רשם החברות אינו מיתנגד להחייאת החברה אך מתנה אותה בתנאים ובכלל זה: המצאת תצהיר מקורי מטעם המבקשת לתמיכה בתובענה (הוגש תצהיר בנה); הגשת דו"ח שנתי מקורי ועדכני; הגשת בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה להחייאת החברה, אשר רשם החברות מסכים לה מראש; תגובת בעלי המניות ו/או יורשיהם לתובענה, ככל שישנם; פירסום מודעה בעתון יומי המיידעת את הציבור בדבר הגשת התובענה ופונה לבעלי עניין להגיש היתנגדותם/ עמדתם; פרעון מראש של מלוא חוב האגרות השנתיות לרבות בגין שנת 2015 בסך 49,566 ₪.
המבקשת טענה כי מטרת ביטול המחיקה היא לשם פירוק החברה מרצון והעברת הזכויות במקרקעין לידיה.
לסיום ולעניין טענת המבקשת להחייאה לשם פירוק מרצון אפנה להחלטת כב' הש' ורדה אלשיך בה"פ (ת"א) 4100-07-13 בנימין קריתי נ' משרד המשפטים/ אגף רשם החברות:
"יובהר, כי חדשות לבקרים מוגשות בקשות שונות להחייאת חברות מחוקות, אשר במסגרתן נטענת הטענה כי מטרת החייאת החברה היא חיסולה ואין מדובר בהחייאה לצורכי המשך פעילות. טוב יעשו המבקשים להיבנות מטענה זו, אם יעלו אותה באופן מושכל. כפי שכבר נאמר לא אחת על ידי בית משפט זה, כי בראשית שנותיה המוקדמות של המדינה, הוקמו חברות לצורכי בעלות במקרקעין משקולי מס שונים. בעלי הנכסים זכו להנות מהטבות מס כאלו ואחרות, כך שהחברה איננה אלא כסות לבעלות אמיתית של המחזיקים בנכס. במצב דברים זה, שומה על המבקשים להחיות חברות כגון אלו, אם ייתנו דעתם לעובדה, כי לצד ההיתרונות הגלומים בהתאגדות כחברת בעלוּת במקרקעין, ישנם אף ישנם חובות בצדם, כגון תשלום אגרה למשיב."
סוף דבר
מורה על החייאת החברה בכפוף לתשלום מלוא חוב האגרות; הגשת דו"ח שנתי והמצאת תצהיר מקורי מטעם המבקשת לידי רשם החברות, ככל שמסמכים אלה טרם הומצאו.
...
לכן שיקולי הצדק והמדיניות המשפטית מובילים למסקנה שאם השהות הארוכה בין מחיקת החברה לבקשה להחיותה נגרמה עקב התרשלות בעל מניותיה שהזניח ענייניו או בשל התנהגות מכוונת שמטרתה להמנע משתלום אגרה רשאי ביהמ"ש לחייב בתשלום אגרות גם מעבר ל-7 שנים (ראו עניין ורשבסקי; ראו גם ה"פ (נצ') 4629-02-13 מולדר בע"מ נ' רשם החברות, פורסם במאגרים ביום 19.6.2013).
לסיום ולעניין טענת המבקשת להחייאה לשם פירוק מרצון אפנה להחלטת כב' הש' ורדה אלשיך בה"פ (ת"א) 4100-07-13 בנימין קריתי נ' משרד המשפטים/ אגף רשם החברות:
"יובהר, כי חדשות לבקרים מוגשות בקשות שונות להחייאת חברות מחוקות, אשר במסגרתן נטענת הטענה כי מטרת החייאת החברה היא חיסולה ואין מדובר בהחייאה לצורכי המשך פעילות. טוב יעשו המבקשים להיבנות מטענה זו, אם יעלו אותה באופן מושכל. כפי שכבר נאמר לא אחת על ידי בית משפט זה, כי בראשית שנותיה המוקדמות של המדינה, הוקמו חברות לצורכי בעלות במקרקעין משיקולי מס שונים. בעלי הנכסים זכו ליהנות מהטבות מס כאלו ואחרות, כך שהחברה איננה אלא כסות לבעלות אמיתית של המחזיקים בנכס. במצב דברים זה, שומה על המבקשים להחיות חברות כגון אלו, אם ייתנו דעתם לעובדה, כי לצד ההיתרונות הגלומים בהתאגדות כחברת בעלוּת במקרקעין, ישנם אף ישנם חובות בצידם, כגון תשלום אגרה למשיב."
סוף דבר
מורה על החייאת החברה בכפוף לתשלום מלוא חוב האגרות; הגשת דו"ח שנתי והמצאת תצהיר מקורי מטעם המבקשת לידי רשם החברות, ככל שמסמכים אלה טרם הומצאו.
אם וככל שתשלם המבקשת את חוב האגרות וינתן צו המורה על השבת החברה לפנקס, אזי תהא רשאית היא להגיש כל תובענה שתמצא לנכון בעניין ההצהרה על הזכויות והעברת הרישום, כשאיני מביעה דיעה מיהם המשיבים המתאימים להליך שכזה ולמי מסורה הסמכות לדון בתובענה שכזו, שכן בבעלות של מניות בחברה עסקינן.
