החזר ריבית פיגורים בגין היטלי השבחה שנגבו ביתר

תמצית בקשת האישור לפי סעיף 17 בתוספת השלישית בחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה") על המשיבה לשלם הפרישי פיגורים בגין כל התקופה שמיום תשלום היטל ההשבחה ביתר לרשות, ועד למועד השבת הסכום שנגבה ביתר בפועל, במצבים בהם גביית היתר נוצרה בעקבות קבלת ערר על החיוב בהיטל השבחה: "הוחלט בהליכים לפי תוספת זו על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק ההצמדה, וסעיף 6 לחוק ההצמדה לא יחול." בפס"ד אולפינר התעוררה מחלוקת בשאלה מהו המועד שהחל ממנו נידרשת רשות מקומית לשלם ריבית פיגורים בגין היטלי השבחה שנגבו ביתר, באותם מצבים בהם גביית היתר נוצרה בעקבות קבלת ערר על החיוב בהיטל השבחה: המבקש שם טען כי בהתאם להוראת סעיף 17 בתוספת השלישית בחוק התיכנון והבניה, על המשיבות לשלם לחברי הקבוצה אשר בעיניינם נקבעה חובת השבה של כספי היטל ההשבחה בתוספת הפרישי הפיגורים (0.75% לחודש) בגין כל התקופה - מיום תשלום היטל ההשבחה ביתר בפועל ועד למועד השבת הסכום שנגבה ביתר.

ביום 14.2.2018 פנתה המבקשת למר אפי רחמני, מנהל אגף היטלי השבחה בערייה, וטענה כי סכום ההחזר אינו מלא וכי המשיבות לא הוסיפו לסכום הפרישי ריבית כנדרש בחוק עד למועד ההשבה.

...

אני סבורה כי הפרסום בענייננו מהווה את אותו איזון עדין.

סוף דבר מאחר שמתקיים בענייננו האמור בסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, אינני מאשרת את בקשת האישור.

בקשת האישור - נדחית.

היא הדגישה כי אין בסיס לחייבה בתשלום ריבית פיגורים בגין תקופת ניהול הליכי ערר.

מהסקירה האמורה עולה כי הגם שטרם נקבעה הלכה מחייבת בסוגיה ואף שהעמדות בפסיקה אינן אחידות, המגמה המסתמנת בפסיקה המאוחרת היא כי ככלל, בהיעדר פגור בהשבת התשלום ששולם ביתר, אין לחייב את הועדה המקומית בריבית עונשית בגין גביית היטל השבחה ביתר שנעשתה על פי שומת שמאי ומשלא נמצא כי מקור השומה באשם שדבק ברשות.

הטענה כי על החזר היטל שנגבה ביתר חלה הגדרת "תשלומי פיגורים" בסעיף 1 לחוק ההצמדה ואילו יתר הוראות חוק ההצמדה אינן חלות: התובעים טענו כי סעיף 17 לתוספת השלישית מפנה ל"תשלומי פיגורים" כהגדרתם בסעיף 1 לחוק ההצמדה.

...

איני מקבל את הטענה.

איני מקבל את הטענה.

סיכום התביעה נדחית.

רקע ביום 5.11.13 אשרתי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה גביית ריבית פיגורים בגין תשלום היטל השבחה.

כך כפי שהוועדות המקומיות יוצאות נשכרות מכך שסעיף 17 לתוספת השלישית לא חל על השבה בעקבות "הליכים לפי תוספת זו" כאשר זו מתבצעת תוך 30 יום מיום שנודע להן על חובתן להשיב היטל והן יכולות לדעת מהו הסכום שעליהן להשיב, וזאת למרות נוסחו המילולית של סעיף 17 הנ"ל אך בהתאם לתכליתו – כך גם הן צריכות לשאת בנטל הנובע מכך שפרשנות תכליתית של אותו סעיף תביא להחלתו גם על ריבית פיגורים על היטל השבחה שנגבתה ביתר ולא הושבה, אף שחובת ההשבה לא נקבעה ישירות ב"הליכים לפי תוספת זו" (התוספת השלישית לחוק התו"ב) אלא בתובענה ייצוגית, ואף שהסכום אותו יש להשיב לא נקבע מפורשות וישירות בפסק הדין שאנו עוסקים כעת ביישומו.

הנישומים לא גרמו להעדר היכולת הזה ולא תרמו לו. הועדה הגישה ערר על החלטה זו. תמצית טענות העוררת ריבית פיגורים מיועדת לתמרץ תשלום או החזר היטל השבחה במועדו.

...

אני סבורה שאין דינו של עיכוב בעבודת המומחה של בית משפט, שלא מחמת סיבות הכרוכות בתיק הנדון אלא מסיבות חיצוניות, אינו דומה לעיכוב הנובע מהפרתם של הכללים שנקבעו בהלכת גרינשטיין שהביאה להתמשכות ההליך נוכח הקושי בבירור החבות בשל מחדלי העוררת.

אשר על כן אני מורה כי בגין לגבי תקופה זו של העיכוב בשל סיבות הקשורות למומחה, יושבו ההחזרים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, לפי חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה.

סוף דבר הערר הראשון – נדחה.

תמצית בקשת האישור לפי סעיף 17 בתוספת השלישית בחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה") על המשיבה לשלם הפרישי פיגורים בגין כל התקופה שמיום תשלום היטל ההשבחה ביתר לרשות, ועד למועד השבת הסכום שנגבה ביתר בפועל, במצבים בהם גביית היתר נוצרה בעקבות קבלת ערר על החיוב בהיטל השבחה: "הוחלט בהליכים לפי תוספת זו על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק ההצמדה, וסעיף 6 לחוק ההצמדה לא יחול." בפס"ד אולפינר התעוררה מחלוקת בשאלה מהו המועד שהחל ממנו נידרשת רשות מקומית לשלם ריבית פיגורים בגין היטלי השבחה שנגבו ביתר, באותם מצבים בהם גביית היתר נוצרה בעקבות קבלת ערר על החיוב בהיטל השבחה: בהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים שם להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 9.9.2013, ובמסגרתו נקבע כדלקמן: "סכום היטל ההשבחה שהופחת בהליכים לפי התוספת השלישית יושב בתוספת ריבית אף ביחס לתקופה שממועד התשלום ועד למועד פירסום החלטת השמאי המכריע או יום מתן החלטת ועדת הערר (לפי העניין; להלן: "יום מתן ההחלטה לועדה המקומית"), כאשר הריבית ביחס לתקופה זו תחושב בהתאם לסעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן: "חוק פסיקת ריבית"); כל עוד הסכום שהופחת הושב תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה לועדה המקומית הריבית הנ"ל תחושב אף ביחס לתקופה שעד 30 יום לאחר מתן ההחלטה לועדה המקומית".

ה"תאריך הקובע להחזר" לא נתמך בתצהיר; המשיבות גבו היטל השבחה מהנישום בין באמצעות המחאה, בין בהעברה בנקאית, ועל כן פרטי החשבון של הנישום מצויים אצלן ואין הצדקה לעיכוב בבצוע ההחזר; המשיבות יכולות במועד תשלום היטל ההשבחה לבקש מהנישום את פרטי חשבון הבנק לצורך ביצוע ההחזרים, ככל שיידרשו, ובכך למנוע את העיכוב בהשבת גביית היתר.

...

נוכח הנסיבות שפורטו בהחלטתי אני פוסקת למבקשת ולבא כוחה גמול ושכר טרחה בסכום של 117,000 ₪ (כולל מע"מ) (המבקשת וב"כ בחרו שלא לפרט את החלוקה ביניהם ועל כן החלטתי היא בהתאמה).

מאחר שבקשת האישור נסמכה על חוות דעת, אני מורה כי המשיבה תישא גם בשכ"ט השמאי שוורצברד כנגד הצגת חשבונית וקבלה על ביצוע התשלום.

אני מורה כי המבקשת פטורה מתשלום המחצית השנייה של האגרה, בהתאם לתקנה 7(א)(א)(4)(ב) בתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות, הוועדה המקומית לתיכנון ובניה פתח-תקוה ועיריית פתח-תקוה, העוסקת בשאלת ממתי חייבת רשות מקומית בתשלום ריבית פיגורים בגין היטלי השבחה שנגבו ביתר.

מהו המועד שממנו יש להוסיף "תשלומי פיגורים" כהגדרתם בחוק ההצמדה, בגין החזר של היטל השבחה שנגבה ביתר כזכור, המבקשת טענה כי החיוב בתשלומי פיגורים צריך להיות החל מיום התשלום בפועל, זאת בין היתר נוכח לשון סעיף 17 בשילוב עם ההגדרה של "תשלומי פיגורים" בחוק ההצמדה.

...

מכל הטעמים שפרטתי לעיל אני סבורה כי פרשנות המשיבות, לפיה לא חלים תשלומי פיגורים לפני ההחלטה בהליכים כאמור בסעיף 17, מתיישבת יותר עם תכלית החקיקה.

על כן מסקנתי היא שאין אפשרות סבירה כי השאלה - האם קמה לקבוצה עילה בגין אי השבת תשלומי פיגורים כהגדרתם בחוק ההצמדה, החל מיום תשלום ההיטל - תוכרע לטובת הקבוצה.

סוף דבר בקשת האישור – נדחית.