החלטה משלימה במעצר עד תום הליכים בעבירות תעבורה

ביום 6.1.2020, בהוראת בית משפט השלום, הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר משלים בו נבחנה, כהצעת המבקש, חלופת מעצר נוספת בבית של בן-דודו ובפיקוחו, ובערבותה של אמו.

במסגרת הערר הראשון טען המבקש כי בית משפט השלום שגה בהחלטתו להורות על מעצרו עד תום ההליכים בגין עבירות התעבורה המיוחסות לו, שלדעתו אינן מקימות עילה למעצר.

...

לבסוף, הן הגיעו למסקנה כי חלופות המעצר המוצעות לא תוכלנה להלום את חומרת הסיכון אשר נשקף מהמבקש נכון לעת הזאת; ובמסקנה זו לא אוכל – וממילא לא ארצה – להתערב.

סבורני, אפוא, כי די בטעם זה כדי לדחות את הטענות שהעלה המבקש נגד פסילת רעייתו כמפקחת במסגרת חלופת המעצר שהלה הציע.

הבקשה למתן רשות ערר נדחית אפוא.

בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז מ"ת 6541-04-21 מדינת ישראל נ' איסקוב(עציר) תיק חצוני: 339487/2021 בפני כבוד השופט עמית בר מבקשים מדינת ישראל משיבים אלמן אלי איסקוב (עציר) החלטה

בתאריך 10.5.21 היתקיים דיון בו ביקש ב"כ המשיב כי המשיב יופנה לתסקיר משלים לצורך בדיקת ערבים נוספים.

ההלכות שנפסקו בבית המשפט העליון, מציינות כי בעבירות תעבורה החריג הוא מעצר מאחורי סורג ובריח, מתוך בש"פ 2227/08 טראד גריפאת נ. מדינת ישראל; " הלכה היא כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה, אלא במקרים חריגים בלבד [ראו למשל: בש"פ 7352/04 מדינת ישראל נ' אבו כואדי (לא פורסם, 9.8.04)]. יש להורות על מעצר כאמור רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפני מסוכנות הנאשם. " כמו כן ראה בש"פ 10118/04 נזמי ג'באלי נגד מדינת ישראל.

...

לכן, בשים לב להלכות בית המשפט העליון בעניין מעצר בתיקי תעבורה במקרים חריגים, במקרה ספציפי זה, ולמרות עברו התעבורתי המכביד של המשיב, אני סבור כי ניתן להסתפק במעצר בפקא"ל. הפיקוח האלקטרוני בצירוף עם המפקחים שעשו רושם חיובי על בית המשפט ועל שירות המבחן, יכולים שניהם יחדיו לתת מענה במקרה זה ולאיין את המסוכנות שלא בדרך של מעצר מאחורי סורג ובריח.

באיזון שבין מסוכנות המשיב לבין חוזקת מערך הפיקוח האנושי והאלקטרוני – אני סבור שהכף נוטה למעצר בפקא"ל. לאור זאת, אני מורה על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בתנאים הבאים: המשיב ישהה במעצר בפיקוח אלקטרוני בכתובת: רחוב הנשיא ויצמן בית 198 דירה 6 אור עקיבא, בפיקוח אחד או יותר מהמפקחים הבאים: פרטי הערבים: מר אסקוב סבגול ת.ז. 309278125 הגברת אברמוב ליאורה ת.ז. 315203802 מר גלילוב רינת ת.ז. 309278059 מר איסקוב טימור ת.ז. 309278380 נאסר על המשיב לצאת, בכל שעה משעות היממה מתחומי הדירה הנ"ל, וזאת עד תום ההליכים נגדו אלא לדיונים משפטיים או באישור בית המשפט.

אני מעכב את ביצוע ההחלטה למשך 48 שעות עד ליום 2.6.21 בשעה 12:00 וזאת על מנת שהמשיבה תוכל להגיש ערר על החלטתי זו. זכות ערר כחוק.

בהחלטה זו קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע (כב' סגנית הנשיא נ' חקלאי) במ"ת 6546-06-22 מיום 30.08.2022 והורה על מעצר המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בית המשפט נימק החלטתו במשך הזמן בו שהה המבקש במעצר; היתרשמותו כי המבקש מבין את משמעות העמידה בתנאים של חלופת מעצר; בכך שהמפקחות שהוצעו נימצאו מתאימות על-ידי שירות המבחן; ובהמלצת התסקיר המשלים.

וכפי שנקבע על-ידי בית משפט זה, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, יורה בית המשפט על מעצר של נאשם בעבירות תעבורה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (ראו: 10118/04 ג'באלי נ' מדינת ישראל (16.11.2014); בש"פ 2227/08 גריפאת נ' מדינת ישראל, פסקות 16-15 (14.03.2008), והאסמכתאות שם).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על בנספחיה ונתתי דעתי לטענות הצדדים ובאי-כוחם, החלטתי, מתוקף סמכותי לפי סעיף 53(א1)(2) לחוק, לדון בבקשה כאילו הוגשה כערר על החלטת בית המשפט המחוזי – ולקבלה.

כל זאת מהטעמים שיפורטו להלן.

סבורני, כי עניין זה זה נופל בגדר אותם מקרים מיוחדים, המצדיקים מתן רשות לערור ב"גלגול השלישי".

ביום 23.11.2023, התקבלה חוות הדעת, לפיה האיזוק האלקטרוני ישים בכפוף להסדרת כמה תנאים, ובהתאם, ניתנה החלטתו המשלימה של בית משפט השלום, לפיה המבקש ישהה במעצר בפקוח אלקטרוני עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

מכאן הבקשה שלפני, בגדרה טוען המבקש כי יש להיעתר לבקשתו 'מטעמי צדק', ולאור "שאלת מעמדו של מעצר בפקוח אלקטרוני". לגופו של עניין, חוזר המבקש על טענותיו, שהועלו לפני בית המשפט המחוזי, לפיהן ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים בפקוח אלקטרוני שגויה, וזאת הן מהטעם שמדובר בעבירת תעבורה, והן מהטעם שלא היתקיימו בעיניינו נסיבות המצדיקות את השבתו למעצר, בחלוף שבעה עשר ימים, מבלי שהוגש ערר על ההחלטה 'המקורית' של בית משפט השלום, בשלב מעצר הימים, לשחררו לחלופת 'מעצר בית'.

...

מכאן הבקשה שלפני, בגדרה טוען המבקש כי יש להעתר לבקשתו 'מטעמי צדק', ולאור "שאלת מעמדו של מעצר בפיקוח אלקטרוני". לגופו של עניין, חוזר המבקש על טענותיו, שהועלו לפני בית המשפט המחוזי, לפיהן ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים בפיקוח אלקטרוני שגויה, וזאת הן מהטעם שמדובר בעבירת תעבורה, והן מהטעם שלא התקיימו בעניינו נסיבות המצדיקות את השבתו למעצר, בחלוף שבעה עשר ימים, מבלי שהוגש ערר על ההחלטה 'המקורית' של בית משפט השלום, בשלב מעצר הימים, לשחררו לחלופת 'מעצר בית'.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות על הסף, ללא צורך בתשובה מטעם המדינה.

סוף דבר, הבקשה נדחית בזאת.

לצד זאת, לעורר בלבד יוחסה גם עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה (בנגוד להוראת סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]) וכן עבירה של נהיגה ללא ביטוח חובה תקף (בנגוד להוראת סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970).

ביום 04.01.2024 ניתנה החלטת בית משפט קמא, בגדרה נקבע כי עלה בידי המשיבה להוכיח את קיומן של ראיות לכאורה לבצוע המעשים המיוחסים לעורר "בעצמה גבוהה". בהעדר מחלוקת לגבי קיומה של עילת מעצר, ניתנה בו ביום החלטה משלימה לפיה העורר ייוותר במעצר עד תום ההליכים בעיניינו.

...

על אף שלגישתי, ישנן די ראיות, כנדרש בשלב זה, אף בהתעלם מעדויות אלה – הרי שגם דינן של טענות העורר בעניינן להידחות.

סוף דבר בהלכת זאדה העיר הנשיא א' ברק כך: "אכן, לעתים קרובות חומר החקירה הקיים אינו כליל השלמות. גירסאות העדים, שעליהן סומך האישום, לעתים קרובות אינן תואמות זו לזו. אפשר אף שיש בו עדויות סותרות. לעתים העדויות ניתנות לפירושים שונים. לא פעם תתעוררנה שאלות שהעדויות אינן משיבות עליהן. אין בכל אלה בלבד כדי לשלול את ערכן כ"ראיות להוכחת האשמה". אמת, בשל אותן סתירות ושאלות ייתכן כי קיים עתה ספק סביר באשמת הנאשם, אך קיומו של ספק סביר עכשווי באשמת הנאשם אינו שולל מהראיות את אופיין הלכאורי.

בהתאם כל האמור לעיל – הערר נדחה בזאת.