אלא, שמתברר, שהרוכשים כבר השלימו בעצמם את עבודות הפיתוח (ולמעשה כבר גרו בבתים שניבנו על המגרשים שרכשו – חלקם בלא טופס 4, אישור איכלוס), סרבו לוותר על החזר כספם, ולכן סרבו לחתום על אותן הסכמות כלפי נטורה.
...
לסיכום, לטענת התובע, סך חובותיהם של נטורה או של הנתבע לחברותיו של צרצור מגיע למעלה מ-3 מיליון ₪ (650,000 ₪ עבור עבודות הפיתוח שלא בוצעו, ו-4 השיקים הנזכרים).
גם אם צודקת נטורה, כי השיקים בסופו של דבר נפרעו (והתובע מכחיש זאת) – הרי שהטענה לא הוכחה (לוח התשלומים שצורף אינו מספק, ואינו משמש ראיה לפרעון בפועל, כפי שהיה יכול לשמש, למשל, דף החשבון בו מופיעה פעולת חיוב החשבון), והיסוד העקרוני לקשיים תזרימיים, לכל הפחות, של נטורה, הונח כדבעי.
תוצאה אופרטיבית
הפועל היוצא הוא, שדין הבקשה לביטול העיקול המסוים על בית המגורים להתקבל – ובהתאם אני מורה על ביטול העיקול על זכויות הנתבע, יאיר גפני, ת.ז. 057229783, בנכס המקרקעין הידוע כגוש 6544 חלקה 38 תת חלקה 1, אשר הוטל במסגרת תיק הוצאה לפועל 502257-08-20, על פי החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 5.8.2020.
בנסיבות, ומשרבות מטענות הנתבע נדחו, ומשלא התקיים דיון, אני מחייב את התובע בהוצאות הנתבע בסכום נמוך יחסית של 1,800 ₪, ועוד אני קובע, כי החיוב בהוצאות אלה ייכנס לתוקפו עם מתן פסק-דין בתובענה העיקרית.
