מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החזרת ערבות שהופקדה בקופת בית המשפט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הצדדים המבקשת טוענת, כי יש להשיב את הסכומים שהופקדו על ידיה, נוכח שצו המניעה הזמני מושא ההחלטות פקע ואין עוד טעם להותירם בקופת בית המשפט.
עוד נאמר, כי אף בהתאם לתקנות החדשות עליהן סומכים המשיבים את טעונם, אין קביעה לפיה הערבויות לא תושבנה במקרה בו מוגשת תביעה על נזק, אלא שהדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
...
לא שוכנעתי כי הסכמה זו באה אל אוויר העולם ללא צפי מתבקש נסיבות שכתב התביעה שכנגד בנוסחו המתוקן יתייחס לנזקים נטענים הקשורים בצווי המניעה.
עם זאת, סבורני כי בנסיבות העניין אין להורות בשלב זה על השבת הערבויות לידי המבקשת.
לאור המקובץ, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 27.8.2019 הגישה הנתבעת בקשה להורות לתובעת לפרק את הפיגומים באתר הבניה, ולהורות על השבת הערבות אשר הפקידה בקופת בית המשפט.
...
ו – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד נדחית.
הנתבעת תשלם לתובעת את יתרת התמורה החוזית בסך 194,527 ₪.
כן תשלם הנתבעת לתובעת החזר הוצאותיה בסך 7,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוגע להשבת הערבות היתנהל הליך משפטי שהסתיים בהסכמה דיונית בין הצדדים שקבלה תוקף של החלטה על ידי כב' השופט טל לוי, ביום 21/1/2015 (ת"א 28089-09-13), בסמוך להגשת התביעה שבפניי ולכן אני סבורה כי נוכח העובדה כי הערבות הוחזרה בהסכמה דיונית במסגרתה גם התחייבה עמישב להפקיד מחצית מסכום הערבות בקופת בית המשפט, אין מקום לידון גם בהליך שבפניי בטענות לגבי אי השבת הערבות על ידי המדינה.
...
כמו כן איני מקבלת את טענות המדינה כי יש לחשב את הפיצויים, גם לתקופה של שנת 2012 ועד הגשת התביעה, מעבר לתקופת ההתקשרות שבין הצדדים, בייחוד לאור העובדה כי עמישב פנתה תוך כדי תקופת ההתקשרות בבקשה לסיים את ההתקשרות למרות שלא הגיע המועד לסיומה.
משכך, בהיעדר ראיות לנזק כלשהו או לקשר בין התנהלות המדינה לבין נזקים שנגרמו לעמישב, אני דוחה את הטענות לפיצוי בגין רכיב זה. גם הטענה לנזקים בסכום של 75,000 ש"ח בשל פיגורים בתשלומים, נטענה בעלמא, מבלי שהובאה ראיה המלמדת כיצד חושב הנזק הנטען בכתב התביעה או בעדויות העדים מטעם עמישב לעניין הנזקים שנגרמו בפועל ורק מטעם זה יש לדחות את הטענות בעניין זה. עוד טענה עמישב כי על המדינה לפצותה בסכום של 100,000 ש"ח בגין העלויות שנדרשה לשלם לצורך הארכת תוקף הערבות.
בנוגע להשבת הערבות התנהל הליך משפטי שהסתיים בהסכמה דיונית בין הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה על ידי כב' השופט טל לוי, ביום 21/1/2015 (ת"א 28089-09-13), בסמוך להגשת התביעה שבפניי ולכן אני סבורה כי נוכח העובדה כי הערבות הוחזרה בהסכמה דיונית במסגרתה גם התחייבה עמישב להפקיד מחצית מסכום הערבות בקופת בית המשפט, אין מקום לדון גם בהליך שבפניי בטענות לגבי אי השבת הערבות על ידי המדינה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת הנאמנים, הערבות הבנקאית היא נכס השייך לנתבעת, אותו היא הפקידה בקופת בית המשפט להבטחת קיום פסק דין, שלא ניתן בסופו של דבר בתובענה שהגישה התובעת, נוכח עיכוב ההליכים בתובענה זו. הואיל ומדובר בנכס השייך לנתבעת אשר ניתן להבטחת ביצוע פסק דין שלא ניתן בסופו של יום, יש להשיב את הערבות לידי הנתבעת, כאשר ממילא תביעת התובעת צריכה להתברר במסגרת הליכי לדלות הפרעון, ביחד עם יתר תביעות החוב שהוגשו.
...
יצוין כי הנאמנים לא העלו כל טענה ביחס לסכום זה. שנית, ביחס לערבות הבנקאית סבורני כי הסמכות להכריע לגביה נתונה בנסיבות אלה לבית המשפט של חדלות פירעון, ומשכך דינה להישאר בקופת בית המשפט עד להחלטה של בית המשפט של חדלות פירעון לגביה.
לכאורה, האמור לעיל צריך להביא למסקנה לפיה יש להשיב את הערבות הבנקאית לידי הנאמנים.
סבורני כי אין מקום שבית משפט זה יכריע במחלוקת לגבי תוקפה של ערבות בנקאית שניתנה להבטחת תביעה שהדיון בו עוכב, כאשר תלויה ועומדת תביעת חוב המתבררת במסגרת הליכי חדלות פירעון, ומסקנה זו נכונה מקל וחומר בשים לב למחלוקת הנטושה בין הצדדים בשאלה האם הערבות הבנקאית שנינתה הופכת את התובעת לנושה מובטח, מחלוקת לגביה נחלקו הדעות בעניין פבליקוב.
סוף דבר יש להשיב לידי התובעת, באמצעות באי כוח, את סכום הפיקדון בסך 8,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אולם הצד השני של המטבע הוא להתיר לקמינדר תיקון התביעה לסעד כספי , להבטיח את השבת תשלומי התמורה הראשון והשני ששלמה עובר להגשת התביעה, ולהשיב לה את התשלומים המופקדים בקופת בית המשפט בגין תשלומים שלישי ורביעי להסכם המכר.
קמינדר מיאנה לחתום על ההסכם ועל טופס הביטול של רשות המיסים, שכן על פי אותו הסכם אמורה היא להשיב הערבויות הבנקאיות לבנק המלווה, תוך ויתור תביעות מצדה על טענות ותביעות כלפי הבנק המלווה, והסכמה שלה לחתימה על כל המסמכים שיידרשו על ידי הבנק המלווה, מבלי שהובטח אופן תשלומי התמורה הראשון והשני אותם נועדו להבטיח אותן ערבויות.
...
כאשר נדחית תביעה בנתונים אלה מחמת ייתור הסעד הנתבע, ולא מחמת הכרעה לגופה של עילה, אין אמור לקום מעשה בי"ד ביחס לאותה עילה).
יוער: כאשר מתבקש תיקון תביעה, ברגיל נכון יותר בעיני להורות על צירוף טיוטת הנוסח המבוקש לבקשה, ככל והטיוטא לא צורפה מראש, מאשר להיעתר לתיקון "על החלק". בשים לב לטעמים בעטיים ביקשה קמינדר 60 יום לשם הגשת התביעה המתוקנת לא הוריתי מחד על צירוף הטיוטא, שכן קמינדר ביקשה להעריך גובה הסכומים וזהות הנתבעים על פי ההתפתחויות מול הבנק המלווה.
ככל שלא מגיעים הצדדים להסכמה על נוסח ביטול נדרש ברשות המיסים, דומה כי דחיית התביעה מתוך מתן היתר לפיצול סעדים באופן שתואר הנו נכון אף מבחינה זו. סוף דבר: הצדדים יודיעו לי עד 10.5.2023 עמדתם בשאלה מדוע לא תדחה התביעה כאן כתביעת אכיפה, מתוך מתן היתר לפיצול סעדים כך שיובהר כי בידי קמינדר הזכות לתבוע סעדים כספיים, בין פיצוי בין השבה ובין שניהם, בגין ביטול העסקה שלא כדין (לשיטתה) על ידי מצפה, כלפי כל נתבע נדרש לשיטתה של קמינדר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו