חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החלטה בהוצאות הצדדים: קביעת חלוקת הוצאות

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עוד נקבע שהצדדים יישאו בחלוקה שווה בהוצאות חריגות עבור בריאות וחינוך.
עבודה קבוע לאותו שבוע, יודיע לאם עד ולא יאוחר מיום שני של אותו שבוע בשעה 11:00 בהחלטה מיום 22.3.20 נקבע שככל והאב לא יודיע לאם את היום המבוקש לבלות עם הקטינות, זה יקבע כבררת מחדל ליום ד' מסיום המסגרות ועד השעה 20:00 .
...
למשמע טענות הצדדים ולאחר שעיינתי באסמכתאות שהוצגו לעיוני ושקלתי את הנסיבות הספציפיות הצריכות במקרה זה, הגעתי לכלל מסקנה שהקטינות הורגלו לרמת חיים גבוהה שכן הכנסתו החודשית של האב משך השנים נעה בין 30,000 ₪ ל- 45,000 ₪ נטו בחודש.
מכל האמור, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים הצריכים הנני מורה כדלקמן: החל מיום 1.2.22 יישא האב במזונות הקטינות הכוללים את דמי המדור ואחזקתו, בסך של 2,800 ₪ לכל קטינה ובסה"כ 5,600 ₪ לחודש.
חיוב המזונות המפורט בכל הסעיפים לעיל, כולל את השתתפותו של האב בכל צרכי הקטינות כמוסבר, ומכאן, על האם להשלים את כל יתר צרכי הקטינות, לרבות – ולא למעט רכישת ציוד למסגרת החינוכית, ביגוד ספציפי וכיו"ב. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני קובעת כי תוקפו של החיוב בהתאם לפס"ד זה יהא החל מדמי המזונות שעתידים להשתלם לידי האם בעבור חודש 02/22 ללא חיוב רטרואקטיבי.

בהליך תלה"מ שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עוד נקבע כי "לאור הטענות שהעלו הצדדים לגבי הנשיאה בהוצאות החינוך והגנים הן לעבר והן לעתיד, ישלים בית משפט קמא את מלאכתו לאחר שישמע את טענות הצדדים, וייתן את דעתו לגבי אלה בהקדם האפשרי במסגרת החלטה בה יבהיר את החיוב שיושת על כל אחד מהם, גובהו ועבור איזו תקופה". ביום 3.5.20 ניתן פסק דין בתיק המשמורת 13225-06-18, ובו אימץ בית המשפט (כבוד השופט בן ציון ברגר) את זמני השהות שנקבעו בתסקיר עו"ס לסדרי דין מיום 26.1.20, לפיהם חלוקת זמני השהות היא פעמיים בשבוע ביום א' משעה 15:00 עד 19:00 וביום ד' משעה 15:00 עד למחרת בבוקר, וכן מידי סופ"ש שני מיום שישי בשעה 12:00 ועד למוצאי שבת בשעה 17:00.
...
  לאחר ששקלתי כלל הנתונים הדרושים ולאחר שעיינתי במסמכים לכתבי הטענות,  אני מורה כדלקמן: עד הגיע הקטין לגיל 6 , ישלם התובע לנתבעת דמי מזונות בסך של 2,000 ש"ח לחודש עבור הקטין [כולל דמי מדור והוצאות אחזקת המדור].
החזר מזונות ששולמו ביתר:  לנוכח הפסיקה לפיה דמי מזונות ששולמו "נאכלו", וכפוף להוראות סעיף ט' להלן, אני מורה כי התובעת אינה צריכה להשיב דמי מזונות ששולמו ביתר, ככל ושולמו, ותוקף ההחלטה למזונות זמניים תחול ותחייב עד לחודש יולי 2022 כולל.
  התחשבנות לגבי העבר - לנוכח העובדה כי דמי המזונות שנפסקו כאן גבוהים מדמי המזונות הזמניים, ובהתאם להחלטה לפיה האם אינה חייבת בהשבת דמי מזונות ששולמו ביתר, לאור חלוף הזמן, הסכומים שבמחלוקת שאינם גבוהים יחסית, חלוקת הזמנים הרחבה, ולאור כל יתרת הנתונים בתיק זה, אני מורה כי טענות האם לעבר מקוזזות כנגד דמי המזונות ששולמו ביתר, וכי לא יבוצעו תשלומים נוספים מעבר להחלטות שניתנו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נקבע כי "בכל הוצאות הכונס יישאו הצדדים בחלקים שוים. הנני מורה לצדדים לשתף פעולה עם הכונס כדי להביא סוף סוף לרישום הבית המשותף". גם החלטה זו לא הועילה ולא הובילה את הצדדים לשיתוף פעולה וכונס הנכסים הגיש בקשה בתיק הנ"ל ובמסגרת דיון שהתקיים בה ביום 06.01.2016 – ולאחר שבאי כוח הצדדים הודיעו כי הם מאמצים את החלטות הכונס לפיתרון המחלוקות – קבע בית המשפט כי על כונס הנכסים לפעול בהתאם למפורט בבקשתו וכי ככל ותהיינה מחלוקות נוספות, יש להביאן בהליך נפרד.
עוד נטען בכתב התביעה כי ההחלטות ניתנו בנגוד לפסק דינו של בית המשפט העליון שניתן בהסכמת הצדדים ולפיו חולקו הזכויות בין הצדדים כך שהבעלות בקומת הקרקע תהיה בידי התובעים בעוד הבעלות בקומה א' תהיה בידי הנתבעת וכי "כל צד יישא בהוצאות... כפי חלקו". כעת עקב ההחלטות הנ"ל, הם נדרשים לשאת בהוצאות הכשרת הבנייה עבור הבנוי בקומה א' השייכת לנתבעת, לרבות תוכנית המדריגות והשינויים הפנימיים של הקומה השנייה.
...
סוף דבר; לאור האמור לעיל אני סבורה כי בהינתן הפירוט הארוך של ההחלטות השונות שניתנו במחלוקות שבין הצדדים בענייננו, החל משנת 1993, (ולא אין המדובר בטעות, הצדדים מתנהלים בבתי המשפט באותו הנושא כמעט שלושים שנים), הרי אין מקום לדון בתביעה שעניינה עקיפה של סדרי הדין ובקשה לביטול החלטות שניתנו לאחר דיון כדין ולא הוגש ביחס אליהן כל ערעור.
בנסיבות שתוארו בהחלטתי זו דין התביעה כנגד הנתבעת 2 להידחות על הסף.
בשולי הדברים אציין כי כלל לא ברור כי ככל ותיוותרנה מחלוקות בין הצדדים לאחר ביצוע והשלמת רישום הבית כבית משותף על ידי כונס הנכסים, יהא מקום לנהל את התובענה בביהמ"ש המחוזי, שכן הצדדים הינן בנות משפחה, שתי אחיות, כאמור ברישא של החלטתי זו. בטרם אדרש לשאלת ההוצאות, יואילו התובעים להבהיר עמדתם ביחס לנתבע 1, כונס הנכסים, אשר ברישא לכתב הגנתו עתר להורות על סילוק התובענה כנגדו על הסף.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) קובע כי רשות לערער על 'החלטה אחרת' של בית המשפט המחוזי בעיניין אזרחי "תנתן אם שוכנע בית המשפט כי אם העירעור על ההחלטה יידון במסגרת העירעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" (ראו גם: סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט, הקובע הוראה דומה לעניין מתן רשות ערעור על 'החלטה אחרת' של בית משפט השלום).
כך, ככל שיתברר בדיעבד כי יש ממש בטענת המבקשות וכי המשיבה אכן הובילה להגדלת הקף עבודת המומחה, שלא לצורך – הדבר יכול, ואף ראוי, שיבוא לידי ביטוי באופן חלוקת ההוצאות בין הצדדים.
זאת, אף אם נקבע כי נכון לשלב זה יישאו הצדדים שווה-בשווה בהוצאות שכר טירחת המומחה.
...
בהחלטתו, דחה בית משפט קמא את הבקשה וקבע כדלהלן: "סבורני כי מספר השעות המשוער בו נקב המומחה משקף נאמנה את היקפו של התיק (שכפי שצוין בעבר חרג מכל פרופורציה). בנסיבות אלו והגם אם המומחה מונה "רק" לסוגיית לוחות הזמנים – היקף עבודתו המוערך תואם את היקפו של התיק בהינתן המנדט שניתן לו. איני מוצאת לנכון להגביל מספר השעות המוערך וזאת כדי להבטיח שחוות הדעת תהיה מקצועית ומקיפה כמצופה".
זאת, בעוד טענות הצדדים כולם שמורות להם, והם ישובו אליהן במסגרת סיכומיהם, ככל שיחפצו לעשות כן. יוצא אפוא, כי החלטת בית משפט קמא נושא הערעור אינה ניתנה בחלל ריק – אלא, שהיא חלק משורת החלטות, מנומקות ומפורטות, שניתנו על-ידי בית משפט קמא קודם לכן, באותו העניין.
אומנם, היקף שכר הטרחה שישולם למומחה נתון בסופו של דבר לביקורת בית המשפט; אך הגבלת שכר בדיעבד אל למטה מכפי שדרש המומחה, איננה מהלך שצפוי שבית משפט ינקוט בו, וראוי להימנע ממנו כמה שניתן.
סוף דבר – הבקשה למתן רשות הערעור נדחית אפוא; משלא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ביום 1.6.2021 ניתנה החלטה ראשונה למזונות זמניים כדלהלן: ביום 1.12.2021 לאחר שמיעת הצדדים בדיון ניתנה החלטה שניה למזונות זמניים בה קבעתי כי החל מחודש 4/2021 הנתבעת תישא במזונות בסך 1,000 ₪ עבור כל קטין ובסה"כ 2,000 ₪ לשניהם החל ממועד הגשת התביעה.
בכל הנוגע לחלוקת ההוצאות הנוספות בין הצדדים – בהיתחשב במכלול נתוני ההכנסות, פערי ההכנסות, זמני השהות, תשלום המזונות והמדור – אני קובעת כי חלוקת ההוצאות הנוספות תהיה בחלקים שוים.
...
אין בידי לקבל טענה זו. כפי שלנתבעת יש טענות שבחלקן התקבלו לגבי כלל מקורות ההכנסה שלהתובעת , כך יש להתחשב גם בהכנסה זו. שתי הצדדים ביקשו לייחס משמעות להסכם שנחתם אך לא אושר וכ"א מהן סבורה כי הוא מחזק את טענותיה בתביעה זו. בסופו של יום סברתי כי אין מקום לתת משקל להסכם שלא אושר והצדידם חזרו ממנו.
לאחר בחינת חומר הראיות ושמיעת הצדדים אני קובעת כי הכנסתה החודשית הממוצעת של הנתבעת מכלל מקורות הכנסתה הם: מהכנסותיה הממוצעות מהחברה המשקפות משכורת (בסך של כ-11,500 ₪ נטו בחודש) וכן גם הטבות הניתנות לה על ידי החברה באופן קבוע לרבות רכב, טלפון, דיבידנד (גם אם לא באופן מלא) (בסך נוסף של 2,500 ₪) – בסך של 14,000 ₪ לחודש.
אני סבורה כי הערכה זו מבוססת על הנתונים שהוצגו והם גם על הצד השמרני.
סיכומו של דבר הכנסתה של הנתבעת מכל המקורות מוערכת בסך של 16,500 ₪ לחודש בממוצע.
מתוך סכום זה אני קובעת כי כל אחת מהצדדים נושאת באופן ישיר בסך של 1,700 ש"ל חודש משהות הקטינים עימה.
מאחר ויש פערי השתכרות בין הצדדים בשיעור של 57/60% לנתבעת אל מול 43/40% לתובעת אני קובעת כי הנתבעת תשא בתשלום בסך של 750 ₪ לחודש לתובעת כמזונות שוטפים.
בכל הנוגע לחלוקת ההוצאות הנוספות בין הצדדים – בהתחשב במכלול נתוני ההכנסות, פערי ההכנסות, זמני השהות, תשלום המזונות והמדור – אני קובעת כי חלוקת ההוצאות הנוספות תהיה בחלקים שווים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו