באשר לסוגיות העובדתיות והגם הפער הנחזה מכתבי הטענות, לא מצאתי כי קיימות בין הצדדים מחלוקות מהותיות למעט אלו אשר עניינן היתנהלות המבקשת לאחר מתן הודעת הביטול, וממילא לא נמצאה הצדקה בדין או בנתוניו של המקרה הפרטני, להתערבותה של ערכאת העירעור בחלק הארי של הממצאים אליהם הגיעה הערכאה הדיונית המבררת, ועד כמה שאלו נדונו על ידה וכמפורט להלן:
המשיבה, הנה אזרחית ותיקה, אשר ביקשה לצאת לטיול מאורגן, בו יוגש אוכל כשר, ליפן.
עסקינן בפרשנות מרחיבה, אותה אני מוצאת בנסיבותיו של ההליך שבפני כזו אשר אינה עולה בקנה אחד עם מטרת הוראת הדין, שכן מקום בו היה המחוקק מעונין להקנות זכות ביטול והשבה מלאה של כספים, לכל אזרח ותיק (כמו גם כל אדם עם מוגבלות או עולה חדש), אך בשל השתייכותם של אלו לאותה קבוצת אוכלוסין, יכול היה, בפשטות ובמפורש, להורות כן בחוק, ולא להוסיף ולהתנות את השבת הכספים בהתקיימם של תנאי סף נוספים.
לעניין זה, ותוך שנתתי דעתי לכלל הנתונים כפי שפורטו לעיל, כמו גם מטרות החוק, והטעם בגינו תוקן החוק לאורך השנים, ככל ועניינו שיווק מרחוק, לא ניתן להורות כי המשיבה זכאית להחזר הכספים, ודיני הגנת הצרכן לא נועדו על מנת לספק מענה לקושי המובהק, הטמון במגפת הקורונה, או כפי שצוין במסגרת ת"ק 67385-02-20 שמואל טננבוים נ' קרוז תור (פורסם1; 10.8.2020) : "מצב דברים כה מיוחד אינו עניין ל"אשמו" של המוכר ואינו עניין ל"הגנה" על הצרכן".
המשיבה העלתה טענות קשות באשר להתנהלות המבקשת כלפיה, לרבות אי מתן מענה להודעת הביטול בכתב, הצורך בפניות חוזרות ונישנות לצורך בירור סטטוס ביטול ההזמנה, עצירת גביית התמורה רק כנגד ולאחר פנייה לחב' האשראי (תוך שנגבו שלושה מתוך שבעת התשלומים), וביטולה של פגישה עם מנכ"ל המבקשת בסמוך למועד בו אמורה הייתה להתקיים.
...
לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לכתבי הטענות, פסק דינו של בית המשפט קמא וטיעוני הצדדים, נחה דעתי כי יש ליתן רשות ערעור וכי דין בקשת רשות הערעור להתקבל בחלק הארי.
לעניין זה, אני מוצאת כי פרשנות סבירה של סעיף 14ג1(ג) לחוק הגנת הצרכן, (מטרה והיסטוריה), תכליתם של דיני הצרכנות כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקתו של כב' בית המשפט העליון, והשתלבותה של הוראת חוק זו במכלול הוראות הדין, מכוונים כולם למסקנה על פיה נקודת האיזון אינה מצויה בקביעה על פיה די בקיומו של אתר האינטרנט בו מוצגים פרטי ההתקשרות עם העוסק ומוצריו, על מנת שייראו בהתקשרות עמו, כעסקת מכר מרחוק.
סוף דבר,
אני מוצאת להיעתר לבקשת רשות הערעור, וזו מתקבלת במובן זה שהמבקשת אינה זכאית לקבל החזר בגין ביטול ההתקשרות עם המשיבה מכוח הוראות סעיף 14ג1 לחוק הגנת הצרכן, וקביעותיו של כב' בית המשפט קמא לעניין זה מבוטלות.