החזר כספי בגין הכרויות ושידוכים

הפעולות אותן עשתה לטענתה הנם משלוח שאלון אפיון ביום כריתת ההסכם במטרה לאפיין את צרכי הלקוח וקהל היעד שלו, יצירת קשר של נציג לשיחת הכרות, שיחה על התכנים וסיוע במילוי השאלון.

על פי סעיפים 10-11 להסכם ההיתקשרות הנתבע אינו יכול לבטל את ההיתקשרות ו/או לקבל החזר כספי- "לא ניתן לבטל את ההיתקשרות לאחר שהלקוח אישר אותה אלא בהתאם לאישור החברה בכתב ומראש או בהתאם להוראת דין ככל וקיימת בעיניין בלבד, ככל ויעשה ביטול כלשהוא על ידי הלקוח בנגוד לקבוע במסך זה, הרי שיהיה חייב מלוא תקופת ההיתקשרות בין הצדדים". כן מצוין בהסכם ההיתקשרות כי "ידוע ללקוח כי בכל מקרה לא יהיה החזר כספי בגין ההזמנה שביצע בשל התחייבות החברה לצדדים שלישיים וכמו כן לא ניתן לבטל את ההסכם בשום שלב שהוא". הנתבע מנגד, מבקש לדחות את התביעה.

...

ראשית, כי יסוד ההסכמה להתקשרות בחוזה נעדר לחלוטין - במובן זה ש"קיים שוני קיצוני בין המסמך שהחותם האמין כי עליו חתם לבין המסמך שעליו חתם למעשה" – דבר שאינו מתקיים במקרה דנן משום שבסופו של דבר התובעת הסכימה לתנאי שצירף הנתבע בכל הנוגע לשמירת קבצי המקור, כאמור.

לא שוכנעתי כי זהו המקרה בו יש להחיל דוקטרינה זו. מכל מקום, בנסיבות אלו, איני סבורה כי יש לפצות את התובעת בפיצויי ציפייה או בפיצויי הסתמכות, אולם כן סבורה שיש לפצות אותה על הפרת תנאי ההתקשרות.

סך הכל ישלם הנתבע לתובע סך של 4356 ₪ תוך 30 יום מהיום.

בנוסף, במהלך פגישה זו הנתבעת הבהירה לתובע כי כסף אינו מוחזר משום סיבה שהיא והתובע אף חתם על כך בחוזה שנערך ביננו.

יצוין כי פרט 18 בתוספת מתייחס לחברות או מינוי במועדון הכרות ושידוכים.

שלילת אפשרות ההחזר היא למעשה התנייה אסורה על תקנות ביטול עסקה שלעיל, אשר תכליתן לאפשר לצרכן, במיגבלות הזמן הקבועות בתקנות, לבטל עיסקאות מסוגים שונים מכל סיבה שהיא ללא כל צורך לתת הסבר או תרוץ לבית העסק.

...

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה וקובע כי התובע ביטל את העסקה כדין ובמועד ועל כן הוא זכאי להשבת סכום העסקה בניכוי דמי ביטול כדין בסך 100 ₪.

אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובע בתוך 30 יום סך 6562 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (8.2.17) ובתוספת אגרת משפט בסך 74 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

על כן, דורשת התובעת לקבל מהנתבע את החזר הכספים להם היא זכאית בגין תביעתה בסך המשוער נכון ליום הגשת תביעתה בסך של 148,375 ₪ וכן, תשלום פיצויים בגין עוגמת נפש והוצאות בסך 51,625 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לטענתו, נוכחותו של מר חסון בפגישה המתוארת ע"י התובעת, הייתה בשל הכרותו עם הצדדים ולאחר שהתובעת היתכחשה להסכמות בינה לנתבע, בדבר זכאותו של האחרון לשכר טירחה נוסף בגין ייצוג התובעת בבית המשפט בתביעה אשר הוגשה על ידי אבי בעלה של התובעת, לסילוק יד התובעת מהבית בו התגוררה.

...

סבורני כי אל נוכח עדותו של מר חסון עצמו, כאמור לעיל, לא היה צורך בעדות בנה של התובעת על מנת להיווכח במידת הרצינות אשר יש לייחס לטענות הנתבע ואין בדעתי לזקוף העדר עדות הבן לחובת התובעת.

סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן הבא.

כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 5000 ₪ בגינו של הנזק הלא ממוני.

הוא השיב כי לא היה לחברה מספיק כסף לצורך כך והוסיף כי אביו התובע קיבל הרכב מהמזמינה לאור היכרותו את הבעלים שלה ומתוך כוונת המזמינה לסייע לו (עמ' 5 ש' 112 – 116 להודעתו).

בנוסף, בהתאם להסכם המזמינה התחייבה לשלם בתמורה לשירותי ניהול פרוייקטים מידי חודש 18,000 ₪ בתוספת מס ערך מוסף וכן החזר הוצאות רכב בסך 500 ₪ וכן החזר הוצאות חניה.

...

משקבענו כי התובע היה בעל שליטה בחברה - פרק זה לא חל עליו ולכן תביעתו לדמי אבטלה – נדחית.

בנסיבות אלה, התובע לא פירט טענותיו בענין זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה ולכן תביעתו בגין רכיב זה נדחית גם לגופא.

סוף דבר: התביעה נדחית.

תנאי העסקתו של התובע הוסדרו בהסכם העסקה שנחתם ביום 8.6.16 לפיו התובע היה זכאי לשכר חודשי של 40,000 ₪ (ברוטו), החזר הוצאות אחזקת רכב בסך 4,500 ₪ ברוטו, 23 ימי חופשה, 15 ימי הבראה, ביטוח פנסיוני, קרן הישתלמות, טלפון נייד, בונוס שנתי בשיעור של עד 4 משכורות – כפי שיקבע הדירקטוריון (נספח ד' לכתב התביעה).

התובע פנה אל יו"ר הדירקטוריון החדש, מר דמלין, ובקש לתאם פגישה לצורך הכרות.

בשימוע הלין התובע כלפי הנתבעת שלא נהגה כלפיו בשקיפות: לא שתפה את התובע בבדיקות הנאותות במסגרת עסקת הרכישה, עקפו את התובע ופנו אל מנהלת הכספים של וקטיס, לא קיימו עם התובע פגישת הכרות, הסתירו מידע מהתובע בנוגע לדירקטוריון החדש.

...

משלא הופר החוזה בין הצדדים, אין מקום למתן סעד בעילת גרם הפרת חוזה ודינה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעות שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ והוצאות משפט 5,000 ₪.