך הצטרפה הנאמנת לבקשת הזכאית וביקשה להורות על ביטול ההליך בעניינו של היחיד בשל ניצול ההליך לרעה.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

המדובר בהליך חידלות פרעון שני של היחיד וההליך הקודם היתנהל בתיק פש"ר 67893-03-17 שבוטל בשל מחדלים בפסק דין שניתן ביום 30/7/19.

ביום 7/9/22 הגיש הנאמן בקשה למתן החלטה בבקשה לביטול הליך חידלות הפרעון מאחר והיחיד לא סילק את המחדלים.

...

היחיד ביקש לאמץ את הצעת הממונה לגבי חובת התשלומים, טען כי שילם את חוב הפיגורים ומסר הסבר לגבי היקף העיזבון של אביו וחלקו בו. לאחר שעיינתי בתיק, בדו"ח ממצאי הבדיקה, הצעת הממונה והדיון היום, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים כדלקמן – חובת התשלומים - סכום התשלומים – היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 900 ₪.

בית משפט השלום בראשון לציון חדל"פ 10945-12-22 תמיר נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: 372097_3 מספר בקשה:25 בפני כבוד השופטת דר להב היחיד: יצחק תמיר, ת"ז 073883043 ע"י ב"כ עוה"ד שחר סקופ המשיבים: 1. עוה"ד אורי בראון (נאמן) בעצמו 2. בנק הפועלים בע"מ (הנושה המובטח) ע"י ב"כ עוה"ד ליאור הר צבי וכונס הנכסים עו"ד מור נרדיה 3. יפית תמיר ע"י ב"כ עוה"ד ארי סירקין 4. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ע"י ב"כ עוה"ד ענבל מנוצ'הרי כסיף החלטה

מכאן הצורך בהחלטה זו. רקע ביום 2.1.2023 נתן הממונה צו לפתיחת הליכים בעיניינו של היחיד, לבקשתו, ועו"ד אורי בראון מונה נאמן ליישום הליכי חידלות הפרעון.

...

נקבע בהחלטה זו, בין היתר: "מאזן הנוחות בנסיבות העניין אף הוא אינו מביא לקבלת הבקשה. אכן, מדובר בבית מגוריו של המבקש וככלל יש לנקוט זהירות בעת פינוי חייב ממקום מגוריו. אלא שבענייננו מדובר בנחלה בת 9 דונמים ואין הצדקה כי אדם החייב סכום של כ- 21 מיליון ש"ח יגור בנכס מסוג זה במקום לשתף פעולה בהקטנת החוב על דרך מימוש הנכס. ניתנה למבקש אפשרות במסגרת הליכי ההוצאה לפועל להוכיח זכאותו לדיור חלופי אך הוא לא שיתף פעולה בהליך זה ולא הציג נתונים ומסמכים המלמדים על זכותו זו... אשר לדיירים הנוספים המתגוררים עם המבקש – כפי שציין רשם ההוצאה לפועל במסגרת החלטתו מיום 30.5.22, אין להם זכויות בעלות בנכס וכל זכות שיש להם נדחית מפני זכות השעבוד של הזוכה. עוד צוין כי המבקש ידע עוד בחודש מרץ על הפינוי הצפוי והיה עליו לעדכן את מי שמתגורר עמו בנכס על כך." תמ"ש (פ"ת) 41093-12-22 - בהחלטה מיום 19.12.2022 נדונה ונדחתה בקשתה של גב' תמיר למתן צו מניעה זמני שיאסור על הבנק לנקוט הליכי פינוי נגדה.

המשך צבירת הריביות פוגע, בסופו של דבר, הן בנושה המובטח והן ביתר הנושים, נוכח הגדלת מצבת הנשייה, ובסופו של דבר, יפגע הדבר גם ביחיד, אשר דווקא בנסיבות המקרה דנן, עשוי להיוותר עם נכסים גם לאחר פירעון החובות לנושים (וזאת מבלי לקבוע מסמרות בדבר).

מבלי לגרוע מהאמור, סבורני כי טוב תעשה הגב' תמיר אם תפעל להגיש תביעת חוב לנאמן, אשר תוכרע על ידו.

סוף דבר אני נעתרת לבקשת הנושה המובטח והנאמן ומאשרת את ההסכמות שפורטו בסעיף 5 לבקשה מיום 30.3.2023.

אני דוחה את בקשת היחיד לאפשר לו לבצע מכר עצמי של הנחלה או לפדות אותה.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו חדל"פ 53793-11-20 ויזובסקי נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: 325763_3 מספר בקשה:4 לפני כבוד השופט דן סעדון מבקשים 1. אוקסנה ויזובסקי 2. גבריאל ויזובסקי 3. ליאור ויזובסקי כולם ע"י עו"ד יניב אינסל משיבים 1. עזבון המנוח אלכסנדר ויזובסקי ז"ל 2. אורן יעקבלביץ (נאמן) 3. ממונה על חידלות פרעון ושקום כלכלי – מחוז ת"א החלטה

הליך חידלות פרעון (ליחידים) על פי החוק הוא דו שלבי במהותו.

כהשלמה נציין כי סעיף 216 לחוק קובע כי נכסי קופת הנשייה הם "כל נכס של היחיד במועד מתן הצוו לפתיחת הליכים, כל נכס שיוקנה לו עד מתן הצוו לשקום כלכלי וכל נכס הנכלל בקופה בהתאם לצוו השקום הכלכלי". מן האמור נובעת מסקנה כי משעה שהיחיד הסתלק לפני מתן צו פתיחת ההליכים מזכויותיו בעזבון אביו לטובת אמו, זכויות היחיד שוב אינן מוקנות לקופה במועד צו פתיחת ההליכים.

...

כהשלמה נציין כי סעיף 216 לחוק קובע כי נכסי קופת הנשייה הם "כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, כל נכס שיוקנה לו עד מתן הצו לשיקום כלכלי וכל נכס הנכלל בקופה בהתאם לצו השיקום הכלכלי". מן האמור נובעת מסקנה כי משעה שהיחיד הסתלק לפני מתן צו פתיחת ההליכים מזכויותיו בעיזבון אביו לטובת אמו, זכויות היחיד שוב אינן מוקנות לקופה במועד צו פתיחת ההליכים.

כיוון שההתייחסות לסוגיית זכויות היחיד בעיזבון בצו השיקום הייתה מחויבת בעת שהיחיד היה בחיים אין בעובדה המצערת שהיחיד נפטר כדי להוות שינוי נסיבות בעניין זה. כיוון שהנאמן טען רק לשינוי נסיבות הנובע מפטירת היחיד – וכפי שהראיתי לעיל שינוי נסיבות זה איננו רלוונטי- ולא טען לגילוי עובדות חדשות, המסקנה המתבקשת היא כי הנאמן מנוע מלהגיש בקשה לביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לאחר מתן צו השיקום כפי שניתן.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו חדל"פ 33622-03-20 בן דרור ואח' נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:185 לפני כבוד השופט דן סעדון מבקשים יקיר ניידיק, עו"ד (נאמן) רונן נאווי, עו"ד (נאמן) משיבים 1. אמיר מוכתרי, ת"ז 029416484 2. מעלה כתר 2016 בע"מ, חברות 515463602 3. אזגה אחזקות בע"מ משיבות 2-3 על ידי עו"ד אסף רצון 4. אבי הדר 5. אמה אינוזמצב משיבים 4-5 ע"י עו"ד ארז חבר 6. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב, משרדי ממשלה 570001772 החלטה

בקשת הנאמנים ליישום הליכי חידלות הפרעון בעיניינו של משיב 1 (להלן: היחיד) להורות למשיבה 2 (להלן: מעלה כתר) ולמשיבה 3 ( להלן: אזגה) ( יחדיו להלן: החברות) להמציא לעיונם מסמכים בקשר לזכות היחיד לקבל מריווחי אזגה.

סמכויות אלה נידרשות לנאמנים לשם הגשמת תכליות החוק להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים ולהביא ככל האפשר לשיקומו של היחיד, והכל בשים לב לנחיתות האינפורמטיבית בה מצויים הנאמנים ביחס למושאי החקירה והבירור (ע"א 1211/96 עו"ד כהן, מפרק אדאקום טכנלוגיות בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק) נ' נשיונל קונסטלטנס בע"מ, פ"ד נב(1) 481 (1998)).

...

דין טענות אלה להידחות.

לאור האמור אני סבור כי דין בקשת הנאמנים להתקבל.

ככל והמשיבים לבקשה, או מי מהם, כבר המציא לנאמנים את המסמכים החופפים במסגרת בקשה או הליך אחרים, פטורים המשיבים, או מי מהם, מלשוב ולהמציא לנאמנים בשנית את המסמכים החופפים גם במסגרת בקשה זו. אני מחייב את המשיבים לשלם לקופה הוצאות הבקשה בסך 3000 ₪.