כל זאת מקום בו לשיטת המבקשים, לאחר שניתן היתר לחריגות הבנייה שבוצעו ע"י המשיבה ובעלה, התברר כי עקב טעות של האדריכל, נידרש לבצע את הליך הכשרת הבנייה מחדש, לרבות העלויות הכרוכות בו.
בית המשפט קמא פסק כי טענות אלו של המבקשים בדבר תיכנון ואישור מחדש, לא נתמכו בראיה כלשהיא, ולא הוכח כי התשלומים אותם נידרש לבצע, אכן מתייחסים לחריגות בנייה אשר בוצעו ע"י המשיבה ובעלה, ולא להכשרת עליית הגג או לחריגות בנייה שבוצעו ע"י המבקשים עצמם.
הדיון שנערך היה קצר, כתב ההגנה של המשיבה הוגש במהלך הדיון מבלי שניתנה למבקשים האפשרות להתייחס אליו, בית המשפט קבע עובדות מבלי שניתנה למבקשים האפשרות לטעון כנגדן, והם נותרו עם תחושה קשה של פגיעה בזכותם לקיומו של הליך צודק והוגן.
עם זאת, ועת עסקינן בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות, ובהנתן הרצון לסייע בידי שני הצדדים להביא לסיום המחלוקות ביניהם ללא צורך בהתדיינות נוספת, אני מוצאת לנכון לבוא לצדדים בהצעה על פיה, חלף השבת הדיון לבית המשפט לתביעות קטנות, וחלף זמונו של האדריכל, תנתן לבית משפט זה הסמכות להכריע במחלוקת שנותרה, כמפורט לעיל, על דרך הפשרה, ולפי הוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ללא הנמקה, כנגד השלמת טיעון בכתב (ככל והצדדים יבקשו לעשות כן).
...
בהינתן הנקוב לעיל, אני מוצאת הצדקה לדון בבקשת רשות הערעור, ואף להיעתר לה במובן זה שהתיק יושב לבית המשפט לתביעות קטנות לצורך שמיעת עדותו של האדריכל, ובלבד שיובהר כי החיובים היחידים אשר נותרו להכרעה הם אלו המפורטים בסעיף 36.4 לעיל, ואלו בלבד.
בקשת רשות הערעור ככל ועניינה הגשת המסמכים הנוספים על ידי המבקשים, התשלום בגין החיוב הנוסף בהיטל השבחה, אובדן ימי עבודה והוצ' משפטיות, נדחית.
סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית בחלקה הארי ומתקבלת בחלקה הקטן.
