החלטה בבקשות הצדדים בעניין גילוי מסמכים

לאחר שהצדדים ניהלו ביניהם הליכים מקדמיים, לרבות הליכי גילוי מסמכים ושאלונים, בהתאם להודעת הנתבעים 4-2 מיום 10.5.2023 הגיעו הצדדים להסכמה בעיניין גילוי המסמכים, אולם נותרה בעינה בקשת הנתבעים 4-2 ליתן צו נגד התובעת לחשיפת דו"ח חקירה, אותו סירבה התובעת לחשוף מחמת טענתה לחיסיון מיסמך שהוכן מתוך צפי להליך משפטי.

לשיטתה, כפי שציינה במענה לדרישת התובעת לגילוי מסמכים (נספח 2 לבקשת הנתבעים 4-2 מיום 14.3.2023) "דו"ח חקירה ונספחיו (חסוי) שכן נערך לצורך המשפט ומתוך ציפייה כי תוגש תביעה בקשר עם נסיבות המקרה". על מנת לקבל החלטה מושכלת בעיניין השנוי במחלוקת, הוריתי לתובעת להמציא, לעיוני בלבד, את דו"ח החקירה.

...

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובדו"ח החקירה שהועבר לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי יישום ההלכות האמורות לעיל על ענייננו, מוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בנוסף, אותן החלטות ניתנו על ידי ערכאות נמוכות מבית המשפט העליון, על כל המשתמע מכך, זאת למעט ההחלטה בעניין רע"א 5756/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פי.אד בע"מ (נבו 21.1.2007) בה קבע בית המשפט כי באותו עניין דובר על נושא גבולי, שקו הגבול בו דק, בין מסמך שהוכן לקראת משפט לבין מסמך שגילויו נדרש וממילא נסיבות אותו עניין שונות מענייננו, כך שבמקרה דנן לא ניתן להסיק מהאמור באותה החלטה מסקנה זהה.

סוף דבר הבקשה נדחית.

לאחר שעיינתי בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ובתגובה לה, להלן החלטתי: רקע כללי המבקש, עבד כרואה חשבון במשיבה 1, מיום 1.6.1996 ועד יום 31.10.1997.

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית תקנה 46(א) לתקנות קובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". העקרון שנקבע בהלכה הפסוקה בעיניין גילוי מסמכים הוא "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלוואנטיות' ('מבחן הזיקה'), ובד בבד - שקילה של מידת הפגיעה, של אי נוחות ושל ההכבדה על הצד המגלה ועל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצאה לאור של לישכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 11 בעמ' 9).

...

תצהיר כאמור אינו רלבנטי בשלב גילוי המסמכים וממילא צד אינו נדרש לייצר מסמכים שאינם קיימים בשלב דיוני זה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה הנדונה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

סוף דבר הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים התקבלה בחלקה.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב יפו (כב' השופט רז נבון) מיום 11.9.23 בת"א 53999-10-21 ות"א 49789-10-21 שאוחדו, ועניינה גילוי מסמכים ספציפיים.

בכל הנוגע להחלטות בעיניין גילוי ועיון במסמכים נקבע כי גדר התערבותה של ערכאת העירעור הנו צר ומוגבל למקרים בהם ההחלטה של הערכאה הדיונית מנוגדת לדין, גורמת עוות דין לאחד הצדדים, אינה סבירה או מיתעלמת מנסיבות שהיה מקום להיתחשב בהן (ראה בעיניין זה : רע"א 7882/19 דומיקאר בע"מ נ' כהן, סעיף 14 להחלטת כב' השופטת י' וילנר (24.2.20)).

...

אין בידי לקבל את טענת המבקשות כי מדובר עסקינן במקרה קיצון ועל כן לא ניתן להמתין לטענות בנוגע להימצאות המסמכים לשלב ההוכחות ולאפשר את חקירת המצהירה בדיון.

אני סבורה כי במקרה דנן, החלטת בימ"ש קמא לסיים את שלב הליך גילוי המסמכים ולקדם את התיק לשלב הגשת הראיות, תוך התרת פתח למבקשות להידרש למסמכים המבוקשים במידת הצורך בהמשך, מהווה איזון נכון והולם.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ההסדרים הדיוניים מיום 18.7.2022 ומיום 19.4.2023, אשר קיבלו תוקף של החלטה, איפשרו לצדדים להגיש בקשות בעיניין גילוי ועיון במסמכים בתוך 30 יום לאחר שיושלם העיון במסמכים, מבלי להגבילן לבקשות הנובעות מהליך גילוי המסמכים הכללי בלבד.

בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים ספציפי נפסק כי זה אינו מוגבל למקרה בו ניתן להצביע על מסמכים מסויימים שגילויים נידרש וכי ניתן לבקש גם גילוי של מסמכים מסוג מסויים (ראו: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים, פ"ד נו(5) 193, 196-197) ואולם, להרחבה זו של המונח "גילוי מסמכים ספציפי" הוצבו בפסיקה גבולות ונקבע כי על הבקשה להיות ממוקדת דיה ולהתייחס למסמכים אשר על פי הנסיבות קיים סיכוי סביר שהם קיימים (ראו: רע"א 11126/08 לבייב נ' רפאלי [פורסם בנבו] (7.5.2009)).

...

אין בידי לקבל את טענת הנתבעים לפיה העובדה שהמבקשים לא הבהירו מיהם הגורמים שנזכרו בפניה שאת התכתובות עמם עותרים המבקשים לקבל וכיצד הם קשורים למחלוקות בין הצדדים, כדי לגזור את דין בקשת הגילוי ביחס לתכתובות אלה לשבט.

בכל הנוגע למסמכים אלה אני סבורה כי הדין עם הנתבעים, זאת למעט המסמכים המפורטים בסעיפים 55 (א) ו-55(ב) לעיל שעניינם בפרויקט פלאפון ובפרויקט MSD.

סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה.

בנוסף, הבהרתי שהיא רשאית לעיין בתיק העסק בערייה (שהוא מידע פתוח לציבור) וככול שיעלה הצורך תפנה בבקשה מתאימה למתן צו. בהחלטה נוספת שניתנה באותו יום נדחתה הבקשה להאריך את המועד להשלים את הליך גילוי המסמכים ונקבע, כי ככל שתקבל התובעת מסמכים מרשות הכבוי או מחלקת הרשוי בעירייה, יהא עליה לתקן את תצהיר גילוי המסמכים מטעמה.

גילוי מסמכים, כמו גם מתן תשובות לשאלון, משתרעים על כל המסמכים הנוגעים לעניין הנידון ולכן, על צד לגלות את כל אותם מסמכים, שסביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר, במישרין או בעקיפין, לקדם את בירור התובענה.

בקשת הנתבע לגילוי מסמכים ותשובות לשאלון הבקשה לגילוי מיסמכי כללי ועיון - מעיון בתכתובות שבין הצדדים מיום 20.7.2023, 8.9.2023, 12.11.2023 ו - 22.11.2023 (נספחים א' - ה' לבקשת הנתבע) עולה, כי למכתב התובעת מיום 8.9.2023 צורפו העתקי כל המסמכים שגולו במסגרת הגילוי הכללי שלה.

...

אני סבור שיש לשאלה מידה מסוימת של רלוונטיות, שכן היקף המחזור יכול להעיד על היקף פעילות המסעדה בחודשים שונים במהלך השנה, ויש בכך לתמוך, לכאורה, בטענת הנתבע בדבר הצורך בפעולות ניקיון תכופות יותר, בחודשים מסוימים.

סיכומו של דבר, אני מורה כדלקמן: הצדדים ימציאו האחד לשני תצהירי גילוי מסמכים, ערוכים כדין, בתוך 10 ימים.

התובעת תשלם לנתבע את הוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪.