כן הסכימו התובעת ובעלה לשלם סך של 11,000 ש"ח כשכ"ט עו"ד של עמידר, וכי אם יפרו את ההסכם ישלמו פיצוי של 4,000 ש"ח לעמידר, בנוסף לסעד הפינוי.
איש לא הסביר לה לפני החתימה כי היא חותמת על כך שהיא חייבת לעמידר סך של מעל 114,000 ש"ח ושאם לא תשלם אותו בתשלומים חודדיים של 750 ש"ח לחודש מעבר לדמי השכירות, תפונה מהדירה.
בנסיבות החתמת התובעת ללא מתן הסבר כאמור, בשים לב לחולשתה ואי הבנתה, בהיעדר ייצוג או גורם תמיכה שיכול היה להסביר לה את מהות המסמך עליו הוחתמה, הרי שאין הסכם הפשרה משקף גמירות דעת של התובעת להיתקשר בהסכם זה. עמידר, מצידה, לא עמדה בחובתה כגוף צבורי, שלא לנצל את חולשתו של הצד השני להתקשרות, ואי ייצוגו המשפטי, כדי להחתימו על מיסמך שתנאיו גרועים ומקפחים, ולפגוע במצבו הכלכלי, הקשה גם כך.
לפיכך אני מורה על ביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שניתן על בסיסו.
...
בנסיבות אלה שוכנעתי, כי התובעת לא חתמה באופן מודע על הסכם הפשרה, לא ביחס להודאה בגובה החוב לעמידר ולא ביחס לגובה התשלום החודשי המתווסף לדמי השכירות ולהוצאות השוטפות, ולסנקציה של הפינוי באם לא תעמוד בתשלומים החודשיים הכוללים.
בנסיבות החתמת התובעת ללא מתן הסבר כאמור, בשים לב לחולשתה ואי הבנתה, בהעדר ייצוג או גורם תמיכה שיכול היה להסביר לה את מהות המסמך עליו הוחתמה, הרי שאין הסכם הפשרה משקף גמירות דעת של התובעת להתקשר בהסכם זה. עמידר, מצידה, לא עמדה בחובתה כגוף ציבורי, שלא לנצל את חולשתו של הצד השני להתקשרות, ואי ייצוגו המשפטי, כדי להחתימו על מסמך שתנאיו גרועים ומקפחים, ולפגוע במצבו הכלכלי, הקשה גם כך.
לפיכך אני מורה על ביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שניתן על בסיסו.