לאור חשיבות ההסכם ומאחר שעילת התביעה מבוססת עליו והצדדים חלוקים על פרשנותו, ההסכם יובא במלואו להלן:
לאחר פטירתו של יאיר, פנה התובע ליורשיו ובקש שהם יפרעו את חובו של אביהם אליו בהתאם להסכם.
לאחר שטענה בדבר חוסר סמכותו העניינית של בית המשפט לעינייני מישפחה התקבלה, מחק בית המשפט לעינייני מישפחה את תביעת התובע והתובע הגיש את התביעה מחדש בבית משפט זה.
תמצית טענות התובע
האחים סברו בעת שחתמו על ההסכם שנוסח על ידם ללא סיוע של עורך דין, ששווי חלקו של יאיר במקרקעין יהיה גבוה משעור החוב ולכן קבעו שהחלק הארי של החזר החוב יהיה מתוך חלקו של האח בתמורת מכר בנייה עתידית שתבוצע על המקרקעין.
...
בנוסף, פרשנות נכונה והוגנת של ההסכם צריכה להביא למסקנה שהחוב לא יכלול ריבית שהרי אחרת, הדבר היה נקבע במפורש בהסכם, במיוחד שעה שמדובר בחוב שהצטבר במשך עשרות שנים, משנת 1982 ואילך.
ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה על אופן ביצוע התחשיב, שבשלב זה יבוצע עד ליום 1.7.19, אני ממנה בזאת את רואה החשבון יניב בוכניק ממשרד בר לב ושות', כמומחה מטעם בית המשפט לצורך חישוב החוב ושני הצדדים יישאו בשכר טרחתו בחלקים שווים.
סיכומו של דבר: מועד פירעון החוב יגיע כשתתאפשר בנייה חדשה במקרקעין על פי תוכנית מאושרת כדין.
