החזר כספי בתביעה ייצוגית לאחר אישורה

היינו, בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן. לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

אגרה נוכח השלב המקדמי בו הוגשה בקשת ההסתלקות, עוד בטרם היתקיים דיון ואף קודם שהוגשה תשובה לבקשת האישור, ובהנתן כי בקשת האישור הראתה עילת תביעה לכאורה והניבה תועלת ממשית הן בהחזר כספי מלא לחברי הקבוצה והן בהסדרת הנידרש באופן צופה פני עתידד, הריני נעתרת לבקשת הצדדים ופוטרת אותם מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

...

סוף דבר הריני מאשרת את הסתלקות המבקש מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקש, נדחית.

המשיבה תשלם למבקש גמול על סך של 72,000 ₪ בתוספת מע"מ ושכר טרחה לבא כוחו על סך של 108,000 ₪, בתוספת מע"מ. מחצית הגמול ומחצית משכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום.

לפניי בקשת הנתבעת, לה קלוב מדיטראנה ישראל בע"מ (להלן: המבקשת או קלאב מד), לעיכוב הליכים בתיק שבכותרת בשל קיומו של הליך תלוי ועומד, וזאת עד לאחר הכרעה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית ת.צ. 22627-06-21 קלימן נ' קלאב מד ואח' המתנהלת במקביל להליך שבכותרת בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב בפני כבוד השופט עודד מאור (להלן: בקשת האישור), בו נתבעת המבקשת, בין היתר, ע"י התובעים בהליך שבכותרת (להלן המשיבים).

אולם, במרץ 2021, ושוב בעטיה של הקורונה, הודיעה המבקשת למשיבים כי מועדוני הסקי אותם היא מפעילה לא ייפתחו כמתוכנן גם בחורף זה וכי בפני המשיבים עומדות שתי אפשרויות: הותרת הזיכוי בידיהם למימוש חופשה עתידית עד לסוף חורף 2022 או לחילופין קבלת החזר כספי בנכוי דמי ביטול, זהים לאלו שנקבעו בבטול החופשה המקורית.

...

כמו כן, אם לא תתקבל בסופו של דבר, הבקשה לאישור, הדבר לא יגרע מטענותיהם של המשיבים ולא יגרע מזכותם לחזור ולנהל את תביעתם במסגרת ההליך שבכותרת.

אני סבורה שהמשיבה לא הצביעה על פגיעה כאמור, שהרי בסיומה של ההכרעה בתובענות הקודמות שמתנהלות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אין כל מניעה לחדש את ניהולה של התובענה דנן ולאפשר למשיבה להשמיע עדיה ולהציג ראיותיה, והכל בכפוף לקביעות בית המשפט המחוזי בתל אביב בתובענות המתנהלות בפניו.

מהנימוקים דלעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה על עיכוב הדיון בתביעה שבכותרת וזאת עד להכרעה בהליך המקביל.

בשים לב לקיומה של עילת תביעה לכאורה; בהיתחשב בהסדרה העתידית שהשיגה בקשת האישור, ובכלל זאת תיקון הסכמי ההיתקשרות והבהרת מהותם; נוכח עבודת ההכנה של המבקשת ובא כוחה, ולאור התועלת שתהא לציבור ולחברי הקבוצה בגין בקשת ההסתלקות, לרבות תיקון הסכם ההיתקשרות, הפסקת גביית דמי ביטול, ומתן החזר כספי בעת גביית תשלום יתר; וכן החסכון במשאבי המערכת השיפוטית, יש מקום לאשר גמול ושכר טירחה.

היינו, בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן. לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

...

סוף דבר הריני מאשרת את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקשת, נדחית.

המשיבה תשלם למבקשת גמול על סך של 30,000 ₪, בתוספת מע"מ; כמו כן תשלם המשיבה שכר טרחה לבא כוחה של המבקשת על סך של 90,000 ₪, בתוספת מע"מ. הגמול ומחצית שכר הטרחה, ישולמו בתוך 30 יום.

אישור הסדר הפשרה החלטתי לאשר את ההסדר שלפני, אשר הושג בהמשך להצעת בית המשפט לאחר אישור התובענה כייצוגית, ובהתאם לחוות דעת בודקת מומחית שמיניתי, וכן לאחר שתוקן בהתאם להערות היועצת המשפטית לממשלה.

באשר למי שאינם מחזיקים כיום בנכס באזור השיפוט של הערייה, תבצע הערייה מאמצים לאיתורם, ויישלח להם מכתב המודיע על סכום הזיכוי וכן טופס למילוי בקשה להחזר כספי להשבת סכום ההשבה לחשבונם.

סך של 350,000 ₪ מסכום הפשרה יופקד בקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכח סעיף 27א' לחוק תובענות ייצוגיות, והשקעתו תתבצע בהחלטה משותפת עם הערייה ובהסכמת התובע המייצג (כך גם לגבי כספים שהנישומים מהם נגבתה ארנונה ביתר לא יאותרו).

...

משכך אני סבורה שההסדר הינו סביר והוגן כלפי חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

מלוא הפרטים הצריכים להליך ארוך זה מפורטים בהחלטתי הנ"ל, ולמען היעילות לא איחזור ואפרט שוב, למעט עצם האזכור כי הסדר הפשרה הוגש לאחר אישור התובענה כייצוגית, ותוקן כאמור לעיל טרם שאושר.

לטענתו יש ליתן בנסיבות אלה משקל משמעותי למשך זמן היתנהלות ההליך ולהכרח להגיש שתי תביעות נוספות על הראשונה בשל היתנהלותה הלא חוקית של הערייה שביצעה תיקונים לא חוקיים בצוי הארנונה כדי לדחות ולצמצם את ההחזר הכספי לקבוצה.

...

אני סבורה כי באיזון מכלול השיקולים במקרה זה, מרכיב ההרתעה גובר על צמצום הנזק לקופה הציבורית.

לסיכום, עניין רייכרט קובע אכן את מדרגת התשלום הסטנדרטית בשיעור של 25% מהפשרה, אך הן הסכום, הן השיקולים בקביעתו אינם מהווים רשימה סגורה, אלא יש לבית המשפט הדן בו שיקול דעת ועליו להביא בחשבון את נסיבות התיק הספציפי.

במסגרת זו, לאחר שנתתי דעתי לשיקולים השונים המשתקפים מסעיפים 22(ב) ו-23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות כמפורט לעיל; לכך שהתובע הקדים פניה לעירייה בטרם הגיש התובענה ונדחה; להשבה המהווה את הסעד הניתן לכימות במקרה זה שהוסכמה לבסוף לאחר מינוי מומחית והתערבות היועמ"ש; לתרומת התובענה לקבוצה ולציבור לעתיד, הן זו הניתנת לכימות לשנתיים הבאות הרלוונטית להתחשבות לאור התנהלות העירייה שהתעקשה להמשיך כדרכה, הן להסדרה העתידית שאינה ניתנת לכימות מדויק; וכן הבאתי בחשבון כי הגמול ושכר הטרחה ישולמו מתוך הקופה הציבורית, אני מורה על תשלום גמול לתובע המייצג בסך 350,000 ₪, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בסך 1,124,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום הקבוע לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל.