החלטה בבקשה לגילוי מסמכים בתובענה ייצוגית על פוליסות חיסכון

עניינה של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית מושא ההליך דנן[footnoteRef:1] היא, בין השאר, דרישה להשבת כספים שלפי הנטען נגבו ביתר על ידי המשיבות מאת חברי הקבוצה[footnoteRef:2] עקב העלאת דמי ניהול מבלי ליידע על כך במועד בהתאם לאמור בחוזר גופים מוסדיים מס' 2012-9-22 של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר מיום 31.12.2012 (להלן: "החוזר").

[3: הנוסח המלא של הוראת סעיף 4ב לחוזר הוא כדלקמן: "על אף האמור בסעיף קטן (א), בקרות כל אחד מהמקרים המנויים בסעיף 3(ב), יהיה גוף מוסדי רשאי להעלות את שיעור דמי הניהול הנגבים מהעמית אף אם לא שלח לו הודעה כאמור בסעיף קטן(א), ובילבד שהתקיימו כל אלה: ניתנה לעמית הודעה במסמך נפרד, לא יאוחר משלושה חודשים ממועד מתן ההנחה בדמי ניהול או בסמוך להפקת הפוליסה, על זכותו של הגוף המוסדי לבטל את ההנחה בדמי הניהול. ניתנה לעמית ובעל הרישיון כאמור בסעיף קטן (א) הודעה במסמך נפרד, עד חודשיים לאחר מועד העלאת דמי הניהול"] לטענת המבקשים, משמעות ההוראה "ניתנה לעמית...הודעה" היא כי הודעה על העלאת דמי הניהול בדיעבד צריכה להיתקבל אצל העמית תוך חודשיים ממועד ההעלאה.

ביום 22.12.2020 ניתנה החלטה בבקשת המבקשים לגילוי מסמכים ספציפיים – בקשה שנדחתה.

ההסכמות בין הצדדים התגבשו רק לאחר שהמבקשים ובאי כוחם טרחו טירחה לא מבוטלת – בין השאר, משהגישו את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית וכן תשובה לתגובת המשיבה ובקשה לגילוי מסמכים ספציפיים (בגינה חויבו בהוצאות), פנו לרגולטור והגישו לו עקרי טיעון, קיימו מספר ישיבות גישור מחוץ לכותלי בית הדין (לפני השופטת בדימוס אסתי דודקביץ), התייצבו ל-3 דיונים בתיק (ביניהם דיון הוכחות) וניהלו הליכי מו"מ לצורך השגת התוצאה.

...

עם זאת, סעיף 22(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שירשמו, "לפסוק גמול למבקש או לתובע המייצג אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה". בפסיקת בית המשפט העליון בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (ניתן ביום 22.8.2018) (להלן: "עניין מרקיט") נקבע כי הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית ולבית הדין שיקול דעת האם להיעתר לבקשות בנדון במקרים מתאימים, לאחר ששוכנע, כי "התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה", וכי התובע המייצג ובא-כוחו לא נקטו בהליך סרק.

משכך, אנו מאשרים את המלצת הצדדים לעניין גמול המבקשים ושכר הטרחה לבאי כוחם (אשר כאמור לעיל החלוקה הפנימית של הסכומים תיקבע בין המבקשת 2 לבאי כוחה).

סוף דבר הבקשה להסתלקות מתקבלת וכך גם הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה.

התביעה האישית של המבקשים, נדחית.

תמצית תגובת המשיבה לבקשת האישור - החוזר שהוציאה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון קובע בסעיף 5(א)(2) שאין להתנות רכישת פוליסת ביטוח ברכישת כתב שירות.

בהמשך קבעתי כי: "אני סבורה כי בעניינינו העמידה המבקשת תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 אף לאחר תגובת המשיבה". בהמשך התייחסתי למסמכים השונים שגילויים התבקש ובין היתר לבקשה לגילוי תעריפונים או מחירונים ביחס לכתבי השרות ב"פניקס זהיר" החל ממועד כניסתו לתוקף של החוזר ועד היום ותעריפונים או מחירים של כתבי השרות ב"רכבית" במועדים אלה.

לעניין זה קבעתי: "אני סבורה שנוכח טענות המשיבה בתשובתה יש בהצגת המסמכים רלוואנטיות לשאלות שבמחלוקת. המשיבה היא שהעלתה את גרסת שני המסלולים ברכישת פוליסה של ביטוח מקיף". בבקשה שלפניי עותרת המבקשת לגילוי "כל המסמכים ו/או התכתבות ו/או ההודעות ו/או הנהלים ו/או ההנחיות מכל מין וסוג הכוללים מידע ביחס למחירים של כתבי השרות (בין אם נפרד ובין אם בחבילה) ב'פניקס זהיר' וב'רכבית' החל ממועד כניסת החוזר לתוקף (30.6.16) ועד היום". עוד היא עותרת להורות למשיבה להשיב לשאלות: "מהם המחירים של כתבי השרות, הן בנפרד והן כחבילה, שנמכרו במסגרת הפוליסה 'הפניקס זהיר' ובמסגרת הפוליסה 'רכבית' החל מיום 30.6.16 ועד היום.

בבקשתו הסבירה המבקשת כי בהמשך להחלטתי הקודמת לגילוי מסמכים, ובהקשר - לגילוי תעריפונים או מחירונים ביחס לכתבי השרות ב"פניקס זהיר" החל ממועד כניסתו לתוקף של החוזר ועד היום ותעריפונים או מחירים של כתבי השרות ב"רכבית" במועדים אלה – הצהיר המצהיר מטעם המשיבה: "ביחס לתעריפונים או מחירונים ביחס לכתבי השרות ב"פניקס זהיר" החל ממועד כניסתו לתוקף של החוזר ועד היון ותעריפונים או מחירים של כתבי השרות ב"רכבית" במועדים אלה – לא אותרו מסמכים", ועל כן נדרשים גילוי המסמכים החילופי והתשובות לשאלון.

...

לעניין זה קבעתי: "אני סבורה שנוכח טענות המשיבה בתשובתה יש בהצגת המסמכים רלוונטיות לשאלות שבמחלוקת. המשיבה היא שהעלתה את גרסת שני המסלולים ברכישת פוליסה של ביטוח מקיף". בבקשה שלפניי עותרת המבקשת לגילוי "כל המסמכים ו/או התכתבות ו/או ההודעות ו/או הנהלים ו/או ההנחיות מכל מין וסוג הכוללים מידע ביחס למחירים של כתבי השירות (בין אם נפרד ובין אם בחבילה) ב'פניקס זהיר' וב'רכבית' החל ממועד כניסת החוזר לתוקף (30.6.16) ועד היום". עוד היא עותרת להורות למשיבה להשיב לשאלות: "מהם המחירים של כתבי השירות, הן בנפרד והן כחבילה, שנמכרו במסגרת הפוליסה 'הפניקס זהיר' ובמסגרת הפוליסה 'רכבית' החל מיום 30.6.16 ועד היום.

יש להניח שאם היו מתקבלים התעריפונים והמחירונים כפי שהוריתי לא הייתה מוגשת בקשה זו, על כן אינני מקבלת את הטענה שמדובר במקצה שיפורים.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

אני מורה כי המסמכים והתשובות יומצאו לב"כ המבקשת בתוך 60 ימים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה החלטתי לדחות את הבקשה וטעמי הם כדלקמן: עיקר העובדות הצריכות לעניין והמחלוקת בין הצדדים: התובע נהג אוטובוס במקצועו, הצטרף בחודש מרץ 2000 לתכנית ביטוח מנהלים שמנהלת המשיבה (בעת רכישת הפוליסה על ידי המבקש התוכנית שווקה על ידי "שמשון" חברה לביטוח, אשר לימים מוזגה עם פעילות המשיבה).

בפוליסה אחת 20% מההפרשות (3.66%) שמשו לרכישת ביטוח ריסק והיתר (80% מההפרשות שימש לחיסכון פנסיוני) ובשניה 28% מההפרשות (5.13% מהשכר) שמשו לרכישת ביטוח ריסק והיתרה (72% מההפרשות) לחיסכון פנסיוני.

ביחס לדרישה להוכחת התשתית הראייתית, נקבע: "כפי שכבר הוברר, תקנה 4(ב) לתקנות מציבה שני תנאים למתן צו לגילוי מסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית. התנאי הראשון הוא רלוואנטיות המסמכים לדיון בבקשת האישור, והתנאי השני הוא כי קיימת "תשתית ראייתית ראשונית" שהתובענה תאושר כייצוגית לפי התנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. הווה אומר, במסגרת בקשה לגילוי מסמכים בית המשפט נידרש לבחון אם בבקשת האישור הונחה תשתית ראייתית ולו ראשונית המעידה על כך שקיים סיכוי שהיא אכן תאושר בסופו של יום.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה החלטתי לדחות את הבקשה וטעמי הם כדלקמן: עיקר העובדות הצריכות לעניין והמחלוקת בין הצדדים: התובע נהג אוטובוס במקצועו, הצטרף בחודש מרץ 2000 לתכנית ביטוח מנהלים שמנהלת המשיבה (בעת רכישת הפוליסה על ידי המבקש התוכנית שווקה על ידי "שמשון" חברה לביטוח, אשר לימים מוזגה עם פעילות המשיבה).

על רקע האמור, בדיון קד"מ שני, שהתקיים בפני ביום 25/11/21 נבחנה האפשרות ליתר את הדיון ו/או לצמצם/ליתר את הליך הגילוי וזאת בין היתר בדרך של מתן תצהיר מטעם המשיבה, כי ביצעה בדיקה לעניין קיומם של מקרים דומים לזה של התובע ואת תוצאותיה.

לנוכח האמור לעיל אין מנוס מדיון בבקשה לגילוי מסמכים לגופה.

לנוכח האמור לעיל, על אף שמדובר בנתונים המנוהלים באמצעות מערכות מחשב, לא ניתן לקבוע כי בנסיבות העניין חלה החזקה כי הטעות "רוחבית", ולפיכך, בשלב זה של הדיון ובטרם נשמעו הראיות ובטרם התבררו נסיבות גביית היתר, לא עלה בידי המבקש להניח תשתית ראייתית ראשונית בדבר קיומה של קבוצה בהקשר זה. לנוכח האמור לעיל הבקשה נדחית.

לאחר שעיינתי בבקשה לגילוי מסמכים, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה, להלן החלטתי: כללי לפניי בקשה לגילוי מסמכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר עניינה פוליסות ביטוח שנקראות "פוליסות חסכון מבטיחות תשואה". לטענת המבקש, הפוליסות הללו מבוססות על אגרות חוב ממשלתיות מיועדות, לא סחירות, מסוג ח"ץ (חיים צמוד) שהמדינה הנפיקה ואשר הבטיחו ריבית מסויימת.

(ג) הורה בית המשפט על גילוי ועיון במסמכים, רשאי הוא לתת כל הוראה לשם שמירה על סודיות המסמכים שיימסרו למבקש, בלי לגרוע מהוראות כל דין" על מנת שבית המשפט יצווה על גילוי ועיון במסמכים בהליך לאישור תובענה ייצוגית על המבקש לקיים מספר תנאים (כאמור ברע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' ירון זילכה, ניתן ביום 29.3.2016 (טרם פורסם), סעיף 11 לפסק הדין): "התנאי הראשון והבסיסי הוא שהמידע שנתבקש רלבאנטי להליך ודרוש להכרעה במחלוקות בין הצדדים (ראו: תקנה 4(ב)(1) לתקנות תובענות ייצוגיות; תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי; רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, 519 (2003) (להלן: עניין יפעת); רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ, בפיסקה ג(6) (‏20.8.2008) (להלן: עניין סונול)); התנאי השני הוא שהמידע או המסמכים מצויים בידיו או בשליטתו של בעל הדין שכלפיו מופנה הצוו (ראו: רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264 (2005) (להלן: עניין מחסני ערובה)); התנאי השלישי הוא שיהיה במתן הצוו כדי לפשט ולייעל את ההליך (ראו: תקנה 4(א) לתקנות תובענות ייצוגיות; תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי; עניין מחסני ערובה בעמ' 270-269; עניין סונול, בפסקות ג(4)-ג(6)); והתנאי הרביעי הוא שמתן הצוו לא יטיל על בעל הדין שכלפיו הוא מופנה עול בלתי סביר וידרוש ממנו להוציא הוצאות שאין הצדקה כי יוציא אותן בנסיבות העניין (ראו: תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי; עניין מחסני ערובה, בעמ' 270-269; עניין סונול, בפסקות ג(4)-ג(6)). כאשר העותר למתן הצוו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור, נידרשת התקיימותו של תנאי נוסף והוא – שמבקש הצוו העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הנדרשים לאישור התובענה הייצוגית (ראו: עניין יפעת, בעמ' 519)" בהתאם לפסיקה, ההתייחסות להליך גילוי מסמכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שונה מההתייחסות לגילוי מסמכים בהליך אזרחי רגיל.

...

לאחר שעיינתי בבקשה לגילוי מסמכים, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה, להלן החלטתי: כללי לפניי בקשה לגילוי מסמכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר עניינה פוליסות ביטוח שנקראות "פוליסות חיסכון מבטיחות תשואה". לטענת המבקש, הפוליסות הללו מבוססות על אגרות חוב ממשלתיות מיועדות, לא סחירות, מסוג ח"ץ (חיים צמוד) שהמדינה הנפיקה ואשר הבטיחו ריבית מסויימת.

אשר למסמכים שמבוקש לגלות אותם כאמור בסעיף יא' לבקשה - "עותקים מתלונות שהתקבלו אצל המשיבה בקשר להתנהלות בעניין הפוליסות נשוא הבקשה" - דין הבקשה להידחות.

משלא הונחה כאמור לעיל בשלב זה תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה את גילוי המסמכים ולא ברורה מידת התרומה שלהם אל מול הפגיעה האפשרית בסודיות המסחרית ופרטיות צדדים שלישיים, אין מקום לגלות אותם ודין הבקשה להידחות.

משכך, הבקשה נדחית.

ביום 28.8.2018 ניתנה על ידי כב' השופט אלעד שביון החלטה בבקשת הצדדים לגילוי מסמכים ספציפיים; וביום 14.1.2019 ניתנה החלטה נוספת על ידו בבקשת הנתבעים לגילוי מסמכים ספציפיים אשר בסיפא לה נקבע לאמור: "א. התובעים יפרטו בתצהיר ערוך כדין לגבי כל המבוטחים המפורטים בחוות דעת האקטואר האם נערכו בינם לבין הלקוחות שיחת מכירה ושיחת שיקוף והאם הקלטת השיחות האמורות נימצאות ברשותם.

ביום 17.4.2019, על רקע הסוגיות המתעוררות בתיק זה, נתבקשה עמדת הגוף המאסדר - רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון (להלן- הרשות) על מנת לקבל את עמדתו העקרונית ביחס לליבת המחלוקת המרכזית שנתגלעה בתיק זה.זאת, הן באשר לגבולות הגזרה של נציגי מכירות בפגישות פרונטליות בתהליך מכירת פוליסת ביטוח והן באשר למצב התלונת שניפתחו אצל הממונה כאמור, שכן לדידם של התובעים התלונות ניסגרו, בעוד שלדידם של הנתבעים התלונות עדיין מטופלות.

השניה אשר הועלתה על ידי התובעים בהודעה מיום 26.6.2019 כמו גם בסיכומיהם, כי לקביעות בפסק הדין בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית משמעות דרמאטית על התיק נשוא ענייננו, שכו נקבע כי כל הפוליסות תקפות ולא בוטלו (גם אם נפל פגם בתהליך שיווקן ללקוחות וגם אם נעשה הדבר על ידי מי שאינו סוכן ביטוח), ובכך נשמטו לחלוטין כל טענות ההגנה של הנתבעים.

פוליסת ביטוח הנה חוזה לכל דבר וענין, וחלים על הפוליסה הוראות חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים, המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, להלן החלטתנו: אשר לעניין המקדמה לאמיליו מיום 10.3.2015 בסך 5,188 ₪ - אכן בכרטסת הנהלת חשבונות אשר צורפה לתצהירו של עזי מופיע הסכום הנזכר תחת הכותרת "מקדמה", הנתבעים לא התייחסו לעניין זה כלל בסיכומיהם, כך שטענת התובעים בעניין זה הוכחה ולא נסתרה.

התביעה ברכיב זה נדחית.

לאור כל האמור לעיל, תביעת התובעים נדחית בעיקרה, למעט קביעותינו בסעיפים 135,139,140 ו-142, כדלקמן: הנתבע 1 ישלם לתובעים את הסכומים הבאים, אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.2015 ועד ליום התשלום בפועל: (1) בגין התנהלותו בחוסר תום לב סך של 17,000 ₪.