החלטה בדבר נכסי חייב לקראת דיון קרוב

ביום 20.12.16 הוגשה מטעם הנאמנת הבקשה דנן לקראת הדיון שהיה קבוע בתיק ליום 1.1.17.

הנאמנת טוענת כי החייב הצהיר למעשה בתצהיר שצורף לבקשה העיקרית כי מצבו הכלכלי הוא הסיבה לבצוע ההענקה וכבר נפסק כי די בקירבה המשפחתית בכדי ליצור ידיעה גם של הגרושה על היותו של החייב חדל פרעון.

בהתייחס לתחולתה של ההלכה שנקבעה ב"עניין אהרונוב" במצבי חידלות פירעון אציין רק כי המגמה בפסיקה היא להחיל אותה הלכה גם על תחרות בין התחייבות לא רשומה לזכותו של נאמן בהליכי פשיטת רגל מכוח סעיף 42 לפקודה ולא אחת נפסק כי" זכות שביושר" גורעת את הנכס ממסת נכסי החייב או החברה שהנאמן (אן המפרק במקרה של חברה בהליך חידלות פירעון) בא בנעליהם [ראו הדברים שרשמתי לאחרונה בסוגיה זו בהחלטתי בפש"ר (חי') 3762-08-14 אלגן דוד נ' הכונס הרישמי מחוז חיפה (2.3.18) פסקה 32 להחלטה והאסמכתאות אליהן הפניתי שם], וכן ראו ע"א 5955/09 כונס הנכסים נ' מרשה טאובר טוב, פ"ד סה (1) 532, פסקה 7 (2011).

רשמת ההוצאה לפועל, גץ-אופיר סיגלית, בהחלטתה בתום חקירת היכולת של החייב קבעה, בין היתר, כי לאחר חקירתו של החייב בפניה "עולה כי קיימות אי התאמות בגירסאות הרבות ובעיקר בעיניין פרידתו מאישתו, הסכם הגירושין והעברת הרכוש על שמה". עוד קבעה כי :"גם בנושא הכנסותיו עולות הספיקות לפיהן לחייב הכנסות אחרות והוכחה לכך ניתן היה לראות בכך שהחייב המשיך לנהל את החברה בה אישתו היתה שותפה לאחר שחתם עמה, כביכול על הסכם הגירושין". הרשמת הוסיפה וקבעה כי :"אם ישנו ספק שהוסר הוא הספק בדבר מגוריהם המשותפים של החייב יחד עם אישתו ואין לכך הוכחה טובה יותר מאשר מפתח הדירה המצוי בצרור מפתחותיו של החייב". החייב והגרושה, שנכחו בדיון שבמהלכו כאמור הוצג אותו פרוטוקול חקירת יכולת, לרבות החלטת רשמת ההוצאה לפועל בתום החקירה, לא העלו טענה כלשהיא בעיניין הצגתו או כנגד תוכן הדברים שנרשמו בו ובמצב דברים זה אני קובע כי תוכנו של פרוטוקול חקירת היכולת, עליו התבססה החלטת הרשמת בעיניין מגוריהם המשותפים של החייב והגרושה, לא נסתר.

...

לפיכך ולאור כל האמור לעיל אני קובע כי מחצית הזכויות בדירה הרשומות על שם החייב מוקנות לקופת הפש"ר ובהתאם רשאית הנאמנת לנקוט בהליך של פירוק שיתוף לצורך מימוש זכויות החייב.

עם זאת, ולנוכח הסכמתה הקודמת של גרושת החייב, לוותר על תביעתה בדין קדימה למזונות, ולשלם לקופת הכינוס סך של 200,000 ₪ כפדיון זכויות החייב בדירה, אני סבור כי ישנה הצדקה לקיום דיון נוסף שבו תילקח בחשבון החלטתי לעיל, ושבו יעשה ניסיון אחרון לגבש הסדר מוסכם בין הגרושה, החייב, הנושים והנאמנת.

לפיכך, אני קובע דיון נוסף בתיק ליום 5.6.2019 בשעה 9:30 ולדיון יתייצבו כל הנושים אשר הגישו התנגדות להסדר הראשון שאושר על ידי ובדיון האמור תידון אפשרות פדיון זכויות החייב בדירה על ידי הגרושה וכן תידון שאלת הוצאות הבקשה לביטול הענקה.

החלטה זו נוגעת לנכסי החייב, לקראת הדיון הקרוב רקע: צו כנוס לנכסי החייב ניתן ביום 17.1.19.

במצב דברים בני המשפחה הסכימו שאמו תעזור לו ככל יכולתה זאת כנגד ויתור של החייב על זכויות המגיעות לו לפי עיזבון אביו המנוח.

...

דיון והכרעה: לאחר עיון בבקשה ובתגובה אני סבורה שאין ממש בטענות החייב.

עם זאת, אני מקבלת את טענת החייב לפיה יש להכיר בשיתוף של האם בנכס.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 68191-01-17 בניסטי נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 54855 בפני כב' השופט שמואל מנדלבום בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: משה בניסטי ת.ז. 068530401 להלן: "החייב" ובעניין: כונס נכסים רישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד אלי טובול להלן: "המנהל המיוחד" החלטה

דו"ח עידכון מיום 20.2.19- לקראת דיון נוסף שנקבע ליום 27.2.19, הגיש המנהל המיוחד דו"ח מעדכן נוסף לאחר שביצע חקירה נוספת לחייב וקיבל לבקשתו מידע נוסף מבנו וממעסיקו של החייב ולאחר שקבל תגובה של החייב.

לעניין היתנהלותו של החייב בהליך, המנהל המיוחד נותר בדיעה כי החייב מסתיר ממנו מידע ומסתתר מאחורי קרובי משפחתו תוך הפרת חובת הגילוי המוטלת עליו והתרשם כי החייב נוהג כ"ראש קטן" ולא מעוניין להעביר מידע למנהל המיוחד.

יחד עם זאת סברתי כי נידרשת השלמת בירור לצורך מתן החלטה בשאלת ביטול ההליך ולפיכך הוריתי לחייב בהחלטתי שניתנה בתום הדיון להמציא למנהל המיוחד עד ליום 20.2.20 דו"חות כספיים של חברת חן בניטסי בע"מ לכל הפחות לשנים 2013 ואילך וכן רשימת עובדים של החברה בשנים הנ"ל. בנוסף, הוריתי לחייב להגיש עד לאותו מועד דו"חות דו חודשיים לכל הפחות ל- 6 חודשים אחרונים בלווית אסמכתות ביחס להכנסות בנו של החייב שעימו הוא מתגורר.

ובעניין זה אוסיף כי אף שהמנהל המיוחד לא הניח בפני תשתית ראייתית שעל בסיס ניתן לקבוע כי החייב ממלא תפקיד מפתח בחברת חן בניסטי וגרסת הנושה א.צ. שיווק שלפיה החייב הוא האיש המוביל את החברה ומרכז את מירב הפעילות המתקיימת בה לא נתמכה בתצהיר מאמת כנדרש בסופו של יום, מתשובותיו של החייב לבדן שוכנעתי כי חרף מצבו הרפואי הנטען לאורך ההליך, הוא ממלא בפועל תפקיד מסויים, כעובד שכיר לכל הפחות, בחברת חן בניטסי, אף שהדבר אינו מדווח ברשומי החברה שהומצאו על ידי החייב בהמשך להחלטתי מיום 21.1.20.

...

בנסיבות ולאור כל הנתונים שפורטו לעיל, אני סבור כי יש לאפשר לחייב להציע הסדר נושים או תוכנית פרעון על בסיס הצעתו מיום 5.5.21 ולפיה יסלק החייב את מלוא חוב הפיגורים שנצבר בתשלומים חודשיים בסך של 2,000 ₪ וכן יממש כספים הצבורים לזכותו בקופות השונות, ובנוסף יוסיף החייב סך נוסף של 48,000 ₪ ב-48 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך של 1,000 ₪ לחודש.

כמו כן לטעמי, ככל שלא יצליח החייב להשיג את הרוב הנדרש להצעה (כהסדר נושים לפי סע' 33 לפקודה) יש מקום לשקול לאשר את הצעת החייב כתוכנית פרעון לאחר הכרזת החייב פושט רגל ומכח הסמכות המוקנית לבית משפט זה בהתאם לסעיף 62 לפקודה; חשוב עוד לציין כי במסגרת הצעתי זו ניתן משקל גם לכך כי החייב לא הציג כל קביעה של המל"ל או אישור מרופא תעסוקתי בעניין כושר השתכרותו ולכך משקל לכל הפחות עד הגעת החייב לגיל 67, וכן לעובדה כי החייב מתגורר לפי גרסתו עם בנו מאז שנת 2015 על כל המשתמע מכך מבחינת חסכון בהוצאות דיור והוצאות שוטפות אחרות כפי שהחייב עצמו אישר בחקירתו בידי המנהל המיוחד ובעניין זה אפנה לדו"ח המנהל המיוחד מיום 20.2.19 ולתשובות החייב שלפיהן ילדיו מממנים לו את הייעוץ המשפטי הפרטי, וכי חוב הפיגורים שצבר חייב ימומן על ידי ילידו או "בעזרת הילדים" וכי הילדים מסייעים בכיסוי הוצאות חודשיות שוטפות בסך של כ- 1,000 ₪ ₪ לחודש ולשאלה לגבי הפער בין הכנסותיו להוצאותיו מסר החייב כי זה "ממומן על ידי הילדים". לפיכך אני מורה לחייב להגיש הצעת הסדר כמפורט לעיל עד ליום 15.6.22 ויודגש כי בכל הנוגע למימוש כספים הצבורים לזכות החייב שאותם הציע החייב לממש, הנחת המוצא שלי היא החייב הציע מימוש של מלוא הסך של כ- 100,000 ₪ הצבור בחברת הראל בהיות הכספים הצבורים שם כספים שאינם מוגנים ושמימושם אינו חייב בניכוי מס. במקביל, אני מורה למנהל המיוחד להשלים בדיקת תביעות החוב שהוגשו בהליך לרבות תביעת החוב שהוגשה בשנת 2019 על ידי הנושה א.צ. שיווק ולהגיש עד ליום 15.6.22 דו"ח עדכון בדבר מצבת הנשייה בתיק או להגיש לפני כן הודעה על מצבת חובות החייבת ככל שבדיקת תביעות החוב הושלמה כבר שכן הדבר לא ברור מדו"חות המנהל המיוחד שהוגשו בהליך.

כמו כן אני מורה לחייב להתחיל כבר מחודש יוני 2022 לסלק את חוב הפיגורים שנצבר עד היום בתשלומים של 2,000 ₪ כפי שהציע בבקשתו מיום 5.5.21 וככל שלא ימציא עד ליום 15.6.22, ביחד עם ההצעה שתוגש על ידו, אישור בדבר תשלום סך של 2,000 ₪ ע"ח חוב הפיגורים יבוטל ההליך ללא דיון נוסף.

בקשת העותרים להארכת מועד; ביום 23/1/23 היתקיים לפני דיון בעתירה במסגרתו כאמור, השלימו הצדדים את טיעוניהם על פה. לקראת סיום אותו דיון, ביקשו העותרים להתייחס לבקשה להארכת מועד אשר לטענתם הוגשה על ידם.

ידיעת העותרים בדבר החיובים נשוא הדיון; הואיל ועסקינן בשלושה נכסים (שככל הנראה מחולקים כל אחד למספר יחידות ומשכך, בפועל קיימים 6 מספרי נכסים בערייה), אשר בכל אחד מהם שונה מועד הפסקת החזקה במועד אחר - הנני מוצאת לבחון את מועדי ידיעת העותרים על דבר קיומם של חובות בהקשר לנכסים באופן נפרד באשר לכל נכס ונכס.

יתרה מכך, גם ככל שסברו העותרים בטעות כי העברת החזקה על שמם הייתה מכוח חוק ההסדרים, והתחוור כי היא נעשתה מכוח היותם בעלי הזיקה הקרובה לנכס - מה בין כך לבין נקיטה בהליכים על פי דין על ידם לאורך השנים?! שכן, ההחלטה שהיה על העותרים לתקוף היא ההחלטה להעביר את רישום החזקה על שמם ולא הטעם להחלטה זו. בהתאמה לכך – אין ממש בטענת העותרים ולפיה ההחלטה הנתקפת בעתירה זו היא ההחלטה מיום 2/10/22 – אז הוסבר הטעם לשינוי רישום החזקה, אלא שההחלטות שתוקפים העותרים הלכה למעשה, הן ההחלטות בדבר שינוי רישום החזקה בנכסים ואלו התקבלו כבר בשנת 2005, קרי לפני כ – 18 שנים.

...

לאור כל האמור, אין בידי לקבל את טענת העותרים ולפיה בשל הצהרתה כביכול של המשיבה במסגרת הליך הפש"ר, יש לאפשר להם להגיש עתירתם זו על אף שהוגשה בשיהוי ניכר ובהתאמה הנני קובעת כי דין עתירת העותרים להידחות אף הואיל והוגשה בשיהוי.

אשר לטענה זו, משנקבע כי שערי בית המשפט לא יפתחו בפני העותרים מטעמי סף – של העדר מיצוי הליכים ושיהוי – דין טענה זו – שהיא לגופם של דברים – להידחות אף היא.

סוף דבר; כפועל יוצא מקביעותיי כי דין טענותיה של המשיבה באשר להעדר מיצוי הליכים כמו גם שיהוי בהגשת העתירה להתקבל – דין העתירה להידחות וכך הנני מורה.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פש"ר 32922-02-17 טביביאן ואח' נ' טוטיאן ואח' לפני כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ 31 ביולי 2023 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ובעניין: אליהו טוטיאן, ת.ז 310073671 (להלן: "החייב") המבקשים: 1. עו"ד טל בננסון (מנהל מיוחד) 2. אהרון טביביאן (הנושה) ע"י ב"כ עו"ד טל בננסון המשיבים: 1.אליהו טוטיאן ע"י ב"כ עו"ד נדב דרזנין 2. עו"ד מיטל צפרוני (מנהלת מיוחדת) 3.כונס נכסים רישמי תל אביב ע"י ב"כ עוה"ד דקלה גל סתיו או הדר שרעבי שיוביץ פסק דין

המנהל המיוחד שב ובקש לבצע חקירות סמויות נגד החייב ובכלל זה ע"י משרד חקירות ואילו החייב הגיש ביום 29.11.21 בקשה למתן החלטה בדבר הכרזתו כפושט רגל ומתן צו הפטר.

בהחלטה מיום 24.5.22 נקבע כי בהיעדר היתקדמות ולאור "גילו של התיק" יתקיים ביום 25.7.22 דיון בשאלת גורל ההליך וכי על המנהל המיוחד להגיש תסקיר עדכני לקראת הדיון.

בקופה נצברו כ-400,000 ₪ סכום הקרוב למלוא חוב החייב לנושה ובמצב דברים זה, אין לשקול כלל את ביטול ההליך ואין צורך בקיום חקירות לחייב ובני משפחתו.

...

החלטתי שלא להיעתר לבקשת המנהל המיוחד לבטל את ההליך וליתן לחייב הפטר נסמכת על הטעמים הבאים: התמשכות ההליך, תחילה בהוצאה לפועל על פני כעשור שנים ובהמשך, במשך כשבע שנים בהליך זה. למרות התמשכות ההליך על פני שנים כה רבות, ועל אף שבית המשפט נעתר לבקשותיו לביצוע חקירות, לא קידם המנהל המיוחד את החקירות שביקש לבצע, לא הצביע על ממצאים כלשהם כנגד החייב ולא עתר לסעדים שהפקודה מאפשרת לו לביטול פעולות שביצע החייב.

הנושה הוא זה שבחר לנקוט כנגד החייב בהליך פשיטת רגל ואין לאפשר לו "לדלג" בין הליכי הוצאה לפועל לבין הליכי פש"ר, כאוות נפשו ובהתאם לאינטרסים הצרים שלו בלבד.

לאור כל האמור לעיל: אני מורה על הכרזת החייב פושט רגל ועל מינוי עו"ד טל בננסון כנאמן לנכסי החייב.