מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החזר כספי על הכשרה מקצועית בעבודה: תביעה להפרת חוזה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עם זאת, במקרה דנן, בכל הנוגע לשאלת הפיצויים אין נפקות לשאלה אם התפטר או פוטר, וזאת הן בשל העובדה כי הנתבעת הפרישה מדי חודש בחודשו סכום בגין רכיב הפיצויים עבור התובע, ומשכך עוברים הם לבעלותו ללא קשר לנסיבות ביום העסקתו, והן, בשל הוראות הסכם ההעסקה בין הצדדים המורה במפורש כי כספי הפיצויים יועברו לתובע בסיום יחסי העבודה בין הצדדים, בין אם פוטר ובין אם התפטר.
התביעה שכנגד הנתבעת הגישה כנגד התובע תביעה שכנגד במסגרתה עתרה לפצוי בגין שווי שימוש רכב, עלות נזקים לרכב עבודה, החזר תשלומים ששולמו לנתבע שכנגד עבור "ימי מחלה", תשלום הישתתפות ברכב שהוצמד לו, שיפוי המעביד בגין גרימת נזקים- הפרת חובת תום הלב ויחסי אמון בין עובד למעביד, מסירת דוחות כוזבים וקבלת שכר במירמה תוך גרימת נזק למוניטין החברה ושמה הטוב, הפרת חובת מתן הודעה מוקדמת, החזר הוצאות בגין קורסים, הפרת חובת הסודות וכן החזר חלקי של פצויי הפיטורים.
החזר הוצאות בגין קורסים מקצועיים עיון בהסכם ההעסקה בין הצדדים מעלה כי הוא נעדר הוראות בעיניין הישתתפות עבר בקורסים מקצועיים והשתלמויות.
אנו סבורים כי אין בהתנהלות הנתבע שכנגד בחודשים האחרונים להעסקתו, על אף שהיא ראויה לגינוי, כדי להעמיד לתובעת שכנגד את הזכות להשבת התשלומים שהשקיעה על מנת להכשיר את הנתבע שכנגד לבצוע עבודתו משך למעלה מחמש שנים.
התובעת שכנגד אינה טורחת לנמק את תביעתה בגין רכיב זה כדבעי, ואף לא מנסה להוכיח טענתה כי הנתבע שכנגד חשף את רשימת הלקוחות ואנשי קשר, שיטות עבודה ומחירים, ואף לא טענה כי אלו מהוים סוד מסחרי, אלא הסתפקה בהפניה לסעיף הרלוואנטי בהוראות הסכם ההעסקה על מנת שבית הדין יסיק לבדו את מסקנותיו על בסיס ההסכם כאמור, הא ותו לא. אין די בהפניה בעלמא, אלא היה על התובעת שכנגד להוכיח לכל הפחות, ולו לכאורה כי מדובר בהפרה של סוד מסחרי, וכי הדבר אכן הסב לה נזקים.
...
באשר לעבודתו הנוספת בתקופת 'ימי המחלה', הגם שמדובר בהפרה של הוראות הסכם ההעסקה וכן בהמצאת ימי מחלה שלא נדרשו בסבירות גבוהה, מעשה שהינו חמור כשלעצמו, אין אנו סבורים כי הוא מצדיק את שלילת או הפחתת פיצויי הפיטורים אשר הנתבע שכנגד היה זכאי להם.
לנוכח הדברים האמורים, תביעת התובעת שכנגד בגין רכיב זה, נדחית.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: פדיון חופשה שנתית בסך 6,129.5 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

נטען שלמרות דרישותיה של התובעת להכשיר עובדים נוספים אצל הנתבעת שיוכלו לספק לה את השרות, הוכשר עובד מקצועי אחד בלבד בשם אדוארד (אדי) דנילוב (להלן: אדי).
עוד נטען כי בדוא"ל שכתב משה לדיויד ביום 31.7.2017 הוא הודיע לו שבעקבות הפסקת עבודתו של אדי אצל הנתבעת היא לא תוכל להמשיך לספק לתובעת שירותים בהתאם להסכם, אלא בהתאם לתנאים חדשים.
לטענת התובעת, עקב הפרת ההסכם והתנהלות הנתבעת נגרמו לה הנזקים הבאים: (1) הכשרת מפתח והעברת הידע מאדי למפתח אחר בהקף של 200 שעות ובעלות של 45,000 ₪ בתוספת מע"מ; (2) אובדן חצי שנה של קבלת שירות בעלות של 13,500 ₪ בתוספת מע"מ. כתב ההגנה בכתב ההגנה פורטה הגרסה העובדתית הבאה: ביום 11.8.2016 נכרת ההסכם בין הצדדים לתקופה מינימאלית של 12 חודשים.
מעבר לכך, דיויד דרש לבטל את הסכם ולקבל החזר כספי עבור יתרת השעות שלא נוצלו.
אחריותה של קודאו בקשר עם התחייבויותיה כלפי המזמין, תהיה מוגבלת לסכום שלא יעלה על סכום הכסף אשר המזמין שילם בפועל לקודאו על פי הסכם זה (להלן: "הסכום המרבי") ולמזמין לא תהיה, בשום מקרה, כל זכות לתבוע מאת קודאו, בין אם בתור פיצוי נזק בלבד, בין אם בתור השבה, ואם בתור פיצוי נזק והשבה, כספים שסכומם הכולל עולה על הסכום המרבי .
...
המסקנה היא שלא עלה בידי התובעת להוכיח כי הנתבעת פעלה בניגוד להסכם ולא סיפקה לה שירות.
כיוון שהתובעת התבססה על דבריו של משה ולא הציגה ראיות נוספות, הנני מקבל את טענת הנתבעת לפיה נותרו 22.5 שעות שלא מומשו.
התוצאה לאור האמור, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 5,923 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 27.12.2017 ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום קצרין נפסק כדקלמן:

ביום 01/08/19, בד בבד עם כתב ההגנה, הגיש הנתבע תביעה שכנגד לחיוב התובע בתשלום פיצוי כספי על סך של 33,400 ₪ בגין הפסדים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מהפרת ההסכם ע"י התובע (להלן: "התביעה שכנגד").
משכך, לצורך הכרעה בסכסוך שלפני עלי לבחון ההסכם ולהכריע בשתי שאלות – ראשית, האם לתובע זכות להחזר דמי הזיכיון ששילם לנתבע? שנית, האם לנתבע זכות לפצוי בגין הפסדי רווח ועוגמת נפש כתוצאה מהפרת ההסכם? אקדים מסקנה לדיון ואציין כי לאחר עיון בכתבי הטענות ונספחיהם, ולאחר שמיעת הצדדים בדיון, מצאתי לקבל התביעה בחלקה הקטן ולדחות את התביעה שכנגד.
להלן עקרי ההסכמות הרלוואנטיות למחלוקות הנטענות (הדגשות שלי, ר"פ): הזיכיון - המפעיל (התובע) פנה לחברה (הנתבע) בבקשה להפעיל באופן בלעדי מרכז פעילות איזורי של החברה וזאת בדרך של רכישת זיכיון איזורי שמעניק לו זכות שימוש במוצרי החברה, בסימנים המזהים, בידע ובניסיון שברשות החברה; הזיכיון מתייחס לפעילות באיזור גליל תחתון ועמקים על פי פירוט בנספח להסכם; המפעיל יישא בכל הוצאות העסק לרבות היתרים ורישיונות נדרשים; המפעיל מתחייב לניהול תקין, עצמאי ומקצועי ולא יהיו לו טענות או תביעות כלפי החברה בקשר להקמת האתר והפעלתו; (ר' פרק ההצהרות, סעיפים 2.6-2.10 וסעיף 6 בהסכם).
התחייבות החברה - לספק שלוט לעסק, להעמיד לרשות המפעיל חומר מקצועי, לייעץ בנושאי ניהול והפעלה, הכשרת עובדים, לספק מוצרי החברה ומוצרים נלווים על פי מחירון למפעיל, לספק אחריות למוצרי החברה, ולהקפיד על בלעדיות למפעיל באיזור הזיכיון המוסכם.
אמרתי את הדברים האלה גם כשהתחלנו לעבוד יחד וגם כשנפגשנו כשהתובע ביקש לסיים את ההסכם, אין בעיה אני אקנה את הדודים.
...
התביעה שכנגד נדחית במלואה.
הנתבע ישלם לתובע סך של 4,360 ₪.
בנוסף, בהתחשב בין השאר כי התביעה שכנגד נדחתה במלואה, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

טענת הקזוז כתב ההגנה ניפתח בהבהרה הבאה "משהוגש כתב התביעה עומדת הנתבעת על כל זכויותיה, על קזוז נזקיה, קבלת הפצוי המוסכם וכו' כמפורט בכתב ההגנה". בסעיף 20 הנתבעת טוענת כי "הסכום המגיע המאושר לתובעת לאחר הקיזוזים המפורטים עומד על סכום של 22,614 ₪ + מע"מ". בהמשך הנתבעת מפרטת כי התובעת זכאית לתמורה עבור העבודות שביצעה בסך של 593,800 ₪ בקיזוז הרכיבים הבאים: הסכום ששולם, צילומים, פיצוי מוסכם בגין הפרה, קיזוזי חוליות בטון וחפירה ואי-עמידה בלוחות הזמנים שבהסכם.
תקנה 21 לתקנות סדר הדין החדשות משנת תשע"ט-2018, אינה כוללת הוראה זו אך מאחר וזכות הקזוז הינה זכות מהותית ניתן להעלותה בכתב ההגנה לאור סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, המתיר קזוז חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה, מתוך עסקה אחת, והגיע המועד לקיומם, בהודעה של צד אחד למישנהו.
סעיף 9.1 להסכם בין הצדדים קובע כי "הקבלן ימנה מנהל עבודה המאושר ע"י האגף להכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה". לטענת הנתבעת, הפרה של הוראה זו הנה הפרה יסודית עפ"י סעיף 13 להסכם בו נקבע "צד שיבצע הפרה יסודית של ההסכם כאמור לעיל, יהא חייב לפצות את הצד האחר בפיצויים מוסכמים בגובה 10% מסך התמורה הכוללת". התובעת טוענת כי עמדה בדרישת סעיף 9 להסכם לאחר שהוכח כי מר יצחק תמם שימש כמנהל עבודה מוסמך מטעמה באתר הפרויקט (נספח 1) ובנגוד לעמדת הנתבעת, לא הוטלה על התובעת כל חובת דיווח במשרד העבודה.
שוכנעתי כי הנתבעת הוכיחה זכאותה להחזר בגין הצילומים שבוצעו ביום 10.12.18 בסך של 800 ₪ (עמ' 67) ומיום 23.12.18 בסך של 1,200 ₪ (עמ' 67).
...
הנתבעת נענתה להצעה והתקשרה בהסכם חדש עם התובעת המעגן התחייבותה לשלם עבור ביצוע הקו סך של 1,135 ₪ למ"א. לטענת הנתבעת, משלא סופק לה המוצר לו התחייבה התובעת, קו שבוצע בדייקנות ללא סטיות, לא חלה עליה עוד החובה לשלם את הסכום שהוסכם עבור אותה העבודה אלא לכל היותר הסכום עפ"י הסיכום הראשוני בסך 650 ₪ למ"א. אין בידי לקבל טענה זו של הנתבעת.
סיכומו של דבר לאור כל המקובץ לעיל, סכום התמורה עבור ביצוע הקידוחים עפ"י ההסכם לפי 1,135 ₪ למ"א X 792 מטר מסתכמת בסך של 898,920 ₪.
בנוסף אני מקבל חלקית את טענת הקיזוז של הנתבעת בנוגע לצילומים בסכום כולל של 2,000 ₪ (800 ₪ + 1,200 ₪).
לאור המפורט אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 597,463 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת המשיבים (להלן המשיב 1:"ארמנד", המשיב 2 "גד") הגישו תביעה שעניינה טענות בדבר רשלנות מקצועית, הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה, עוולות אותם ביקשו ליחס הן לאדריכל ולחברת משרד האדריכלים שבבעלות האדריכל (להלן :"פיצו קדם") והן למפקח הבניה שליווה את פרויקט הבניה כמו גם החברה שבבעלותו מולה נחתם ההסכם, הם המבקשים (להלן: "שריג").
הטענות המופנות אל השניים במישור העובדתי הן כי פיצוי קדם תיכנן דירת מגורים, הבנויה מאיחוד 4 דירות מגורים, במגדלי YOO בתל אביב, בהשקעה של כ- 27 מיליון ₪ כאשר העבודות, ובעיקרן בניית גלריה בשטח של 400 מ"ר, בוצעו ללא היתר בניה, בנגוד לחוק ומבלי שניתן כיום להכשיר את עבודות הבניה האסורות.
תביעה זו הוגשה לבית המשפט השלום בתל אביב (16941-02-16), במסגרתה תבע ארמנד משריג החזר כספי בסך של 2,459,808 ₪ בגין שכ"ט ששולם לטענתו ביתר, עבור עבודות הפיקוח.
...
הבקשה לסילוק על הסף לטענת שריג, דין התביעה לסילוק על הסף בטענה של השתק עילה נוכח פסק הדין אשר ניתן בבית המשפט השלום בשנת 2017.
לאור כל האמור לעיל, בהינתן קיומו של פסק דין המשתיק את ארמנד וגד להגיש תביעת נזיקין זו כנגד שריג, אין לי אלא להורות על סילוק תביעתם מחמת השתק עילה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו