מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

החזרת ההליך לבורר להנמקה פסק דין

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

(1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף; (2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין; (3) הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות; (4) לא ניתנה לבעל-דין היזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו; (5) הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו; (6) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן; (7) הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן; (8) הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו; (9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור; (10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד".
מאידך, מסורה לבית המשפט האפשרות שלא לרפא את הפגמים בעצמו אלא להחזיר את ההליך לבורר על מנת שהלה ירפא את הפגמים שנפלו בפסק דינו המקורי.
...
טרם נעילה, ולשם השלמת התמונה, רואה אני להעיר כי אין במסקנה זו כדי למנוע כליל מבית המשפט להציע לבורר לנהוג באופן מסויים – כהמלצה גרידא ולא כהוראה אופרטיבית מחייבת.
בפרט, לא שוכנעתי כי בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לאפשר למבקשת להעלות טענותיה בדבר עצם חיובה בדמי השכירות, יש כדי להוות עיוות דין שכזה.
סוף דבר לוּ תישמע דעתי, נקבל את בקשת רשות הערעור, נדון בבקשה כבערעור ונקבל את הערעור לגופו באופן חלקי, באופן שייקבע כי לבית המשפט המחוזי נתונה הייתה הסמכות להורות כי הבורר לא ידון בעצם חיוב המבקשת בדמי שכירות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

(-) נימוק אחר שבגינו היה בית המשפט מבטל פסק דין – בעיניין זה צוין שהבורר היתעלם מדיני הראיות במידה שלו "היה הליך זה מגיע לבית המשפט, בית המשפט היה מבטל את פסק הדין" (סעיף 13).
לחלופין, ביקשו המבקשים שאורה על החזרת ההליך לבורר על מנת שיתאפשר להם להגיש חוות דעת מטעמם וכן על מנת שיקבע "שיעור הרשלנות התורמת של כל צד". המשיבה מציינת בפתח תגובתה כי המבקשים לא הגישו ערעור על פסק הבורר, חרף זכותם לעשות כן, ומשכך אין מקום לטענות "ערעוריות". כן טוענת היא שהמבקשים טענו לתחולתן של עילות הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות בצורה כללית וללא כל טיעון משפטי ובכל מקרה לא הונחה תשתית ראויה להתקיימות עילת ביטול כלשהיא.
...
לגופו של עניין טוענת המשיבה כי דין טענות המבקשים להידחות בשל הנימוקים הבאים: (-) לאור נושא הסכסוך, נבחר הבורר מתוך רשימת בוררים בעלי כשירות כפולה – משפטית והנדסית, אשר גובשה על ידי הצדדים.
לאור כל זאת, אני מורה על דחיית הבקשה.
משנדחתה הבקשה לביטול פסק הבורר, אני מורה על אישורו בהתאם להוראות סעיף 28 לחוק.
המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

למעלה מן הנידרש אוסיף כי אם הייתי קובע שההסכמים נכרתו, הגם שאין הם פסק בוררות, ניתן היה להתייחס לבקשה ליתן להם תוקף של פסק דין באחת משתי דרכים – או כבקשה למתן תוקף של פסק דין כהסכם/מי פשרה או כהסדר גישור (כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט), כאשר נוכח ההליך שניהלו הצדדים והעובדה שאף המבקשים בהערה שהוסיפו השתמשו בהלחם "הבורר/המגשר"סביר יותר היה להתייחס אליהם כאל הסדר גישור.
את העובדה שלא ניתן לתת תוקף של פסק דין כהסדר גישור להסכמים דנן כפי שהם ניתן ללמוד גם מעיון בהנמקת בית המשפט העליון בפיסקה כ"ו הנ"ל, המאמצת את הנמקת בית הדין האיזורי לעבודה בע"ב (ת"א) 6063/04 שונרא תוכנה בע"מ נ' טרוטינו גיל (18.5.2006) פסקה 6, שם נאמר כך – "היה ונלך צעד נוסף קדימה ונניח כי המגשר חתם על הסכם הגישור ובין מועד החתימה ועד מועד הגשת ההסכם לבית הדין נמלך אחד הצדדים בדעתו ואותו צד מבקש מהמגשר ומהצד שכנגד שלא להגיש את ההסכם לבית הדין, האם עצם העובדה שהצדדים והמגשר חתמו על ההסכם מהוה סוף פסוק והצד שנמלך בדעתו לא יהא זכאי לבקש שלא להגיש את ההסכם לבית הדין על מנת שינתן לו תוקף של פסק דין? האם רשאי בעל הדין המעונין בקיום ההסכם להגישו לבית הדין חרף היתנגדות בעל הדין שכנגד?
בעניינינו, בהתייחס להסכם מיום 25.7.21, מוביל עיקרון הבצוע בקירוב למסקנה כי ראוי לבצע את הסכם הבוררות בקירוב ולשם כך להחזיר את ההליך אל הבורר עו"ד ביני בר-לב – המצוי כבר בפרטי המחלוקות בין הצדדים ובטיעוניהם – לצורך מתן פסק בוררות על ידו (ומאחר שלמעשה כבר גיבש הכרעה בהן באמצעות נוסח ההסכמים יש להניח כי פסק בוררות יוכל להינתן על ידו תוך זמן קצר יחסית).
...
סיכום הנובע מכלל האמור הוא שהבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכמים נדחית.
בענייננו, בהתייחס להסכם מיום 25.7.21, מוביל עקרון הביצוע בקירוב למסקנה כי ראוי לבצע את הסכם הבוררות בקירוב ולשם כך להחזיר את ההליך אל הבורר עו"ד ביני בר-לב – המצוי כבר בפרטי המחלוקות בין הצדדים ובטיעוניהם – לצורך מתן פסק בוררות על ידו (ומאחר שלמעשה כבר גיבש הכרעה בהן באמצעות נוסח ההסכמים יש להניח כי פסק בוררות יוכל להנתן על ידו תוך זמן קצר יחסית).
לפיכך אני מורה על החזרת הליך הבוררות אל עו"ד בר-לב לשם מתן פסק בוררות כדין.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2022 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בפסק הבורר נקבע כך: המבקשים ישיבו למשיבה הפורמאלית את הסך של 48,000 ₪ ששילמה להם, והיא תשיב להם דיסקים שמסרו לה; המבקשים ישיבו למשיבה הפורמאלית שני שיקים שמסרה להם על סך 25,000 ₪; המבקשים ישלמו למשיבה הפורמאלית 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש; המבקש זכאי לשכר ראוי על עמלו בסך של 15,000 ₪ (בתוספת ריבית והצמדה ביחס לתקופה מסויימת), וסכום זה יקוזז מהסכום הכולל שהמבקשים חייבים למשיבה הפורמאלית; התביעה שכנגד שהגישו המבקשים נדחתה; המבקשים יישאו בשכ"ט עו"ד של המשיבה הפורמאלית בסך של 20,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה.
איני מקבל טענה זו. ראשית, שעות העבודה שהוקדשו לכתיבת פסק הדין, 16 במספר, הן לא רבות לנוכח הקף טענות הצדדים, ולנוכח הסוגיות שבמחלוקת כפי שהוצגו על ידי הצדדים להליך הבוררות ונדונו בפסק הבורר; שנית, אף שהמשיב היה "משוחרר מהדין המהותי" ואף "פטור מלנמק את החלטתו", הרי שאני סבור שבפרט לנוכח העובדה כי המבקש לא היה מיוצג על ידי עו"ד בהליך הבוררות, היה טעם רב בניהול ההליך על פי סדרי הדין, דיני הראיות והדין המהותי, ולדברים אלו התייחסתי גם בפסק הדין הפ"ב 17717-08-20.
...
סיכומו של דבר: בכל הנוגע לטענת המבקש בדבר שכר "מוגזם" של המשיב, לא מצאתי לקבלה.
סיכומו של דבר המבקש לא הראה כי מתקיימים התנאים המצדיקים את הפחתת שכר הבורר מכוח סעיף 32(א) לחוק הבוררות, ועל כן יש לדחות את הבקשה.
כאמור, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי במסמכים שהוגשו ובחנתי לעומק את נסיבות העניין, הגעתי למסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה לעיכוב ההליכים ולהורות על המשך ניהול התביעה שלפניי, וזאת מן הנימוקים שיפורטו מטה.
בשל חשיבות פסיקתו להכרעה שלפני ולהליך כולו, אביא להלן את החלקים הרלוואנטיים מתוך פסק הדין אשר ניתן ביום 10.7.2011 (ההדגשות אינן במקור): עמוד 132 לפסק הבורר: "מחצית החלקה הנה חלק ממאסת הנכסים, שכן מתקיימים לגביה המבחנים שנקבעו בפס"ד חלקי ב' – היינו מדובר בנכס פרטי רשום על שם מי מהאחים או בני ביתם במועד הקובע... כל אח זכאי לקבל 1/6 מהנכס הנ"ל (מחצית החלקה) בהתאם לעיקרון השויון בעת חלוקת מאסת הנכסים". עמוד 138 לפסק הבורר: " ההסדר בין 6 האחים מיום 22.10.1995 – בהסדר הנ"ל אשר אושר וקיבל תוקף של פס"ד מסכימים האחים "ליישם את פסק דין חלקי ב' של הבורר, כב' הרב בצלאל פינחסי ביום 6 במרץ 1991", וכן הסכימו בנוסף כדלקמן: " הצדדים חוזרים ומציינים כי תתקיים בניה משותפת במגרשים: חלקה 20 בגוש 6517 בהרצליה פיתוח...הצדדים יעשו כמיטב יכולתם על מנת לקדם את הבניה". הינה כי שוב דברים מפורשים.
במצב דברים זה, כאשר הערכאות המשפטיות שלמעלה נתנו דעתן לפסק הבורר, קיבלו את הקביעות בו ואשרו פעם אחר פעם את ההסדרים והמסקנות, הרי שאין כל מקום להשיב את הסיכסוך לבוררות באשר לחלקה 20 מושא ההליך שלפניי, שכן פסק הבוררות הכריע זה מכבר באותן סוגיות.
...
לאחר שעיינתי בטענה זו ושקלתי את גרסת המשיבים, לא מצאתי לנכון לקבלה.
סיכומו של דבר, על בסיס הנימוקים שהוצגו לעיל, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה לעיכוב ההליכים ולהורות על המשך ניהול ההליך.
סוף דבר אני דוחה את הבקשה לעיכוב הליכים ומורה על המשך ניהול התביעה שלפניי, בהתבסס על הנימוקים שהוצגו מעלה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו