התובע העמיד את סכום התובענה על סך של 5,506,330 ₪, ופירט בהרחבה את הנתונים שעמדו בבסיס החישוב, שהסתמכו על שיעור העמלה שנוסף אצלו ללא הודעה (58%), אך בהנחה שחברי הקבוצה האחרים גילו את התוספת לעמלה בתוך חודש אחד ולא השתהו כמותו.
הקושי הראשון בהקשר זה היה כי הסכום המוסכם הכולל, הנקוב בהסדר הפשרה כסכום שלו היו זכאים חברי הקבוצה אילו היתה התובענה מתקבלת (1,200,000 ₪), נמוך מאד ביחס לסכום התביעה (5,506,330 ₪), וגם סכום הפשרה שהוצע בהסדר (750,000) נמוך ביחס לסכום המוסכם הכולל, וזאת מבלי שניתן הסבר בנוסחא או בנתונים לסתור את החישובים המפורטים שהציג התובע.
תחת זאת, משום שהיועמ"ש נימנע מלהתייחס מלהתייחס לשאלת מינוי הבודק בחוות דעתו, על אף שהתבקש לעשות זאת, ומשום שההסדרה העתידית של יידוע בתי העסק בדבר העלאות של שעורי עמלות הסליקה מהוה הסדר ראוי, הוגן וסביר כנדרש, אך עלו שאלות לגבי החלק בהסדר הפשרה המוצע הנוגע לפצוי בגין העבר – החלטתי לא לדחות את הבקשה, אלא למנות בודק להסדר טרם אישורו, בהתאם לקבוע בסעיף 19(ב) לחוק.
...
סוף דבר
אני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן ונותנת לו תוקף של פסק דין, בכפוף להוראות כדלקמן:
לעניין ההסדרה העתידית לגבי משלוח הודעות בדבר העלאת שיעור העמלות אני מורה כי הנתבעת תשלח הודעות בנוסח ובמנגנון שפורט בהסדר הפשרה המתוקן.
לעניין הפיצוי לקבוצה בפשרה, אני מורה כי הנתבעת תשלם סך כולל של 1,002,445 ₪, במנגנון כדלקמן:
לבתי עסק שעדין מקבלים שירותי סליקה מהנתבעת, ישולם הפיצוי כמוסכם בזיכוי לחשבון הסליקה, והנתבעת תשלח להם במקביל לכך מסרון SMS ודוא"ל או מכתב, כמוסכם ביניהם לגבי קבלת הודעות מהנתבעת, שיסביר כי זוכו בתשלום ויציג קישור לדף אינטרנט שבו יוסבר מקור זכאותם לתשלום זה.
לבתי עסק שכבר אינם מקבלים שירותי סליקה מהנתבעת, ובלבד שסכום ההחזר עולה על 30 ₪ לבית עסק יחיד, תשלח הנתבעת מכתב, הן לכתובת הדוא"ל האחרונה שיש לה, הן בדואר לכתובת האחרונה הרשומה ברשם החברות (לחברות), או לכתובת האחרונה של העסק שהייתה בידיהם (ליחידים), ותמסור את הפרטים כאמור בהסדר הפשרה.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.