2.2 בחודש ינואר 2011 רכשה הלקוחה מהחברה מכשירי טלפון סלולארי, בעיסקה אשר כללה חיוב חודשי עבור המכשירים, שנכללה בחשבוניות החודשיות השוטפות עבור הצריכה, בדרך של חיוב וכנגדו זכוי (כחלק מהתכנית שהוצעה ללקוחה), כך שבפועל לא שילמה הלקוחה על המכשירים בנפרד מהתשלום השוטף.
2.8 בעקבות צעד זה, ומשהתברר כי עמדתה הסופית של החברה היא שהשיק לא יישלח עד שלא ייפרעו החיובים השוטפים, הגישה הלקוחה את תביעתה, ע"ס של 44,372 ₪, כשסכום זה מורכב מכל אלה: החזר עלות המכשירים (9,938 ₪), 10 שעות עבודה של הלקוחה שהושקעו בעיניין (8,700 ₪), תימלול שיחות שהוקלטו (733 ₪), ועוגמת נפש ופגיעה בשם טוב (25,000 ₪).
השאלות להכרעה
לצורך הכרעה במחלוקת העיקרית, עלינו להכריע בשאלות הבאות:
9.1 האם נפלה שגגה באופן ביצוע עסקת השידרוג, בעת שזו נעשתה כעיסקת אשראי בתשלומים?
9.2 בהנחה שהתשובה חיובית, מהו הנזק שניגרם ללקוחה עקב כך, בשים לב גם לחובתה להקטין את נזקיה?
9.3 בהתאם, האם היה מחדל של איזה מהצדדים בניסיון להחזיר את הגלגל לאחור, והאם יש בכך כדי להשליך על שאלת הנזק?
9.4 בהנתן התשובות לשאלות הקודמות – מהו הנזק שניגרם בפועל ללקוחה (אם בכלל)?
9.5 ומנגד – האם כתוצאה מהעסקה עצמה נותרה עדיין הלקוחה חייבת לחברה דבר מה, או שמא גבתה החברה ביתר ועליה להשיב ללקוחה כספים ששולמו?
דיון והכרעה – פתח דבר
קודם שננסה להשיב על שאלות אלה, נבהיר, כי לכל אורך התיק, ובאופן בולט בסיכומי הטענות, נפלו אצל הלקוחה (ובאי כוחה) שגיאות עקביות בהבנת חלק מהמושגים הצריכים לעניין עסקה זו:
10.1 השגיאה הראשונה היא בהבנת המונח "עסקת שידרוג". נראה, כי להבנתה עסקה זו נבדלת מ"עסקת רכישה" בכך, שבראשונה נעשה זכוי מול חיוב, ואילו בשניה משולמת תמורת המכשיר.
...
לאור כל האמור, בהליך המקביל אני מחייב את החברה לשלם ללקוחה הוצאות בסך של 3,600 ₪.
תוצאה אופרטיבית
לסיכום פסק-הדין:
57.1 בתא"מ 47495-02-12 אני מקבל את התביעה באופן חלקי, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,600 ₪, ליום הגשת התביעה, ועוד סך של 6,625 ₪, ליום 1.3.2013; ואני מקבל את התביעה שכנגד באופן חלקי, ומחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 4,727 ₪, ליום הגשת התביעה שכנגד.
57.2 בתא"מ 49749-02-13 אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת סך של 3,600 ₪.
