מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החלטה בבקשות שונות בתיק עתירה להכרה כעובדי מדינה

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מספר דקות לפני תחילת הדיון הגישה התובעת הודעה לתיק במסגרתה עתרה למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעת; במסגרת ההודעה צוין, כי מצורף לה תצהיר עורך המסירה – אשר בפועל כלל לא צורף להודעה.
בית הדין ציין במסגרת ההחלטה, כי הוא שוקל לחייב את התובעת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בגין היתנהלותה, אולם טרם יעשה כן, ניתנה לתובעת היזדמנות להגיב לאמור בהחלטה ולצרף את תצהיר עורך המסירה לתיק.
עוד נטען, כי התביעה מופרכת ומשוללת כל יסוד, שכן הנתבעת ובנה מעולם לא העסיקו את התובעת והם אינם מכירים אותה כלל ולא צורפה ולו ראשית ראיה לתביעה המוכיחה את קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים.
מועד ישיבת ההוכחות נדחה מספר פעמים, כפי שיפורט להלן: בהחלטה מיום 1.6.23 הוקדם המועד לבקשת הנתבעת, בהחלטה מיום 7.7.23 המועד נדחה לבקשת התובעת, בהחלטה מיום 11.7.23 המועד שוב שונה לבקשת התובעת, בהחלטה מיום 12.11.23 המועד נדחה עקב מצב החרום המיוחד, בהחלטה מיום 5.12.23 המועד נדחה ונקבע ליום 25.12.23 זאת לבקשת התובעת.
...
המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים עניינה כאמור סוגית החיוב בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד. תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כדלקמן: "בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה עניין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצו הראשון." בית הדין הארצי לעבודה עמד על השיקולים הרלוונטיים שעל בית הדין לשקול בעת פסיקת הוצאות, וכלשונו (ע"ע (ארצי) 753 מרכנתיל ניהול קופות גמל בע"מ – מעון הורים בית אורה בע"מ, מיום 2.11.06): "... פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סכסוך קיבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה.". לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק ובחנתי את טענות הצדדים וכן לאחר שנתתי דעתי לשיקולים שהותוו בפסיקה ובכלל זה להתמשכות ההליך חרף סיווגו כדיון מהיר, כאשר עיכוב בירור ההליך נבע בעיקר מהתנהלות התובעת והעדר התייצבותה לדיונים שנקבעו בעניינה ובכך לא ניתן היה לברר את המחלוקת העובדתית בתיק, קל וחומר עת כבר בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת באמצעות בנה את העסקת התובעת אצלה, כך שמדובר היה במחלוקת עובדתית מהותית ונוכחות התובעת עצמה בדיון היא הכרחית לבירורה; וכן בשים לב למשאבים שנדרשו לניהול ההליך, לכך שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ובקשות ותגובות שונות, בין היתר, לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד; וכן בהתחשב במועד בו הוגשה בקשת התובעת למחיקת התביעה, ערב דיון ההוכחות, שנדחה אף הוא מספר פעמים לבקשת התובעת, וכן עת הבקשה למחיקת התובענה שהוגשה כאמור בשלב מתקדם מאוד בהליך הוגשה אף היא ללא ציון עמדת הצד שכנגד – מצאתי, כי לנתבעת אכן נגרמו הוצאות לא מבוטלות בניהול הגנתה ואין בנסיבות העניין טעמים המצדיקים העדר חיוב התובעת בהוצאות, תוך גרימת חסרון כיס לנתבעת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר שהליך גישור שאליו הופנו הצדדים בהמלצת בית המשפט המחוזי לא עלה יפה, הורה בית המשפט המחוזי ביום 24.3.2021 כי התיק יובא לפניו לשם מתן החלטה בבקשת החסינות.
יצוין, כי במסגרת בקשתו, עתר המבקש גם להארכת המועד להגשת כתב הגנה מטעמו במסגרת ההליך העקרי בבית המשפט המחוזי, עד להכרעה בהליכים דנן.
כמו כן, תקנה 8 לתקנות אחריות עובדי ציבור קובעת כי "בקשת רשות ציבורית לפי סעיף 7ג(א) לפקודה, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודה, תוגש לבית המשפט לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי של הרשות הציבורית; אישור היועץ המשפטי יצורף לבקשה". הנטל להוכחת תנאי החסינות מן האמור לעיל עולה, כי כאשר מוגשת תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו, בית המשפט הוא אשר קובע אם מתקיימים התנאים להכרה בחסינותו של העובד; וזאת, במסגרת הכרעה בבקשת חסינות שאותה רשאים להגיש הרשות הציבורית או העובד (סעיף 7ג לפקודת הנזיקין; ראו: עניין פלקסר, פסקה 36 לפסק דינה של השופטת חיות; יצוין, כפי שיורחב בהמשך, כי בשונה מעובד רשות ציבורית, ההחלטה להכיר בחסינותו של עובד מדינה נתונה בידי היועץ המשפטי לממשלה, והודעה על הכרה כאמור תוגש לבית המשפט).
...
מלשון סעיף 17(א) לפקודת הראיות עולה, לכאורה, כי על בית המשפט להיעתר לבקשת בעל דין לחקור מצהיר מטעם בעל הדין האחר.
הנה כי כן, הכלל האמור בסעיף 17(א) לפקודת הראיות אינו כלל מנדטורי, ולבית המשפט שיקול דעת שלא להיעתר לבקשת בעל דין לחקור מצהיר מטעם בעל הדין האחר מקום בו "יש בחקירה משום שימוש לרעה בהליכי משפט; כאשר ברור שהחקירה אינה רלוונטית; או שאין בחקירה כל צורך לשם הכרעה במשפט, מאחר שברור כי החקירה לא תוכל להשפיע על תוצאת המשפט" (דברי כב' השופט י' עמית בבש"פ 7845/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 24 (14.12.2021); אמנם הדברים שם נאמרו לגבי חקירת מומחה על חוות דעתו, אך כוחם יפה גם לעניין חקירה על תצהיר, לנוכח הנוסח הזהה של סעיפים 17 ו-26 לפקודת הראיות).
סוף דבר התוצאה היא כי דין הערעורים להתקבל, במובן זה שהדיון בבקשת החסינות מטעם המבקש יוּשב לבית המשפט המחוזי לשם מתן החלטה חדשה בבקשת החסינות (ובכלל זה רשאי בית המשפט המחוזי להכריע ביתר טענות הצדדים, כמו גם בטענת ההשתק).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה של הנתבעים 2-4 בתביעה שהגיש המשיב 2 כנגדם וכנגד המשיבה 1, בה עתרו אלה להכרה בחסינותם כעובדי ציבור.
אשר לטענת המשיב 2 בנוגע להעדר תחולה של חסינות עובדי ציבור בתביעות חוזיות, הבהירו המבקשים כי עילת התביעה בתיק דעסקינן הנה עשיית עושר ואין בתביעה טענה של המשיב 2 להתקשרות חוזית עם המבקשים, אלא עם המועצה.
אשר לאפשרות למתן חסינות לעובדי ציבור בתביעה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט ציינו המבקשים כי בתי המשפט הכירו בהזדמנויות שונות בחסינות עובדי ציבור גם בעילות של עשיית עושר ולא במשפט, והפנו לפסיקה מתאימה.
וכך, ברע"א 775/11 פלקסר נ' מדינת ישראל (נבו, 11.8.14) נקבע (בפיסקה 37 לפסק הדין): " ... דומה כי גם כאשר התובע אינו מסכים לבקשה אך זו מוגשת על-ידי הרשות הציבורית הסבורה כי מתקיימים באותו המקרה התנאים הנדרשים להכרה בחסינות כי אז רשאי בית המשפט להניח כנקודת מוצא שהתנאים היתקיימו והנטל יעבור אל התובע להראות מדוע אין לקבל את עמדתה של הרשות בעיניין זה.
די באמור לעיל, מפי המשיב 2, כדי להוכיח כי המבקשים לא פעלו בכוונה לגרום למשיב 2 נזק שלא כדין, ואף לא היו אדישים לנזק שעלול היה להגרם לו. זאת ועוד, זה המקום לציין כי המבקשת 2, גזברית המועצה, הבהירה בתצהירה, אשר צורף לבקשה, את הנסיבות שהובילו להגשת התביעה - המבקשת 2 הצהירה כי נוכח משבר הקורונה שפקד את המדינה בתחילת שנת 2020, החלטת משרד משרד הפנים המורה על עצירת כל המכרזים ברשויות המקומיות ונסיבות נוספות שפורטו בתצהיר נוצר קושי לשלם למשיב 2 בגין השירותים שזה נתן .
...
זאת ועוד, נהיר כי דין הבקשה להתקבל גם בהתחשב בפסיקה לפיה במסגרת בקשות להכרה בחסינות דיונית יש לבחון את מטרת הפעולה של עובד הציבור.
ולבסוף, איני מקלה ראש בתחושותיו הסובייקטיביות של המשיב, ואולם גם אם העובדות הנטענות בכתב התביעה ובתשובתו של המשיב 2 לבקשה דנן יתבררו כנכונות, לא שוכנעתי כי המעשים המתוארים על ידו מלמדים על כוונה לגרום נזק שלא כדין למשיב 2 או על שוויון נפש להתרחשותו של נזק כזה, ולכן כל הטענות שהועלו ע"י המשיב 2 , גם אם יוכחו, לא מוציאות את המעשים מגדרה של החסינות, והדברים נכונים מכוח קל וחומר נוכח עמדת המועצה וחוות דעת היועץ המשפטי שלה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה וקובעת כי עומדת למבקשים חסינות בהתאם לסעיף 7א(א) לפקודה, ומשכך, ובהתאם להוראת סעיף 7ג לפקודה אני מורה על דחיית התביעה כנגד המבקשים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 41743-04-23 אשכולות החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל בע"מ נ' Netflix International B.V., תאגיד הולנדי 62266519 לפני כבוד השופט יעקב שקד תובעת / מבקשת אשכולות החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אייל נחשון ואח' ממשרד ברנע ג'פה לנדה ושות' נתבעת Netflix International B.V., תאגיד הולנדי 62266519 ובעניין עו"ד תמיר אפורי - המשיב ממשרד עוה"ד שיבולת ושות' החלטה
רקע וטענות הצדדים בקצרה התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת, במסגרתה עתרה למתן צוים שונים.
בבקשתה, עותרת התובעת להכיר בהמצאת כתב התביעה לידי עו"ד תמיר אפורי ממשרד שיבולת ושות' (להלן – עו"ד אפורי) כהמצאה כדין לידי הנתבעת.
תקנה 163(ג) לתקנות עוסקת במצב דברים בו נציג מטעם הנמען להמצאה המצוי מחוץ לתחומי המדינה, מייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל.
באותו מקרה, המערערת נקבה בעירעור בשמות פרקליטים מסוימים כמייצגים את המשיבים בו. אלו הודיעו כי אינם מייצגים אותם ובקשו למחוק את שמם מהתיק.
...
המסקנה הראייתית המתחייבת מהאמור לעיל הינה שיסודותיה של תקנה 163(א) לתקנות מתקיימים, במובן זה שעו"ד אפורי טיפל עבור הנתבעת באופן ענייני ותוך בדיקה ומענה מפורטים בדרישות התובעת טרם הגשת התביעה וכי לא הוכח כי קיים סייג בהרשאה לפיו לא ניתן להמציא לו כתבי בי-דין.
כל משמעותה של החלטתי הינה כי בוצעה מסירה כדין.
רשם בית המשפט העליון נעתר לכך, ובערעור על החלטתו נקבע כי נוכח הודעת הפרקליטים אינם מייצגים את המשיבים וכי גם לא ייצגו את המשיבים בערכאת קמא, יש לקבל את עתירתם, אף שלא צירפו לה תצהיר.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע ביקש חופשות מהממונה עליו במשרד האוצר – מר מזרחי[footnoteRef:8] ולא מאת חברת "ג'ון ברייס". [8: התובע מציין כי מר מזרחי היה עובד קבלן אולם הוכר בדיעבד כעובד מדינה (כאמור בסעיף 8 לסיכומי התובע).
שנית, הגם שהתובע עותר בכתב התביעה להכרה ותשלום זכויות כעובד מדינה החל מהיום הראשון לעבודתו (27.11.2011), בעדות שלו (וכן בסיכומים) העיד כי יש להכיר בו כעובד מדינה רק החל משנת 2013 מועד בו לטענתו השתנתה מהות ההיתקשרות ומהות התפקיד שלו.
] הינה כי כן, מכלל העדויות בתיק, הן מעדות התובע, העדים מטעמו וכן עדי הנתבעות, עולה כי התובע עסק גם בשנת 2013 ועד ההתפטרות שלו בחודש נובמבר 2019 במשימות מחשוביות הקשורות בשליפה, שינוי, עידכון והתאמה של נתונים במערכות הממוחשבות של המדינה, ביניהן, מערכת מרכב"ה. התובע עשה כן כחלק מצוות של טיוב הנתונים במינהל הרכב הממשלתי.
התובע לא היה מוסמך לקבל החלטות מהותיות, כל שכן מתן רשוי כלי רכב לעובדי המדינה (כטענת התובע), אלא רק לבצע פעולות טכניות במערכת אשר מטמיעות את החלטת הגורמים המוסמכים.
כעולה מהראיות, התובע ראה ב"ג'ון ברייס" כמעסיקה בכלל זה משגויס על ידה, חתם מולה על הסכם העסקה, פנה אליה בהזדמנויות שונות בבקשה לפעול לשבוץ שלו במקומות עבודה אחרים בתחום המיחשוב, ביקש "אישור העסקה" וכן אישור לבצע עבודה נוספת, למד דרכה קורסים בתחום המיחשוב בהישתתפות מלאה או בהנחה, קיבל מתנות והשתתף בארועי חברה.
...
על כן, ממילא הוראות החוק כאמור אינן רלבנטיות למקרה זה. משקבענו כי אין לקבל את התביעה למתן סעד הצהרתי להכיר בתובע כ"עובד מדינה" כל שכן כ"עובד קבוע" – דין התביעה לתשלום הזכויות הכספיות הנובעות מכך, להידחות.
גם בעניין זה דין התביעה – דחייה.
רביעית, התובע אינו זכאי לתשלום בגין עבודה שכלל לא בוצעה על ידו בהיעדר מקור חוקי לחיוב בתשלום זה. סוף דבר התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו