החלטה בנוגע לשחרור לחלופה בעבירות של סחר בסמים

לפניי בקשת רשות ערר "בגילגול שלישי" לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופט מ' לוי) בעמ"ת 36062-07-22 מיום 25.7.2022, בגדרה נדחה ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בבת-ים (כב' השופטת ש' קריספין) במ"ת 9485-04-22 מיום 8.6.2022, בה נדחתה בקשת המבקש לעיון מחדש בהחלטה בנוגע לתנאים המגבילים לשחרורו לחלופת מעצר.

רקע בתמצית ביום 24.4.2022 הוגש נגד המבקש כתב אישום, המייחס לו עבירה של נהיגה בשיכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש ביצע את העבירה המיוחסת לו; וכי נשקפת מהמבקש מסוכנות לציבור, כפי שניתן ללמוד מנסיבות ביצוע העבירה, וכן מעברו הפלילי של המבקש, שכולל 12 הרשעות בעבירות תעבורה, והרשעה בעבירות החזקה וסחר בסמים.

...

יישום אמות מידה אלה על ענייננו מוביל, כאמור, למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

למעלה מן הצורך, אוסיף עוד כי לא שוכנעתי שעלה בידי המבקש להוכיח כי חל שינוי נסיבות מאז מתן ההחלטה על חלופת המעצר ועד היום המצדיק לדון מחדש בהחלטה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

ודוק, אין להקל ראש גם בעבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אשר גם לגביה נקבע, כי הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים של מי שמואשם בביצועה אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות העשויות להצדיק בחינת חלופות מעצר [בש"פ 4457/18 אלסייעד נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים האלקטרוניים (14.06.2018)], וראו עוד למשל בש"פ 2362/20 צלאח נ' מדינת ישראל (16.04.2020) שם נקבע לאמור: "הלכה היא עמנו כי בעבירות של סחר בסמים מסוכנים ובעבירות שנילווית אליהן, דוגמאת אלו של החזקת סם שלא לצריכה עצמית 'הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים, ואילו מעצר באזוק אלקטרוני או שיחרור לחלופת מעצר ייתכנו רק במקרים חריגים ויוצאי דופן [...]; על פי רוב, כאשר גילו של הנאשם צעיר, עברו הפלילי נקי ומעורבותו בעבירות היא מצומצמת בלבד' [...]". ומן הכלל אל הפרט – משהוסכם ע"י העוררת כי קיימות ראיות לכאורה לבצוע העבירות המיוחסות לה על ידה, ומשאין חולק, כי הן מקימות חזקת מסוכנות, וכי מעבר לחזקה הסטאטוטורית לגביהן מיתעצמת המסוכנות נוכח עבירת הסחר בסם הקוקאין ונוכח כמות וסוג הסמים שהוחזקו ע"י העוררת, כמיוחס לה בכתב האישום, אין מקום להדרש במסגרת הדיון בערר שלפניי, הנסוב, כזכור, סביב החלטת ביניים של בית משפט קמא, לטענות בא כוחה בעיניין נסיבות ביצוע העבירות לכאורה.

...

ביום 17.04.2023 התקיים דיון נוסף בפני בית המשפט קמא במסגרתו הוא שב ונדרש לחלופות המעצר שהוצעו ע"י העוררת וקבע בסופו, כי אין בידו להיעתר לבקשתה וכי בנסיבות העניין יש להמתין לקבלת תסקיר המעצר.

עם זאת, אין בעובדה שנדרשת המתנה ארוכה יחסית לתסקיר מעצר בכורח הנסיבות האמורות כדי להביא בהכרח למסקנה שעל בית המשפט להימנע מלהורות על הגשת תסקיר מקום בו, עפ"י שיקול דעתו, הוא נחוץ טרם קבלת החלטה בעניין מעצר נאשם עד תום ההליכים נגדו או שחרורו לחלופת מעצר.

מן הראוי לציין, כי גם אם מצא בית המשפט קמא להורות על הגשת תסקיר בעניינה, אין משמעות הדבר שגמלה בלבו כבר ההחלטה לשחרר העוררת לחלופת מעצר וכל שנותר כעת הוא לקבוע את טיבה.

העיסקאות בוצעו בשיטות שונות כגון "מסירה ישירה מתחת לביתו ובקרבתו, הטמנה ברחבי העיר אשקלון, בארון חשמל, בשטיח בכניסה לביתו, בתיבת הדואר ומערום בלטות בקומת ביתו". בגין האמור, למבקש יוחסו ריבוי עבירות של יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; והסתייעות ברכב לעבור עבירה, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

צוין, כי בעבירות סחר בסמים חלה עילת מעצר סטאטוטורית מתוקף מסוכנות, לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996; ונקבע כי במקרה דנן לא מתקיימים טעמים חריגים המצדיקים שיחרור לחלופת מעצר, גם לא לנוכח העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי לחובתו.

המבקש הגיש ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אך לאחר שנערך דיון במעמד הצדדים, הערר נמחק לבקשתו, תוך שצוין כי בכוונתו להגיש בקשה לעיון חוזר להעברתו לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני בתום הליך גישור שהתנהל בעיניינו.

...

דין הבקשה להידחות.

לא מצאתי כל פגם המצדיק התערבות בהחלטה זו, לא כל שכן במסגרת "גלגול שלישי". סוף דבר: הבקשה נדחית.

בית המשפט הוסיף וציין כי לפי ההלכה הפסוקה, כאשר מדובר בעבירות סמים חמורות של סחר ובודאי של גידול סם, הכלל הוא להורות על מעצר עד תום ההליכים ולהמנע מחלופות מעצר, לרבות בעיניינם של נאשמים צעירים ונעדרי עבר פלילי.

בהקשר זה אציין את המסד המשפטי שעמד בפני בית המשפט המחוזי בעת שניתנה ההחלטה השלישית, ושעומד גם ביסוד החלטתי זו: בית משפט זה, בהחלטתו של חברי, השופט ע' גרוסקופף, קיבל את הערר על החלטתו הראשונה של בית המשפט המחוזי והורה על קבלת תסקיר מבחן, הואיל ולהשקפתו, למרות הנסיבות החמורות של העבירה שהעורר מואשם בה והרשעתו הקודמת בעבירות סמים חמורות, "יש צורך בקבלת נתונים נוספים בעיניינו, על מנת לבחון אם ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו באמצעות חלופה הולמת." משנמסר תסקיר שירות המבחן ובו ההמלצה על בחינת החלופה של שיחרור למוסד לטפול בגמילה, יישם בית המשפט קמא, בהחלטה השנייה, את החלטתו של בית משפט זה, על קידום בחינתה של אותה חלופה.

העורר הורשע, בשנת 2019, בעבירות סחר בסמים ונגזרו עליו 16 חודשי מאסר בפועל וכן מאסרים מותנים.

...

במצב זה נכון עשה בית המשפט קמא, בהחלטתו השלישית, כאשר בחן לגופו של עניין את יישום התנאים שנקבעו בהלכת סויסה על נסיבות המקרה שבפניו (בהקשר זה, הטענה בערר לפיה בית המשפט קמא, בהחלטתו השלישית, התעלם, כביכול, מההחלטות שקדמו להחלטתו השלישית, אינה מקובלת עליי ונדחית בזאת).

באשר לערר על ההחלטה הרביעית של בית המשפט המחוזי, הרי בהינתן החלטתי לקבל את הערר על ההחלטה השלישית של בית המשפט המחוזי, נשמט הטעם שעמד ביסוד ההחלטה הנ"ל ולא יכולה להיות מחלוקת של ממש שדין הערר, גם על החלטה זו, להתקבל.

התוצאה היא שהנני מורה לשחרר את העורר לחלופה הטיפולית הסגורה בהתאם להמלצת שירות המבחן וכן על שחרורו לזמן קצר לצורך השתתפות בחתונת אחותו הקבועה ליום 5.9.2023.

בית המשפט העליון היתייחס להיעדרו של תסקיר מעצר טרם אישור השיחרור מהמעצר וקבע בעיניין זה את הדברים הבאים: " יוער, כי לא נעלם מעיניי כי בסופו של דבר לא נתבקש, וממילא לא הוגש, תסקיר מעצר בעיניינו של המבקש. נכון הדבר, כי על דרך הכלל, ראוי שהחלטה בדבר שיחרורו של נאשם לחלופת מעצר בעבירות כדוגמת זו בה עסקינן תיתבסס על עמדה מקצועית של שירות מבחן. יחד עם זאת, כידוע, אין פרושו של דבר כי בית המשפט מנוע בנסיבות המתאימות לשקול ולשחרר נאשם לחלופת מעצר גם בהעדר תסקיר בעיניינו...". החלטות נוספות אמצו את "הגישה המאבחנת" וקבעו כי גם במקרה בו יוחסו עבירות של גידול סמים מסוג קנביס במשקל כולל של כימעט 200 ק"ג של הסם האמור, יש לבחון שיחרור לחלופת מעצר לאחר הפנייה לשירות המבחן לקבלת תסקיר מעצר, אך זאת בהנתן גם עבר פלילי מכביד (בש"פ 2257/23 עטיה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.3.2023)).

באותו מקרה, יוחסה עבירה של סחר בסמים מסוכנים מסוג קנביס לחמישה אנשים שונים, ובמשקל כולל של 70 גרם נטו, באמצעות הרשת החברתית "טלגרם". בית משפט השלום קבע שישנן ראיות לכאורה, אולם לאור המגמות בפסיקה בנוגע לעבירות של סחר בסמים מסוכנים מסוג קנביס, ובהעדר עבר פלילי, מצא להורות על שיחרור לחלופת מעצר אף ללא קבלת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן.

...

בהתייחסו לכך, לא שלל בית המשפט העליון את האפשרות שלפיה יש אחיזה ל"גישה האחידה" בקרב מרבית שופטי בית המשפט העליון אולם הוסיף כי "... בחיי המעשה השוני בין הגישות אינו רב כפי שניתן היה לחשוש. כללים וחריגים לכללים דומים בעיקרם לברירות מחדל – הכלל מתווה את נקודת הפתיחה של הניתוח, אך לא את תוצאתו, הנגזרת בעיקרה מעובדות המקרה ומנסיבותיו. תחת שתי הגישות – בית המשפט נדרש לבחון את נסיבות המקרה הנדון בהתאם לאותו מערך זהה של שיקולים שהותוו בפסיקה...", וכן כי "אמנם, לפי גישה אחת הכלל הוא שיש לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר (ככל שישנה חלופה הולמת), בעוד שלפי הגישה האחרת הכלל הוא שיש להורות על מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח. אולם, בין כך ובין כך יש מקום לבחון את עילת המעצר בהינתן נסיבות המקרה הקונקרטי. על כן במקרים רבים יישום השיקולים המנויים לעיל יוביל לאותה מסקנה, ללא תלות בגישה הננקטת...". בשים לב לאמור, ובין אם שאלת המעצר הייתה נבחת לפי "הגישה האחידה" או נבחנת לפי "הגישה המאבחנת", הורה בית המשפט העליון על בחינת אפשרות המרת המעצר הממשי למעצר בפיקוח אלקטרוני.

מן הצד האחר, מצא בית המשפט העליון להורות על שחרור מי שהואשם בעבירה שעניינה החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, על כך שהחזיק 6 ק"ג של סם מסוכן מסוג קנאביס, גם ללא שנערך תסקיר מעצר, ובכך אימץ את החלטת בית המשפט השלום והתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שקיבלה את הערר על השחרור מהמעצר (בש"פ 3812/21 מוקלד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.6.2021)).

בית המשפט העליון התייחס להיעדרו של תסקיר מעצר טרם אישור השחרור מהמעצר וקבע בעניין זה את הדברים הבאים: " יוער, כי לא נעלם מעיניי כי בסופו של דבר לא נתבקש, וממילא לא הוגש, תסקיר מעצר בעניינו של המבקש. נכון הדבר, כי על דרך הכלל, ראוי שהחלטה בדבר שחרורו של נאשם לחלופת מעצר בעבירות כדוגמת זו בה עסקינן תתבסס על עמדה מקצועית של שירות מבחן. יחד עם זאת, כידוע, אין פירושו של דבר כי בית המשפט מנוע בנסיבות המתאימות לשקול ולשחרר נאשם לחלופת מעצר גם בהיעדר תסקיר בעניינו...". החלטות נוספות אימצו את "הגישה המאבחנת" וקבעו כי גם במקרה בו יוחסו עבירות של גידול סמים מסוג קנאביס במשקל כולל של כמעט 200 ק"ג של הסם האמור, יש לבחון שחרור לחלופת מעצר לאחר הפנייה לשירות המבחן לקבלת תסקיר מעצר, אך זאת בהינתן גם עבר פלילי מכביד (בש"פ 2257/23 עטיה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.3.2023)).