כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החזר כספי על הטעיית נהגים בכביש 6

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

במהלך נסיעתו נפגע על ידי הרכב בו נהג המשיב 2, רן זוהר (להלן - "זוהר"), אשר סטה מהכביש במהלך נהיגתו.
בתביעה נטען, כי המערערת זכאית להחזר של הכספים ששילמה לזוהר עבור הנזקים שנגרמו לרכבו בתאונה מיום 24.5.15, מאחר ואלה שולמו על סמך הצהרתו, כי הנזק נגרם עת פגע במעקה בטיחות במהלך ניסיון חניה, ובפועל הסתבר כי המדובר בהצהרת מירמה והנזק היתרחש בנסיבות אחרות.
המשיב סומך ידיו על פסק דינו של בית המשפט קמא ועל האסמכתאות שהוזכרו בו, לפיהן אין לדחות את תביעת צד ג' תם לב, אשר לא הישתתף במירמה, שכן ההגיון העומד מאחורי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח - הרתעת מבוטחים ממסירת פרטים מוטעים - אינו חל עת עסקינן בצד ג'.
...
המסקנה, איפוא, כי המשיב אינו זכאי לפיצוי מהמערערת, בגין נזקי הרכוש שנגרמו לו ע"י זוהר.
על כן אני מקבלת הערעור ומבטלת את פסק דינו של בית המשפט, המחייב את המערערת לפצות את המשיב.
המשיב ישלם הוצאות הערעור בסכום של 5,000 ש"ח להיום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2013 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

נתוני רקע ועובדות: התובעת הגישה תביעה כספית זו להחזר תגמולי ביטוח אשר שילמה, לטענתה, בשל טענת מירמה מצד הנתבעת, מבטחתה.
דיון למעשה מדובר בתביעה המבוססת על עילה על הטעה ומרמה מצד המבוטחת היא הנתבעת, בקבלת תגמולי ביטוח.
אולם, משנשאלה מה קרה אחרי התאונה השיבה "יצאנו מהאוטו, ישבתי בצד של הכביש, לא הרגשתי טוב". החוקר שאל אותה האם לאחר מכן חזרה לרכב ועל כך היא השיבה "נשארתי בצד של הכביש". משנשאלה היכן הסבתא הייתה השיבה "ליד אימא", כאשר אין מחלוקת כי הסבתא ישבה לצד הנהג במושב הקידמי מימין.
כמו כן, אני מחייבה בהוצאות המשפט ובשכר טירחת עו"ד בסך של 6,500 ₪ בצרוף מע"מ. הסכומים ישולמו תוך 30 יום ויישאו הפרישי ריבית והצמדה כחוק ועל התשלום המלא בפועל.
...
סיכומו של דבר הוכח באמצעות העד ברין כי עינת היא אשר נהגה ברכב.
מעבר לכך, לא שוכנעתי גם בהיגיון שהיה להעביר את עינת שנטען כי הייתה בהלם לאחר התאונה מהמושב האחורי למושב הנהג.
לפיכך הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הנקובים בסעיף 13 לכתב התביעה, דהיינו סך של 27,510 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 24/01/2011 ועל התשלום המלא בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עניינן של שתי התביעות בטענות לפיהן המשיבות גבו מהנהגים המשתמשים בכביש 6 סכומים העולים על הוצאות הגבייה שהוציאו המשיבות בפועל, כאשר היתרה שנותרה בידי המשיבות, על פי הטענה, עולה לכדי עשרות מיליוני ₪ אם לא למעלה מכך (בבקשה המאוחרת נטען כי הסכום הוא 102,515,000 ₪ נכון לתום שנת 2012).
בבקשה לאישור שהגיש שטרן נטען כי קבוצת התובעים היא "קבוצת הנהגים–הצרכנים אשר חויבו במהלך שבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה בתשלום 'החזר הוצאות ופצוי'", והתבקש סעד הכולל את השבת כל הסכומים ששולמו.
נטען כי בהתנהלות זו יש משום הטעה כמובנה בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וניצול של מצוקת הצרכן כמשמעו בסעיף 3(ב) לאותו חוק, היא עולה כדי עשיית עושר ולא במשפט, מקימה עילה חוזית לתובע, ויש בה גם כדי להקים את יסודות העוולות שעניינן ברשלנות, תרמית, הפרת חובה חקוקה ומצג שוא רשלני.
למעשה, המבקשים המאוחרים אינם חולקים על כך, ולטענתם חטאה הבקשה המקורית בכך שהקבוצה הוגדרה בצורה רחבה מדי, וגם הסעד הכספי שנידרש בגדרה היה מוגזם ולא מוגדר דיו.
...
בוודאי שאין בכך כדי להביא למסקנה כי ניהול התביעה על ידם ישרת את עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר.
דומה כי גם שיקולים שבמדיניות משפטית תומכים במסקנה לפיה יש למחוק את הבקשה המאוחרת.
לפיכך הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש להורות על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר הוגשה על ידי מר שמשון הלפרן (להלן: "המבקש"), כנגד המשיבה, "6 - חוצה צפון בע"מ" (להלן: "המשיבה"), שהנה בעלת הזיכיון להפעלת כביש חוצה צפון, כביש אגרה במקטעים הצפוניים של כביש חוצה ישראל, במקטעים 3 ו-7 ממבואות יקנעם ועד מחלף סומך (להלן: "החלק הצפוני של כביש האגרה" או "כביש האגרה").
הרקע לבקשה בתמצית וההליכים עד כה ביום 3.6.2021 הוגשה על ידי המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להלן: "בקשת האישור המקורית"), במסגרתה טען המבקש, בין היתר, ולענייננו, כי המשיבה פותחת תיקי הוצאה לפועל כנגד נהגים אשר נסעו בכביש האגרה ולא פרעו את חובם וזאת בנגוד להוראות סעיף 13ב2 לחוק הגנת הצרכן תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), היינו, מבלי ששלחה קודם לכן דרישת תשלום, הודעה על חוב והתראה בדבר נקיטת הליכים משפטיים.
לטענת המבקש, המשיבה פתחה כנגדו תיק הוצאה לפועל בשל אי תשלום האגרה עבור נסיעות בודדות שביצע בכביש האגרה וכן בגין אי תשלום פיצוי והחזר הוצאות (תשלום אשר נגבה, בין היתר, בשל אי פרעון חשבון האגרה במועד תשלומו, להלן: "פו"ה"), וכל זאת מבלי לשלוח הודעה בדבר חוב או התראה בדבר נקיטת הליכים משפטיים (סעיפים 37-42 לבקשת האישור המקורית).
במסגרת בקשת האישור התבקש בית המשפט לקבוע, כי המשיבה אינה רשאית לפתוח תיקי הוצאה לפועל טרם משלוח הודעת חוב למען הרשום במירשם האוכלוסין, ולהשיב כספים שגבתה מבלי שעשתה כן (הכל כמובן בנכוי הסכומים בגין עצם הנסיעה בכביש האגרה).
כן טענה המשיבה, כי היתנהלות המבקש עולה לכדי חוסר תו"ל; מלכתחילה, הגיש בקשת אישור על יסוד תשתית עובדתית חסרה ומטעה, וכעת מנסה לערוך מקצה שיפורים, הן במסגרת התגובה לתשובה והן במסגרת בקשות שונות שהוגשו מטעמו (הן בקשה לאיחוד הבקשה עם בקשה אחרת שהוגשה כנגד המשיבה והן הבקשה כאן).
...
נראה כי אין מדובר בפגיעה שאינה ניתנת לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות (ראו לעניין זה ענין אינסלר בפסקה 18), וסבורני, כי מכל מקום אין מדובר בפגיעה המצדיקה, לכשעצמה, את דחיית בקשת התיקון.
באותו ענין בית המשפט אף נעתר לחלק מהבקשות לתיקון ורק לאחר שתוקנה הבקשה מספר פעמים, בסופו של יום נדחתה הבקשה מושא ההליך שם. סוף דבר לאור כל האמור, אני מתירה את תיקון בקשת האישור כמבוקש.
בנסיבות העניין, ובשים לב לטיבו והיקפו של התיקון המבוקש –ישלם המבקש את הוצאות המשיבה בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה תביעה כספית קטנה על סך 31,440 ₪, בגין הטעייה ואי מסירת מידע הנוגע לנתוני העבר של הרכב אותו רכשה מהנתבע, בהתאם לחוק מכירת רכב משומש (זכאות וגילוי נאות), תשס"ח – 2008 (להלן: "חוק מכירת רכב משומש"), ולפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981, (להלן: "חוק הגנת הצרכן").
על כן, עותרת התובעת להחזר כספי על סך 23,940 ₪ בגין ההפחתה של בעלות חברה, וכן את סכום הריבית אותה נאלצה לשלם על סך 6,348 ₪ ("נזק מימוני") כתוצאה מנטילת הלוואה.
הנתבע טוען, כי בכל שלבי העסקה, החל מהמו"מ המקדים ועד לסיום העסקה, הוא נהג בגילוי נאות אל מול התובעת כאשר ציין בפניה את כל המידע שידוע לו על הרכב, לרבות רישיון הרכב והבדיקות שלו ואף העמיד את הרכב לרשותה, על מנת שתבצע בו כל בדיקה עצמאית מטעמה.
לטענתו, ולנוכח בדיקה אקראית שערך, גילה כי רכב הפולקסוואגן הורד מהכביש ככל הנראה בשל תאונה מסוימת ועולה החשד לפיו התובעת מנסה את מזלה על מנת לעשות עושר ולא במשפט ודורשת כספים שלא מגיעים לה. משכך, עותר הנתבע לדחיית התביעה נגדו.
...
על רקע האמור לעיל, ולאור העובדה שהנתבע הפר את חובת הגילוי הנאות המוטלת עליו על פי חוק, ולנוכח העובדה כי התובעת התרשלה בכך שלא טרחה לבדוק את עברו הביטוחי של הרכב ואת היסטוריית הבעלות שלו מאידך, הרי שיש להטיל על הנתבע אחריות בגין הפרת חובת הגילוי הנאות בשיעור 55% ואילו על התובעת אשם תורם בשיעור של 45% על סכום ההפרש שבין המחיר לאחר קיזוז והפחתה של בעלות חברה לשעבר (90,060 ₪) לבין המחיר שבו הרכב נרכש בפועל (109,000 ₪).
סוף דבר אשר על כן, הנתבע ישלם לתובעת סך של 10,417 ₪.
בנוסף הנתבע ישלם הוצאות משפט בסך 600 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו