החזרים של מע"מ בתאגידים

אמנם בעיניין יונס קבע בית המשפט העליון כי בהתאם להסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות אין חובה לפנות לרשות בפנייה מוקדמת עובר להגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד רשות מנהלית, אך סוגיה זו טרם הוכרעה באשר לגופים פרטיים [דנ"מ 5519/15 יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האיזורי בע"מ (17.12.2019)].

אף אם ינוכה סכום החזר המע"מ עדיין מדובר ביחס גבוה מידי ביחס לפצוי לחברי הקבוצה.

...

כמו כן, אני מורה לפטור את המבקש מתשלום מלוא חלקה השני של האגרה.

אני מחייב את המשיבה לשלם, מקום בו היא תשוב לפעילות, סך כולל של 155,000 ש"ח לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד.

אני מורה בזאת על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

כן טענה הערייה כי מאחורי רצונן של העוררות להתדיין ביחס להיטל הביוב עם התאגיד, מסתתרים אינטרסים זרים, ואלה הם: האחד, דרישת התאגיד מבוססת על ביצוע ביב מאסף בלבד בעוד כי דרישת הערייה מבוססת הן על ביצוע ביב מאסף והן על ביצוע קו מאסף ומתקנים, השני, העוררות זכאיות לקבל החזר מע"מ בגין דרישת התאגיד בעוד כי הן אינן זכאיות להחזר מע''מ בגין דרישת הערייה מאחר והיא מלכ"ר, השלישי, הואיל ודרישת הערייה קדמה לדרישת התאגיד בכ-4 שנים, אזי קבלת עמדת העוררות תחסוך עבורן הפרישי ריבית לפי חוק הרשויות המקומיות, הרביעי, דרישת התאגיד לעוררות 2-5 נשלחה במהלך שנת 2015, וזאת על פי שיטת ההיטל, במקום שיטת ההקמה.

...

לפני סיום: קראנו בעיון רב את חוו''ד היועץ המשפטי, ובכל הכבוד, איננו תמימי דעים עם המסקנה אליה הגיע.

סוף דבר: כזכור, במקרה דנן, העירייה ביצעה עבודות ביוב והוציאה לכל אחת מהעוררות דרישה לתשלום היטל ביוב בגינן וזאת בטרם העברת פעילותה בתחום משק המים והביוב לתאגיד המים.

אנו קובעים דיון מקדמי בערר וזאת ליום 22.2.18 בשעה 09.30.

אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד - לגבי חלקה העקרי של פעילות החברה קיים מקור מימון בדמות הסכמת א.י. אדיר למימון בשיטת "גב אל גב". נזכיר כי המדובר בחלק הארי של פעילות החברה, 231 דירות מתוך סך של 374 דירות ומבנה מסחרי.

כחריג לאמור לעיל, ניתן בזה אישור לרשויות המס שלא לבצע החזר מע"מ, ככל שקיים כזה, לחברה או לבעל המניות, עד למתן החלטה בעמדה שהוגשה מטעם אגף מס הכנסה.

...

הנני מורה על הסרת כל העיקולים שהוטלו על החברה אצל החברה ואצל צדדים שלישיים המחזיקים בנכסים של החברה, והכספים שעוקלו יועברו לקופת הנאמן.

  אני מורה כי במהלך תקופת ההפעלה והחל ממועד מתן צו זה וכן כל עוד הצו בתוקף, לא תיפרע כל ערבות בנקאית שהוציא תאגיד בנקאי לטובת נושה של החברה, אלא באישור בית המשפט.

אני מורה כי בתקופת ההקפאה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברה, לרבות תפיסת נכסים, קיזוז, המחאת חוב, עיקול או עיכבון על תקבולים מלקוחות החברה, אלא באישור בית המשפט.

בהודעת דואר אלקטרוני נוספת מיום 2.9.2012 (נספח 19 לתצהירו של קומפל) ואשר כותרתה "הצעה לפתיחת תאגיד וסגירת חוב" מציע הנתבע למנורה כי ייפתח תאגיד חדש, וכי לגבי ההיסטוריה "הנפרעים הקיימים ע"ש מוטי אסולין ישארו במנורה ויקזזו את החוב במנורה לפי הסדר שייקבע" הנתבע נחקר לעניין זה והשיב : "ש: טוב. תראה אתה כותב פה לגבי ההיסטוריה, הנפרעים הקיימים על שם מוטי אסולין נשארו במנורה, ויקזזו את החוב במנורה לפי הסדר שיקבע. אתה רואה את המילים האלה? זאת אומרת, מה אתה רוצה להגיד לי פה? שגם זה היה חוב מותנה שהיה במחלוקת שלא כתבת בכלל, שלא כתבת בכלל שהוא במחלוקת,

אכן, נושא הפקת החשבונית השלילית לא הועלה על ידי מנורה בכתב התביעה, והתייחסות אליו נעשתה רק בתצהירו של קומפל במסגרתו נטען כי הסכם ההלוואה השלישי נחתם רק במאי 2013 ולאחר קבלת חוות דעת מסויית מרואה חשבון שמתמחה בנושאי מע"מ וזאת על מנת לאפשר לנתבע המרת חוב בכרטיס הסוכן להלוואה ובדרך זו לקבל החזר מע"מ. לאחר שהתקבלה חוות הדעת רואה החשבון התבקש על ידי קומפל לפנות לרשות המע"מ ולקבל את אישורה להמרת החוב מכרטיס הסוכן להלוואה (סעיף 50 לתצהירו).

שכן בתאריך 6.11.2014 שלחה מכתב דרישה לפרעון החוב המדומה בגין 3 ההלוואות, שם דרשה החזר של 2,183,998 ₪ במקום הסך של 2,562,222 ₪, סכום החוב אשר נטען לגביו על ידי מלכי כי הוא הסכום שלא הועבר לחשבונם של הנתבעים.

...

סוף דבר אני מקבלת את תביעת התובעת באופן חלקי וקובעת כי חוב הנתבע יעמוד כפי שקבע המומחה מלכי, קרי על הסך של 4,128,035 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.4.2020 ועד לתשלום בפועל.

על כן הנתבע ישלם למנורה את הסך של 4,128,035 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.4.2020 ועד לתשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו הוצאות התובעת בסך של 10,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪.

בעניינינו, סביר לקבוע, כי התובעת, כחברה בע"מ, "נהנתה" מהחזר מע"מ תשומות בגין רכיב המע"מ המצוין על גבי החשבונית שקבלה מהנתבעת או לפחות קזזה אותו מהכנסותיה.

קרי, סך של 8,165 ש"ח (ראו בעיניין דוקטרינת הגנת האשם התורם: פרופ' א' פורת הגנת אשם תורם למפר חוזה – אימתי? עיוני משפט יח(1) תשנ"ד 155; ראו בעיניין חלוקת האחריות החוזית: ע"א 3912-90 Eximine S.A תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ פ"ד מז(4) 64).

...

טענות הנתבעים בתמצית הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) מקדימה וטוענת, כי יש לדחות את התביעה האישית כנגד נציגה-נתבע 1, מאחר שאין יריבות בינו לבין התובעת.

במישור זה, אין בידי לקבל את טענות התובעת.

מכל המקובץ עולה, כי אלמלא התובעת "עצמה עיניה" ושקטה על שמריה, תביעה דנא עשויה הייתה להתייתר ובכך להביא ל"חיסכון במשאבי זמן ועלויות" כמתחייב מתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

תם ונשלם לאחר שקילת הנתונים והשיקולים שהובאו, אני סבור, כי דין התביעה להתקבל חלקית.