החייב המציא אסמכתאות על משלוח הודעות לנושים

לטענתו, אישור המסירה לדואר רשום הוא אישור משלוח ולא אישור קבלה על ידי הנושה.

לא זו אף זו, המנהל המיוחד (שנהפך לנאמן עם ההכרזה) הגיש דוח מסכם לבית המשפט ביום 4.10.2017, בו הודיע בסעיף 4 כי הומצאו אסמכתות על מסירת ההודעות לנושים על צו הכנוס עד ליום 28.1.2016.

המנהל המיוחד לא החריג נושה כלשהוא, ועל כן ניתן היה להבין כי מלוא האסמכתאות הומצאו לו. צודק המערער כי נוכח המצאת אישורי ההקלדה לתיק ההוצאה לפועל וקביעת תכנית פרעון לאחר הכרזה, נכון היה לשתף את בית המשפט ואת החייב, ככל שהגיעה בקשה מאוחרת של נושה להגשת תביעת חוב באיחור.

...

עוד הוא טוען כי בהתאם להלכה שנקבע ב- רע"א 1860/15 אורות העמקים בע"מ נ. מרדכי אלגבסי (ניתן ביום 21.5.2015) (פורסם בנבו) בעניין הארכת מועד להגשת תביעות חוב, דין טענת החייב להידחות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, דין הערעור להתקבל.

אשר על כן, אני מקבלת את הערעור, ומורה להתאים את סיום תכנית הפירעון בהתאם לתשלומים ששולמו עד כה תוך דחיית תביעת החוב של מרואן מוסא, וככל שיש מקום להחזר כלשהו, יש לבצעו.

כעת מונחת בפני בקשת החייב לביטול ההליך, שהוגשה ביום 14.2.18, מהנימוק כי החייב "אינו מעוניין לנהל תיק פשיטת רגל". המנהלת המיוחדת, בתגובתה מיום 26.2.18, ציינה כי החייב לא קיים את הוראות ההליך מתחילתו שכן צבר נכון לאותו מועד 7 פיגורים בתשלומים החודשיים המסתכמים בסך 7,200 ₪, לא הגיש דו"חות דו חודשיים כלל, לא המציא אישורי משלוח הודעות לנושים ולא שיתף פעולה עם המנהלת המיוחדת.

כמו כן מצאתי לנכון בנסיבות העניין לחייב את החייב בתשלום הוצאות המנהלת המיוחדת בסכום שאקבע להלן; על פי סעיף 19 לפקודה, חזרה מבקשת פשיטת רגל נתונה לשיקול דעת בית המשפט וכבר נפסק כי מרגע שניתן צו הכנוס אין החייב או הנושה, שיזם את ההליך, יכולים להחליט בעצמם על חזרה מההליך ומרגע שניתן צו הכנוס, ולא כל שכן לאחר שניתן צו להכרזת החייבים כפושטי רגל, ההכרעה לגבי המשך ההליכים נתונה בידי בית המשפט (ראו לדוג': רע"א 2971/12 מרדכי אטיאס נ' עו"ד מרים זפט (פורסם בנבו, 3.7.12) והאסמכתאות המפורטות שם).

...

על רקע העקרונות שנקבעו בפסיקה לעיל בחנתי את הבקשה שבפני ואת טיעוני החייב והגעתי למסקנה כי לאור עמדת המנהלת המיוחדת, השלב בו מצוי ההליך והעובדה כי הנושה העיקרי בתיק –בנק לאומי-הגיע להסדר עם ערב לחוב, ניתן לבטל את ההליך ללא צורך לשמוע את יתר הנושים, כאשר מהודעת המנהלת עולה כי לא הומצאו לידיה אישורי משלוח הודעות לנושים על צו הכינוס וכאשר לא למותר לציין כי ביטול ההליך יאפשר ליתר הנושים לחדש את ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל המנוהלים על ידם.

בקשת המנהלת המיוחדת להתנות את ביטול ההליך בתשלום חוב הפיגורים שנצבר בתשלומים החודשיים דינה להידחות מאחר ועם ביטול ההליך "אין רלבנטיות עוד לקופת הכינוס" [ השוו: ע"א 9998/06 אבי חזן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 20.7.2008)].

בכפוף לאמור לעיל לעיל, אני נעתר לבקשת החייב ומורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

עוד נטען כי נושה היחיד, מר אהרון בלטמן, הגיש לתיק בקשה לניהול הליך כנגד היחיד בגין משלוח הודעות ספם בקשר להלוואות.

הנאמן הוסיף ובקש להפנות את תשומת הלב לכך כי קיים חשש בדבר העלמת מידע מהותי ע"י היחיד, כאשר מחד היחיד המציא אסמתכאות המעידות על תשלום דמי המזונות באמצעות אפליקצית "ביט" אולם, בחשבון הבנק שלו- לא נמצא כל זכר להעברת סכומים אלה.

באשר לתשלום באפליקציית "הביט" טען היחיד כי "ידוע לכל כי תשלומים בכרטיס חיוב מיידי אינם נראים תשלום, תשלום, בנפרד בתדפיס העו"ש", כדבריו.

...

כמו כן, במערכת הממונה נמצא ע"ש היחיד הליך במס הכנסה ובמע"מ. ב"כ הממונה חזרה ופירטה שורה ארוכה של מסמכים והבהרות אותם נדרש היחיד להמציא, אולם הוא לא עשה כן. נוכח כל האמור ובמיוחד מאחר ומדובר בהליך שני בעניינו, המליצה ב"כ הממונה על ביטול ההליך בעניין היחיד.

בשל כל המקובץ לעיל, סבור הנאמן כי היחיד מתנהל באופן בלתי שקוף, והתנהלותו מונעת מבעלי התפקיד מלהתחקות אחר מצבו הכלכלי העדכני וכן, מעלה תמיהות ביחס לתום ליבו של היחיד, תוך שהנאמן הדגיש כי לא רק שהיחיד לא הסיר מחדליו, אלא קיים חשד כי הוא פועל להסתרת מידע מהותי מבעלי התפקיד.

נוכח כל האמור, עתר היחיד לקביעת תוכנית פירעון בעניינו.

נוכח כל האמור והמקובץ לעיל – אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

ביום 1.11.21 ניתנה החלטה בדבר עיכוב ההליכים הננקטים כנגד היחידה בגין החובות נשוא הסדר הנושים, וזאת לאחר שהיחידה המציאה אסמכתא להפקדת פקדון על סך של 10,000 ₪, כנדרש בהחלטה מיום 24.10.21.

אשר לזימון הנושים לאספת נושים, נקבעה חובתו של מנהל ההסדר למשלוח הודעה לנושים בתקנה 136 י' ו- 136 יא' לתקנות חידלות פרעון : "משלוח ההודעה:

לפי גישה זו, מכוח הפירסום קמה לנושה חזקת ידיעה קונסטרוקטיבית אודות ההליך ולכן רק נסיבות חיצוניות שאינן תלויות בנושה או בעצם ידיעתו בפועל או בעצם המצאת ההודעה אודות ההליכים לידיו או לידי בא כוחו, יכולים להצדיק מתן הארכה.

זאת ועוד נקבע: "כאשר נושה ידע בפועל אודות מתן צו הפרוק או הכנוס – בין משום שנשלחה לו הודעה על ידי החייב, הנאמן או המפרק ובין מכל מקור אחר – הוא יתקשה מאוד להוכיח כי "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד, וכי על כן מיתקיים לגביו טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד".

...

לפיכך, כאשר החייב נוהג בחוסר תום לב ואינו מגיש דוח על מצב עסקיו כנדרש או מסתיר את חובו לנושה מסוים, עשוי בית המשפט להיעתר לבקשה להארכת מועד.

בגין דחיית הערעור המערערת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ עבור היחידה ומנהל ההסדר יחדיו (2,000 ₪ לכל אחד מהם).

המערערת תשלם למנהל ההסדר הסך 2,000 ₪ תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידיה, שאם לא כן הסכום יישא תוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בעקבות הודעות של החייב ושל המנהלת המיוחדת בנוגע למחדלי החייב ופיגוריו, ביום 13.6.19 ביהמ"ש הורה לחייב להמציא למנהלת המיוחדת דוחות דו חודשיים מגובים באסמכתאות מלאות מחדש 1.19 ועד יום מתן ההחלטה ועל המצאת אישורי המסירה לנושים וזאת עד 14.7.19.

לזאת הוסיפה כי החייב דיווח על החזר הלוואות לנושים בלתי מוצהרים ובכך ביצע העדפת נושים אסורה, כי אינו עומד בתשלומים החודשיים וצובר פיגורים, אינו מגיש דוחות חודשיים כסדרם ולא הגיש את המסמכים הנדרשים להשלמת הבירור בעיניינו ואף לא את אישורי המסירה המעידים על משלוח הודעות לנושים בדבר מתן צו הכנוס.

...

אף אם נראה בבקשה להשבת החייב להליך, כבקשה לעיון חוזר בפסק הדין שניתן, הרי שסמכותו של בית המשפט של פשיטת הרגל לשוב ולעיין בהחלטות ובצווים שניתנו על ידיו, מעוגנת בסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, ולא שוכנעתי כי מתקיימת בעניינו עילה מבין העילות שהוכרו בפסיקה (שינוי נסיבות מהותי או טעות טכנית ברורה) לעיון מחדש (ראו רע"א 962/20 אחמד מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד לנכסי החייב, 8.7.2000).

נזכיר כי בפסק דין אלקצאצי הידוע (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי) הרלוונטי בעקיפין לענייננו נקבע כי אין לאפשר פניה חדשה להליך של פשיטת רגל במקרה של ביטול כינוס עקב מחדלי החייב מיד לאחר ביטולם בהליך הראשון ואין מקום לאפשר לחייב להיכנס להליך חדלות פירעון ולצאת ממנו על פי שיקולי כדאיות רגעיים (ראו גם: ע"א 659/11 פטאל נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 1 (3.7.2011)).

איזה תמריץ יש לחייב לשתף פעולה עם בעלי התפקיד, אם פסק דין המורה על ביטול הליך שהתנהל יותר מחמש שנים ללא דיון בבקשת ההכרזה בשל מחדליו של החייב, יבוטל כאשר החייב מתחיל בסילוק מחדליו, להם לא ניתן הסבר, וכשהדבר נעשה מספר חודשים לאחר פסק הדין? איזה תמריץ יש לחייב לפעול לפי הנדרש ממנו, אם יתאפשר לו לשוב לאותו הליך מחדש חרף מחדלים כבדים ומתמשכים, וחרף אין ספר התראות והזדמנויות ? ביטול פסק הדין בשלב זה של ההליך, יש בו כדי לפגוע בתמריץ לשיתוף פעולה מצד חייבים לאורך הליך פשיטת רגל, פוגע באינטרס ההסתמכות של הנושים ואף בזכויותיהם, יש בו במידת בה כדי לעקוף את הלכת אלקצאצי, פוגע בסופיות ההליכים ובאינטרסים המערכתיים הרלוונטיים ויש בו כדי להביא למצב בו "החוטא יוצא נשכר". לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין מיום 19.10.22.