החזרת דיון בפני ועדה רפואית בהרכב שונה

המערער מבקש להחזיר את עניינו לדיון בפני ועדה רפואית לעררים בהרכב שונה.

...

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

סוף דבר- הערעור מתקבל.

בפסק הדין אשר ניתן ביום 30.11.2020 על ידי כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס נקבע כי הועדה מצאה לכאורה ממצאים שונים מאלה שמצא המומחה ד"ר מרגוליס, והיא רשאית לעשות כן. עם זאת נקבע כי הועדה לא התייחסה לשוני שנימצא בין שתי ברכיו של המערער וכן לא התייחסה להיקפי ירכיו.

לאור זאת מבוקש כי עניינו של המערער יוחזר לדיון בפני וועדה רפואית לעררים בהרכב אחר.

...

דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להידחות.

לסיכום, אין לקבל את טענת המערער כי מדובר בוועדה אשר ניכר מהחלטתה כי היא היתה במגמה לדחות את הערר או כי היא פעלה שלא בנפש חפצה.

לאור התוצאה אליה הגעתי ובשים לב לכך כי ניתנה המלצת בית הדין למערער בדיון שלא לעמוד על הערעור, ישלם המערער למשיב הוצאות בסך 1,000 ₪.

מבוקש כי עניינו של המערער יוחזר לדיון בפני וועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, אשר לא תקבל לידיה את פרוטוקול הועדה.

בכל הקשור להרכב הועדה -בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא שבמידה ובית הדין מורה על החזרת עניין לועדה הרפואית, יוחזר העניין לועדה באותו הרכב וזאת מכיוון שחזקה על הועדה שתיעשה את תפקידה נאמנה, כאשר החריג לכלל זה הוא החזרה לועדה בהרכב שונה.

...

מאחר ולא שוכנעתי שעניינו של המערער נופל בגדר חריג זה והואיל וגם אם השימוש במילה "מתרצה" לא הובהר דיו הרי שלא מצאתי כי משמעותו בהכרח שלילית ולכן לא מצאתי שיש להורות על החזרת עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש.

לסיכום לנוכח כל האמור לעיל, הריני מקבלת את הערעור, באופן חלקי ובמובן זה שהריני מורה על השבת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתפעל כפי שיפורט להלן: תערוך למערער את המבחנים שערך לו ד"ר מרגוליס ותתייחס אליהם אל מול ממצאיה, בתוך כך תתייחס לקביעותיו לפיהן המצב בשתי הברכיים איננו זהה.

הוצאות משפט המשיב ישלם למערער סכום של 2,500 ₪ בגין הוצאות משפט.

כך בית הדין מוסמך לקבוע דרגת נכות בעצמו וזאת בשל "חלוף הזמן מאז ניתן פסק הדין המחזיר והעובדה שעניינו של המבקש נדון פעמים רבות לפני ועדות רפואיות בהרכבים שונים מצטרפים לנסיבות החריגות שמאפיינות את הטעות שנפלה בהחלטת הועדה" (בר"ע (ארצי) 33610-02-17 שגיב - המוסד לביטוח לאומי (5.9.2017)); כמו גם במקרה של חישוב אריתמטי "מאחר ומדובר בחישוב אריתמטי אין מקום להחזיר את העניין לוועדה הרפואית" (עב"ל (ארצי) 1091/04 ניסים יעיש - המוסד לביטוח לאומי (5.6.2005)); במקרה של הפניה לפריט ליקוי לא תואם ושלא ניתן להתאימו "משסברה הועדה שהמשיב זכאי לפצוי כלשהוא על המום הקטן שנותר בו, פנתה לפריט שבו ניתן להתגדר גם בלא שהנזק הוגדר" (דב"ע(ארצי) שן/01-1 המל"ל – שי שהנו (29.1.1990)).

כך, בפסק הדין הראשון ניתן תוקף להסכמת הצדדים כי התיק יוחזר לדיון בפני הועדה שניכתה למבקש מצב קודם על מנת שבין השאר תבהיר "מדוע ניכוי המצב הקודם נעשה בהתאם לסעיף ליקוי 34 (ב) (2)". בפסק הדין השני אושרה הסכמת הצדדים לפיה יוחזר עניינו של המבקש לועדה ואף כאן התבקשה הועדה להסביר "על אילו מסמכים רפואיים ואחרים היא מסתמכת בבדיקותיה". פסק הדין הרביעי (של בית הדין הארצי) נתן תוקף להסכמת המשיב לפיה עניינו של המבקש יוחזר לועדה שתשקול את עמדתה בשאלת הנכוי "בשים לב לפסק הדין שניתן בהליך ההכרה ולחוות דעתו של פרופ' אהרונסון" ואף תנמק את החלטתה "כך שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה". פסק הדין החמשי קבע כי יש להחזיר את הדיון בעיניינו של המבקש לועדה בהרכב אחר שתידון בערר מלכתחילה והדגיש לועדה כך - "תשומת לב הועדה לפסק הדין בהליך ההכרה (ב"ל 1923/09) וכן תשומת לב הועדה כי ככל שהועדה תשקול להפחית משעור נכותו של המערער בגין מצב קודם (היינו מצב שקדם לתאונת העבודה), יהא עליה, לעשות כן רק ככל שאובחנו במערער ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה, התואמים סעיף מסעיפי הליקויים, ובשעור הקבוע באותו סעיף". פסק הדין הששי (של בית הדין הארצי) נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המבקש יוחזר לדיון בועדה בפני אותו הרכב אשר "תשקול את עמדתה בעיניין ניכוי המצב הקודם". גם כאן הופנתה הועדה לפסק הדין בעיניין ההכרה ופסק הדין הארצי ולחוות דעתו של המומחה.

...

עוד נקבע כי "טיעוני המערער בדבר חוות דעתו של ד"ר אהרונסון, הן חורגות מפסק הדין המחזיר ועל כן דינן להידחות". על פסק דין זה הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי.

אנו קובעים כי אחוזי נכותו של המבקש בגין פגיעה בעבודה יהיו בשיעור של 30% נכות יציבה בהתאם להחלטת הוועדה מיום 6.10.2014 לפיה סעיף הליקוי המתאים הינו 34(ב)(4) שבתוספת הראשונה לתקנות ובתוספת הפעלת תקנה 15 במלואה, ללא הפחתה או ניכוי מצב קודם.

לסיכום, נכותו המשוקללת של המבקש הינה 45%.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור מתקבלת כאמור לעיל.

עניינה של המערערת יוחזר לדיון בפני הועדה רפואית לעררים (נכות כללית) בהרכב חדש ושונה, על מנת שתידון בערר שהגישה המערערת על החלטת הדרג הראשון מיום 19.8.2021 מבראשית.

...

לאור העובדה שפריט הליקוי קובע במפורש שיש לקבוע נכות לפי פריט ליקוי זה בגין הפיברומיאלגיה ופגימות נלוות לה, לרבות בגין מצב נפשי, נדחית טענת המערערת שלפיה לא הייתה הוועדה רשאית לקבוע נכות משולבת לליקוי הנפשי ולפיברומיאלגיה.

טענת המערערת שלפיה קביעת נכות בשיעור של 20% בגין הפיברומיאלגיה, כאשר נכות זו כוללת גם את הליקוי הנפשי, אינה תואמת את מצבה של המערערת כפי המשתקף מהתיעוד הרפואי - נדחית, בהיותה מכוונת כלפי שיקול דעתה הרפואי- מקצועי של הוועדה.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל.