החלטה בבקשות להגדלת תשלום חודשי והפטר

בהחלטה במסגרת הדיון הוריתי על מחיקת בקשת החייב להפטר, בשל אי התייצבותו לדיון.

בתאריך 16.2.2020 ניתנה החלטה: בקשה 36 בתאריך 1.3.2020 ניתנה החלטה שתויגה תחת בקשה מספר 36, על בקשת החייב לבטל את ההוצאות שהושתו עליו, לא להגדיל את צו התשלומים החודשי ולקבוע דיון בעיניינו.

...

לסיכום: 4.1.

לאחר שקראתי את הבקשה והתגובות, אני סבור כי אין מקום להיעתר לבקשה.

לפיכך, בקשת החייב נדחית והוא יפעל לשלם את סכום ההוצאות שנקבע תוך 10 ימים.

בהחלטתי מאותו דיון הוריתי על הגדלת התשלום החודשי לסך של 2,000 ₪.

ביום 19.11.20 דחיתי את בקשת החייב להפחתת דמי המזונות שנקצבו בהליך, מן הנימוקים כמפורט בהחלטתי שם. ביום 2.12.2020 פנה החייב בבקשה למתן הפטר ,תוך שציין כי אין בידו הסכום לתשלום חוב הפיגורים, אך באמתחתו הצעה לתשלום סכום חד פעמי לצורך סיום התיק בהפטר אשר ישולם על ידי אביו של בת זוגו.

אולם כפי שהודגש בפסק הדין, אין בכך כדי להצדיק את היתנהלותו המתוארת של המערער, שכן כל עוד לא הוחלט אחרת היה עליו לעמוד בתשלום החודשי שנקבע בעיניינו (ראו והשוו: רע"א 2525/13 ארחה נ' ארז חבר – בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקשת, פסקה 4 (8.7.2013)‏).

...

מן האמור, איני רואה כי ההליך שלפני מגשים איזה מתכליות ההליך ולפיכך אני מורה בזה על ביטולו.

בהלכת ע"א 8673/13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו 2.4.2014) (להלן: "הלכת אלקצאצי") נקבע: "סבורים אנו ככלל כי התקופה שיש לקבוע לשם חידושו של כינוס אכן צריכה להיות קצרה מזו שקבע בית המשפט קמא. נראה לנו כנכון להעמיד תקופת פניה מחדש במקרה של ביטול כינוס עקב מחדלי החייב, וכדי ליתן ביטוי ראוי למחדלים, על בין שנה לשנה וחצי לפי שיקולו של בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי." (שם, פסקה ג).

אני דוחה אפוא הצעה זו. אני מורה בזה על ביטול צו הכינוס עקב חוסר תום לב בהתנהלות החייב בהליך.

ביום 19.5.2020 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה להגדלת צו התשלומים החודשי.

בהחלטתו מיום 25.5.2020 קבע בית המשפט כי צו התשלומים החודשי יוגדל ויועמד על סך של 1,000 ש"ח. זאת בשים לב להכשרתו של המערער ולחובתו למצות את כושר הישתכרותו; לעובדה שלא הגיש דוחות כנדרש; ולצורך לאפשר לו לפעול למציאת מקום עבודה בהיתחשב גם בגילו (בן 53) ובמצב המשק עקב התפרצות נגיף הקורונה.

הוא טען כי מאז מתן ההחלטה לא קיבל כל פניה מטעם עורך דינו, הכנ"ר או המנהלת המיוחדת, ומשכך הוא סבר כי פירוש הדבר שההליך בעיניינו "ניסגר". בהסתמך על טענות אלה הוסיף המערער והגיש ביום 28.9.2022 בקשה למתן צו הפטר מחובותיו.

...

בית המשפט הורה למנהלת המיוחדת להתייחס לטענות המערער במסגרת הודעת עדכון מטעמה, ובהמשך גם נעתר לבקשה שהגישה להארכת מועד להגשת ההודעה.

הגם שדי באמור לעיל כדי להביא למסקנה כי דין הערעור להידחות, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמערער עצמו עתר לביטול ההליך בענייננו.

תהיינה הסיבות שעמדו ביסוד בקשתו אשר תהיינה, משעה שבית המשפט נעתר לבקשה, לא יכולה להישמע כל טרוניה מצדו.

התוצאה היא כי הערעור נדחה בלא צורך בתשובה.

ביום 26.4.2017 ניתן צו כנוס לנכסי המערער לבקשת אחד מנושיו, עו"ד שחר בוטון מונה למנהל מיוחד לנכסיו והושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 1,000 ש"ח. בשלב מסוים מונה משיב 1 למנהל מיוחד במקום עו"ד בוטון ובהמשך צו התשלומים החודשי הופחת לסך של 250 ש"ח בהסכמה, תוך שהובהר כי משיב 1 יהיה רשאי להגיש בקשה להגדלת התשלום החודשי.

בהחלטתו מאותו היום הורה בית המשפט על הגדלת צו התשלומים החודשי לסך של 2,000 ש"ח. לאחר שהוגשה תגובת המערער בה טען כי רק לצורך הקלה על מצבו הנפשי הציג את עצמו כאדם המפרנס את עצמו וחי חיי רווחה ראוותניים, אף כי אין זה מצבו האמתי, הורה בית המשפט בהחלטה מיום 15.1.2020 על הגדלת צו התשלומים לסך של 3,500 ש"ח. זאת לאור חוסר השקיפות שבהתנהלות המערער והחשש לחוסר תום לב מצידו, אך תוך היתחשבות בהשלכות אפשריות של הארוע הטראגי שפקד אותו בילדותו על תיפקודו.

בתגובת הנאמן מיום 30.6.2022 נטען שהסתרת עיסוקי המערער נמשכה ולמרות שדיווח כי הוא אינו עובד ואין לו כל הכנסה למעט קצבת נכות, מדו"ח המעסיקים מטעם המל"ל עולה כי הוא עבד במספר מקומות במשך מספר חודשים מבלי לדיווח על כך. היתנהלות זו הצדיקה לעמדת הנאמן את ביטול ההליך, אולם לפנים משורת הדין ובהיתחשב במכלול הנסיבות הציע כי לצורך מתן צו הפטר יישא המערער בתשלום חובו בגין פגור בתשלומים בסך כולל של 43,850 ש"ח ובנוסף, לאור היתנהלותו אך בשים לב למצבו הרפואי, תקבע לו תכנית פרעון לפיה יישא בתשלומים של 200 ש"ח לחודש למשך 36 חודשים.

...

בהחלטה מאותו יום נקבע כי החל מהמועד שבו הוכר המערער כנעדר כושר השתכרות מלא הוא יהיה פטור מלשאת בתשלום חודשי, אולם אין משמעות הדבר כי הוא פטור מתשלום חוב הפיגורים שצבר קודם למועד זה. לפיכך מצא בית המשפט לאמץ את עמדת הכנ"ר, וקבע למערער תכנית פירעון לפיה ישלם סך של 43,850 ש"ח ב-44 תשלומים של 997 ש"ח כל אחד.

לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

הערעור נדחה.

על אף האמור ולמרות המלצת הנאמנת לביטול הליך המליץ הממונה על תכנית שקום כלכלית לפיה תהיה היחידה זכאית להפטר מחובותיה בעד תשלום בסך כולל של 73,800 ₪ לקופת הנשייה באופן מדורג, לפיו היחידה תשלם סך של 1,000 ₪ למשך 18 חודשים, סך של 1,800 ₪ למשך 6 חודשים נוספים וסך של 2,500 ₪ למשך 18 חודשים נוספים.

ביום 7.12.23 הגישה הנאמנת עידכון מטעמה בהתאם להחלטת בית המשפט וציינה כי ביום 22.6.23 היא הגישה בקשה להגדלת צוי התשלומים החודשיים של כל אחד מהיחידים לסך של 2,000 ₪ לכל הפחות.

...

לאחר ששקלתי את העניין, ועל אף מחדליהם הרבים של היחידים בהליך, על מנת לאפשר להם לשקם את חייהם ולהתחיל פרק חדש, אני קובע מועד דיון נוסף בעניינם.

דיון והכרעה בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, החייב עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע: "[...] סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה" (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינם של היחידים.