החלטה בדבר תיקון פרוטוקול לפי סעיף 68א לחוק בתי המשפט

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 41363-03-13 16 מרץ 2016 לפני: כב' השופטת עידית איצקוביץ התובע: אורי יוסקוביץ ע"י ב"כ עו"ד עירית יוסקוביץ הנתבעים: 1. טלרד נטוורקס בע"מ 2. FORTISSIMO CAPITAL FUND GP 3. רן בוקשפן 4. שי ינאי הנתבעים 1 ו-4 ע"י ב"כ עו"ד אפרת בירן הנתבעים 2 ו-3 ע"י ב"כ עו"ד אורלי לייבו החלטה

סעיף 68א(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע: .

(ד) בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין היזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול.

לדעת כב' השופט ד"ר לובוצקי: "מאחר שההכרעה בשאלה בדבר תיקון הפרוטוקול תלויה גם בהתרשמות בית הדין ומהדברים שהושמעו, ראוי להקפיד במועדים להגשת בקשה כזו לתיקון." (י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, הוצאת ניצן מהדורת 2000, פרק 12, עמ' 28).

...

ב"כ התובע, בתגובתה מיום 14.2.2016, טענה כי יש לדחות את הבקשה מאחר שהוגשה בתום המועד הקבוע בחוק: עשרה ימים ממועד המצאת הפרוטוקול.

בעמ' 64, ש' 12 במקום המילה "פקידו" יירשם: "בתפקידו". בעמ' 67 ש' 7 במקום "במיוחד" יירשם: "במאוחד". בעמ' 67, ש' 8 במקום: "לשים לב שיש לרשום בספרים" יירשם: "לשים לב שיש הבדל בין לרשום בספרים". פרוטוקול הדיון מיום 2.3.2016 הצדדים הסכימו על התיקונים הבאים: בעמ' 70, ש' 9 במקום "והנתבע מס' 3 בעצמו" יירשם: "נתבע מס' 3 נעדר מהדיון". בעמ' 74, ש' 8 במקום "נוכח" יירשם: "נוכחת". בעמ' 74 ש' 28 במקום "איפה" יירשם: "איך". בעמ' 75, ש' 7 לאחר המילה "כמה" יירשם: "עובדי". אני מורה על תיקון פרוטוקולים בנקודות המוסכמות – כפי שפורטו.

אשר ליתר התיקונים שהתבקשו – משאין מדובר בטעות או ברישום שגוי בפרוטוקול (על פניו), משחזקה על הפרוטוקול שיש בו לשקף נאמנה את דברי הצדדים, ובהעדר הסכמת הצדדים לעניין תיקונים אלה – אני דוחה את יתר הבקשות.

בסעיף 68א לחוק בתי המשפט (להלן: "החוק"), נקבע ביחס לאופן רישום פרוטוקול כדלהלן: "(א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב [צ"ל והמתרחש] בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

בע"א 33/75, איר טרמו בע"מ ואחרים נ' אתרים בחוף תל-אביב-יפו, ל(1) (547), קבע בית המשפט העליון: "פרוטוקול הדיון בבית-המשפט - חשיבותו רבה לא רק לבית-המשפט בפניו מיתנהל הדיון אלא גם לבית-המשפט שלערעור, כי הרי רק על-פיו תוכל ערכאת העירעור לקבל תמונה נכונה על ההליכים בערכאה הראשונה (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה רביעית, ע' 400). כל עוד לא שוכללו הכלים הטכנולוגיים שבידי ערכאות השיפוט, מן הנמנע הוא כי הרישום ישקף באופן מילולי, כל שהושמע בעת הדיון, אך אם מסתבר לאחר תום הדיון כי הושמטה נקודה שהיא מהותית ובת-חשיבות, הרי ישגה בית-משפט אם ימאן להיענות לתיקון הפרוטוקול, רק מתוך הסברה המוטעית כי אמת-המידה היחידה על-פיה נמדדת חשיבותו של ענין, היא תחושתו ודעתו של בית-המשפט בעת ביצוע הרישום ואין אחריו ולא-כלום. ההוראות הדיוניות בדבר תיקון פרוטוקול אשר בתקנה 190 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963 (ובדומה להן בסעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965) ייעודן ומטרתן לאפשר לא רק תקונן של פליטות קולמוס או של השמטות שנעשו בהיסח-הדעת, אשר בית-המשפט ראה אותן גם בשעת השמעתן כבעלות חשיבות, אלא רשאי צד להעלות גם בקשה לתיקון הפרוטוקול, אם סבור הוא כי בית-המשפט לא העריך נכונה את חשיבותו של ענין, שרישומו חסר. אין פרושו של דבר שצד רשאי להטריד ולייגע בית-משפט בבקשות לרוב, כדי לשכלל פרוטוקול ולמלא כל השמטה". נוכח האמור לעיל, ונוכח הנסיבות של הבקשות, מן הדין היה לדחות את מרבית התיקונים בבקשות.

סעיף 6יט לבקשת התובע לתיקון בעמ' 198 ש' 1 לפרוטוקול לפיו במקום "לא נשמעת" מבוקש להשלים משפט שלם ("בכתב התביעה בקשר לחישובים, לא ביקשתם לתקן את כתב התביעה שלכם. אנחנו מתנגדים לשינוי חזית ותיקון התביעה דרך התצהירים") – משפט שלא ברור אם נאמר כולו מפי עו"ד רויטל חן אשר חקרה באותה העת, שכן היא אינה נשמעת ברור בהקלטה כלל.

בסעיף 7.7 לבקשתה, מפנה הנתבעת לתיקון מבוקש בעמ' 171 לפרוטוקול במקום "לא נשמעת", אולם לא ברור לאיזה סעיף ספציפי מתייחסת בקשתה ועל כן לא ניתן ליתן החלטה מתאימה, ואין מנוס מדחייתה.

...

התרשמתי כי בבקשה זו אכן יש ניסיון להכתיב לבית הדין את הפרוטוקול, כפ שטוענת הנתבעת, ולא מצאתי כי יש מקום להתייחס להערת התובע בהתחשב בכך שאין לכך גם משמעות מהותית ועל כן יש לדחות את הבקשה.

על כן לא ניתן להעתר לבקשה לתיקון מבלי לשמוע את הדברים בבירור.

לפיכך, אין להעתר לבקשה.

בסעיף 7.7 לבקשתה, מפנה הנתבעת לתיקון מבוקש בעמ' 171 לפרוטוקול במקום "לא נשמעת", אולם לא ברור לאיזה סעיף ספציפי מתייחסת בקשתה ועל כן לא ניתן ליתן החלטה מתאימה, ואין מנוס מדחייתה.

בסעיף 68א לחוק בתי המשפט (להלן: "החוק"), נקבע ביחס לאופן רישום פרוטוקול כדלהלן: "(א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב [צ"ל והמתרחש] בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

בע"א 33/75, איר טרמו בע"מ ואחרים נ' אתרים בחוף תל-אביב-יפו, ל(1) (547), קבע בית המשפט העליון: "פרוטוקול הדיון בבית-המשפט - חשיבותו רבה לא רק לבית-המשפט בפניו מיתנהל הדיון אלא גם לבית-המשפט שלערעור, כי הרי רק על-פיו תוכל ערכאת העירעור לקבל תמונה נכונה על ההליכים בערכאה הראשונה (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה רביעית, ע' 400). כל עוד לא שוכללו הכלים הטכנולוגיים שבידי ערכאות השיפוט, מן הנמנע הוא כי הרישום ישקף באופן מילולי, כל שהושמע בעת הדיון, אך אם מסתבר לאחר תום הדיון כי הושמטה נקודה שהיא מהותית ובת-חשיבות, הרי ישגה בית-משפט אם ימאן להיענות לתיקון הפרוטוקול, רק מתוך הסברה המוטעית כי אמת-המידה היחידה על-פיה נמדדת חשיבותו של ענין, היא תחושתו ודעתו של בית-המשפט בעת ביצוע הרישום ואין אחריו ולא-כלום. ההוראות הדיוניות בדבר תיקון פרוטוקול אשר בתקנה 190 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963 (ובדומה להן בסעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965) ייעודן ומטרתן לאפשר לא רק תקונן של פליטות קולמוס או של השמטות שנעשו בהיסח-הדעת, אשר בית-המשפט ראה אותן גם בשעת השמעתן כבעלות חשיבות, אלא רשאי צד להעלות גם בקשה לתיקון הפרוטוקול, אם סבור הוא כי בית-המשפט לא העריך נכונה את חשיבותו של ענין, שרישומו חסר. אין פרושו של דבר שצד רשאי להטריד ולייגע בית-משפט בבקשות לרוב, כדי לשכלל פרוטוקול ולמלא כל השמטה". נוכח האמור לעיל, ונוכח הנסיבות של הבקשות, מן הדין היה לדחות את הבקשות רובן ככולן.

בסיכומם של הדברים, פרוטוקול הדיון מתאריך 15.2.17 יתוקן בהתאם למפורט לעיל (סעיפים 8-9 להחלטה זו), בשים לב לסעיפי הבקשות שנדחו כאמור.

...

ועל כן נדחות בזאת.

לבקשת הנתבעת - בבקשות אלו, בית הדין מצא כי התיקונים המבוקשים אינם נוגעים ואינם רלוונטיים למשפט או שאינם מהותיים כלל או שבחלקם ההקלטה לא הייתה ברורה אולם דומה כי גם הם לא היו רלוונטיים או מהותיים למשפט אלא מדובר בתיקונים טכניים בלבד.

על כן דינן להידחות והן נדחות בזאת.

עוד טוענים המשיבים, לגופם של דברים, כי בקשה זו הוגשה בחלוף 10 ימים מהמועד המתיר הגשת הבקשה לפי סעיף 68א'(ד) לחוק בתי המשפט, גם היא לא נתמכה בתצהיר כדין ויתרה מכך, במסגרת טעונם ביקשו המערערים במסגרת הבקשה לצמצם את התיקון על דרך הוספת משפט אחד שנטען שנאמר ואשר ספק באם נאמר – ואולם, הם היתנגדו – שלא כדין, שתובהרנה הנסיבות בהן נאמר המשפט ובכלל כך בפרט למה היתייחס המשפט.

בהקשר זה נקבע על ידי בית המשפט העליון בפיסקה 24 לפסק הדין כי: " הינה, בעיניי, לשון סעיף 72(א) לחוק המקרקעין מלמדת - בצורה חד-משמעית - על הענקת סמכות ייחודית למפקח לידון בכל סיכסוך בין בעלי דירות בבית משותף, בדבר זכויותיהם או חובותיהם, הנובע מחוק החיזוק. אין בלשונו של סעיף 5 לחוק החיזוק כדי לסתור מסקנה זו. למען הסדר הטוב יובהר, כי סעיף 5(ד) אינו עוסק בעינייני סמכות ולכן אין בו כדי לתמוך בטענות המערערים בעירעור זה (להבדיל - אולי, ובלי לקבוע מסמרות - בשאלה המהותית העולה מתביעתם, דהיינו, למי שייכות זכויות הבעלות בדירות החדשות שתיבנינה, אם תיבנינה, בבניין)." [ההדגשה שלי ל.ב.] וכן, בהמשך בסעיף 28 לפסק הדין: "לסיכום, סמכותו העניינית של המפקח קבועה בסעיף 72(א) לחוק המקרקעין, והיא חלה על כל סיכסוך הנוגע לזכויות וחובות של בעלי דירות בבית המשותף לפי חוק החיזוק. משתובענת המערערים נוגעת לזכויות ביחס לדירות שתיבנינה, אם תיבנינה, מכוח תמ"א 38 ובהתאם להוראות חוק החיזוק, הרי שהמפקח מוסמך לידון בה." קביעה דומה קבע בית המשפט העליון גם ברע"א 1002/14 שומרוני נ' קופמן (9.7.2014) (להלן: "פסק הדין בעיניין שומרוני"), שם הוסיף בית המשפט העליון וקבע כי סמכותו של המפקח על רישום המקרקעין לא נסבה רק על אישור עבודות החיזוק, אלא היא משתרעת גם על אישור של אופן ביצוע העבודה.

כך, בעיניין שומרוני, נקבע על ידי בית המשפט העליון בסעיף 21 לפסק הדין: "כאמור, עדוד הדיירים לבצע עבודות חזוק מכוח תמ"א 38 באה לידי ביטוי בקביעת הסדרים המפחיתים את הרוב הדרוש בחוק המקרקעין לקבלת החלטה בנוגע לבצוע עבודות ברכוש המשותף. הסדרים אלו נועדו למנוע מצב שבו "דייר סרבן" יכשיל ביצוע של עבודות מכוח תמ"א 38, שיש בהן כדי להטיב עם יתר הדיירים בבניין ועם החברה בכללותה.

ביתר שאת הדברים אמורים בכל הנוגע להחלטת המפקחת בדבר תיקון פרוטוקול הדיון, אשר נערך בפני המפקחת ואשר היא הבקיאה בפרטיו ומשכך, יכולת או אפשרות ערכאת העירעור לקבוע כי נפלה שגגה בהחלטה בדבר תקונו – היא מוגבלת.

...

עוד אין בידי לקבל את הטענות ולפיהן ההחלטה בדבר מתן היתר אינה עומדת בתנאי חוק החיזוק – אשר לטענות אלו, מוצאת אני לקבל את קביעות המפקחת המושתתות על האישור כפי שהוצא על ידי המוסד התכנוני, במסגרתו נקבע מפורשות כי מדובר בהחלטה למתן היתר בתנאים – כפי הדרישה הקבועה בחוק החיזוק.

זאת ועוד, אשר להחלטה בדבר צירוף חוות דעת, הנני מוצאת לקבל את טענת המשיבים ולפיה, בשים לב לכך שלבקשה כלל לא צורפה חוות הדעת וכן, בהינתן שהבקשה לא פירטה נימוקים בגדרם יש להיעתר לה הגם שהוגשה באיחור – לא מצאתי כי נפלה שגגה בקביעת המפקחת במסגרתה נדחתה הבקשה.

סוף דבר; לאור כל האמור הערעור מתקבל – פסק דינה של המפקחת מיום 2/7/19- בטל.

בית משפט השלום בחדרה תא"מ 20282-10-20 זכריה נ' חסאן ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט יניב הלר תובע יאיר זכריה ע"י ב"כ עו"ד ליאור פרי נתבעים 1. דורון חסאן 2. דוד חסאן ע"י ב"כ עו"ד מוטי כהן החלטה

בקשה מסודרת לתיקון הפרוטוקול לא הוגשה.

דומני שעל הצעה זו יצא עיקר קצפם של הנתבעים, וממנה נולדה בקשת הפסלות, ועוד אדרש לה. אשר לעניין בקשת הפסלות גופה "המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון האם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. כפי שכבר נפסק, במסגרת קדם משפט בית המשפט רשאי, ולעתים אף מחויב, להביע עמדה לכאורית לגבי הסיכונים והסכויים שעומדים בפני בעלי הדין, ואין בכך בלבד כדי להעיד שבית המשפט גיבש את דעתו בעיניין שהובא לפניו (ע"א 5208/20 פישר נ' עו"ד בר הלל פסקה 8 (3.9.2020)). עוד נפסק כי התבטאויות מעין אלו לא תקמנה עילת פסלות למעט במקרים נדירים שבהם ההתבטאויות הן בעלות אופי מובהק ונחרץ ומלמדות על נעילת דעתו של המותב (ע"א 4931/20 פלונית נ' פלוני פסקה 5 (16.8.2020); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 180 (2006))" (ע"א 8916/20 פלוני נ' פלוני (21.2.2021) מפי כבוד הנשיאה אסתר חיות).

משום כך – גם אם צד לא גילה מיסמך, או בעניינינו, לא הפנה לתכתובת ישירה בין הצדדים במסגרת גילוי המסמכים המצורף לתביעה – נראה כי רשאי בית המשפט עצמו להדרש לתכתובת זו. בפרט נכונים הדברים כאשר ההתייחסות לתכתובת מועלית באופן ספונטאני על ידי עד. ובפרט נכונים הדברים אם בית המשפט סבור שהתייחסות אקראית לדיאלוג בין העד לבין אחד הנתבעים אינה מספקת, ואם יש תעוד של כל התכתובת – ראוי שייחשף לה. התברר כי התכתובת בטלפון הנייד של העד בן בסט הייתה ארוכה, ואף לכאורה מפורשת מאוד, מצאתי לנכון לצטט מן האמור בה לפרוטוקול.

...

לגוף הבקשה, דינה להידחות.

אני קובע קדם משפט נוסף לפניי ליום 1.5.2022, בשעה 13:00.

בנסיבות העניין אני מורה כבר כעתעל הגשת תצהירים.