החזר ערבות למציע במכרז עקב ביטול זכייתו

לטענת התובעים, ביטול זכייתם גרמה להם לנזקים כבדים, וביום ה- 10.6.2018 היתכנסה ועדת המכרזים של הנתבעת 1 והחליטה על חילוט הערבות של התובעים.

בתאריך 19.10.2017 ובשים לב כי התובעים לא השלימו את התשלומים שהיה עליהם לשלם בגין הוצאות הפיתוח עד ליום 24.9.2017, הודיעה הנתבעת 1 לתובעים כי המדובר בהפרה יסודית של תנאי המיכרז ובשל כך, העסקה ביחס למכרז, קרי הן לגבי מיגרש 203 והן לגבי מיגרש 204 - מבוטלת.

בתאריך 10.6.2018 היתכנסה ועדת המכרזים לידון בהחלטה לחילוט ערבויות במגרשים 203, 204 שכונה 18 בחורה, ובסופה הוחלט על חילוט מלוא הערבויות לקיום ההצעה בסך של 314,000 ₪ וזאת בשל אי עמידה בתנאי המיכרז.

התובעים בעניינינו מבקשים את החזר חילוט הערבות הבנקאית, אשר מהוה בפועל את ביטול החלטת ועדת המכרזים, דהיינו עסקינן בתקיפת החלטה מנהלית, ובית המשפט בכובעו כבית משפט אזרחי, נידרש לידון בטענות מינהליות, שבגינן טוענים התובעים כי החלטת הרשות אינה סבירה וחוקית ולכן יש להורות על השבת הערובה שהוחלטה.

...

נוכח זאת, דין תביעתם של התובעים לפיצוי בפועל בגין נזקם מבלי ששולמה על ידם אגרה ומבלי שפורט כלל הנזק וכומת – להימחק.

לאור כל האמור סבורה אני כי דין בקשת הנתבעת מס' 2 לסילוק התביעה כנגדה על הסף, להתקבל.

סוף דבר דין שתי הבקשות בכותרת לסילוק התובענה על הסף להתקבל ואני מורה על סילוקה.

התקנה הנ"ל קובעת כי "ועדת המכרזים תהיה רשאית להורות על חילוט ערבות מיכרז של מציע, כולה או חלקה, אחרי שנתנה לו היזדמנות להשמיע את טענותיו" ואיננה קובעת בשום מקום כי את השימוע יש לקיים בדרך של טיעון בעל-פה ולא בכתב (ראו עע"מ 7201/11 רחמני ד.א. עבודות עפר בע"מ נ' רשות שדות התעופה, פסקות 49-43 (7.1.2014); וכן [עע"מ 4013/06](http://www.nevo.co.il/links/psika/?link=עעמ%204013/06) אקרשטיין צבי בע"מ נ' הוועדה המקצועית לעניין תקנה 25 (29) לתקנות חובת המכרזים, פסקות 49-43 (4.12.2008)).

במקרה דנן, המערערים הצהירו כי הכספים ששולמו על ידי המשיב יוחזרו אליו בהתאם לכללי ההחזר המקובלים, ולא יחולטו כאמצעי ענישה.

אוסיף אך שתי הערות קצרות: ראשית, בכל הנוגע לסמכות ולשיקול הדעת של ועדת מכרזים לבטל הצעה או זכייה של מציע במיכרז בגין פגם בהצעה או בגין אי עמידה בתנאי המיכרז.

...

כלל זה הוסבר באופן קולע וחד-משמעי על ידי השופט א' רובינשטיין (כתוארו אז): "לתורת המכרזים יפה גישת בית שמאי. אין מנוס. שמירה קפדנית ודקדקנית על כללים ברורים ואחידים היא ערובה לקיום העקרונות המהותיים של שוויון והגינות המכרז, להגברת אמון הציבור בשיטת המכרזים, למאמץ לנעילת דלתי השחיתות ולשינוי היחס המקל ראש, לעתים, בדרישות המכרז מצד חלק מהמציעים." (עניין אחים כלאדי, פסקה יד).

מכאן המסקנה המתבקשת כי רמ"י ניסחה את תנאי המכרז בצורה נהירה וברורה, התנהלה כיאה לרשות שלטונית המקיימת מכרז ולא תרמה מאומה לאיחור בתשלום מצד המשיב.

השופט מ' מזוז: אני מסכים לתוצאה אליה הגיע חברי השופט א' שטיין לפיה יש לקבל את הערעור ולאשר את החלטת ועדת המכרזים בעניינו של המשיב.

כן עתרה להחזר כספי הערבות שחולטו, בין היתר בהסתמכה על הוראות תקנה 20(ד) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993 (להלן: "התקנות").

כך, בבקשתה להשבת הערבות גרסה, כי בעת הכנת ההצעה למכרז, נפלה לכלל שגגה בהסתמכה על נתונים שגויים, בין היתר ביחס לעלויות הצפויות, למחירי המכירה הצפויים וכן ביחס לאופי יחידות הדיור שניתן לבנות על הקרקע, כל זאת כתוצאה מחוסר ניסיון בתחום מיכרזי רמ"י. זאת ועוד, הזוכה לא עתרה נגד ההחלטה לבטל את זכייתה.

...

בין היתר ציינה העותרת בסעיף 4 לפנייתה: "החברה מבקשת להביא בחשבון את פער המחירים בין הזוכים במכרז ובין יתר ההצעות. בימים בהם המדינה ורמ"י מעודדות בנייה, הוזלת מחירי המכירה והגדלת היצע דירות, אנו סבורים כי מחיר הזכייה של הזוכים מקורו בטעות בהערכת תמהיל היחידות והשווי הנגזר מהן.

נחה דעתי, כי אין מדובר ברצון 'להגניב לפתחו של בית המשפט הליך שטותי וטורדני'.

מקובלת עלי אפוא טענת העותרת, כי בשלב מקדמי זה של הדיון אין לבחון עד תום את סיכויי הצלחתה בעתירה.

ביום 5.7.2016 הודיעו המשיבים למערערת כי הם מבקשים לבטל את העסקה ולהשיב להם את התשלום ששלמו עבור הקרקע ואת הערבות הבנקאית שצורפה להצעה למכרז.

ביום 7.6.2017 פנו המשיבים לאזורים ולמערערת בדרישה לשלם להם סך כולל של 716,542 ₪ בגין החזר הוצאות הפיתוח; החזר ההוצאות שהוציאו בגין המיכרז; פיצוי בגין ההפסד הממוני שניגרם להם כתוצאה מביטול הזכייה במיכרז, וכן פיצויים מוסכמים.

...

בפסק הדין קיבל בית המשפט את תביעת המשיבים 2-1 לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם עקב פגם שנפל במסמכי המכרז של המערערת, פגם שהוביל בסופו של דבר לביטול זכיית המשיבים במכרז, לבקשתם, ולביטולה של העסקה שנחתמה בין הצדדים.

על כן אין מנוס מהמסקנה שנזק דמי השכירות הנטען בגין השכרת הבית, כלל לא הוכח.

חיוב בהוצאות המודד - אנו דוחים את טענת המערערת בעניין חיובה בהוצאות המודד.

בנסיבות העניין ונוכח מחדלי המערערת בפרסום המכרז לא מצאנו לשנות מחיוב המערערת בהוצאות כמפורט בפסק דינו של בית משפט קמא.

גם לא מצאנו לחייב את המשיבים בהוצאות בהליך זה. ניתן היום, י"ג אייר תשפ"א, 25 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.

לאור האמור נבקש לזמן את מרשיי וב"כ לשימוע דחוף לענין ביטול ההצעה והחזר כספי הערבות שחולטו, בין היתר בהסתמך על הוראות תקנה 20(ד) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993..

להלן לשון סעיף 12 הנושא את הכותרת "תנאים להכרזה על מציע שני כזוכה במיכרז": "12.1. במידה והזוכה המקורי במיכרז לא יעמוד בתנאי זכייתו והעסקה עמו תבוטל, תידון הרשות בבקשה להכריז על המציע בעל ההצעה השנייה בגובהה (להלן: "מציע מס' 2") כזוכה במיכרז, זאת בהתקיים התנאים המצטברים הבאים: 12.1.1 לא יאוחר מ-90 יום מתאריך אישור ועדת המכרזים על הזוכה המקורי במיכרז, הגיש מציע מס' 2 בקשה בכתב לרשות ובה הוא מבקש כי יוכרז כזוכה במיכרז.

...

תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא בעת"מ 2206/07 אלוני חן בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, 10.9.09) שם נדון מקרה דומה ובית המשפט קבע כי: "אין לייחס לעותרת, כמו ליתר המשתתפים במכרז, שיצפו כי ההצעה הזוכה במכרז תהיה גבוהה ב- 250% מערכו לפי הערכת שמאי, ללא כל יחס לערכו הריאלי, גם אם אמורות להיות חריגות כאלה או אחרות כלפי מעלה. לעותרת קיימת ציפייה סבירה, כי המינהל, כרשות ציבורית, יפעיל את שיקול דעתו באורח סביר, הגיוני ומידתי, ויעמוד על תנאי המכרז בתום לב. עמידתו של המינהל על הסכום השגוי, איננה עונה על ציפייה סבירה זו של משתתף במכרז". ובהמשך: "...האומדן מהווה עוגן לתחום הגיוני וסביר של ההצעות, ויוצר אצל המתמודדים במכרז ציפייה סבירה לטווח מסויים וסביר של מחירים. במקרה זה, הסכום אותו דורש המינהל איננו קרוב כלל להערכת השמאי, מקורו בטעות של גורם שלישי. דרישת המינהל, מביאה לתוצאה אבסורדית כאשר הצעה שהולדתה בטעות גסה של מציע, שחזר בו מהצעתו בהסכמת המינהל, ממשיכה לחיות משל היו לה חיים משל עצמה, מתגלגלת לפתחה של העותרת, והופכת להיות הבסיס לאומדן המינהל". הדברים יפים לענייננו.

למסקנה דומה ראה גם עת"מ 31801-11-17 אגודת ידיד עמותת לפיד אפיקי דעת, שדרות נ' רשות מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, 18.2.18).

אשר על כן, העתירה מתקבלת.