חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החזר היטל השבחה בגין היתר בנייה לא חוקי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הדבר בא לידי ביטוי בהסכם הרכישה, אשר צוין בו כי ידוע לקונה (לתובע) כי קיימת תוספת בנייה ללא היתר, וכי הוא מוותר על כל טענת אי התאמה "ויפעל לקבלת היתרי הבניה הנדרשים לתוספת זו ו/או להריסתה במידה ולא ניתן לקבל היתר בניה". התובע נטל על עצמו בהסכם הרכישה לטפל בהסדרת החריגות ולשאת בתשלומים הנדרשים לצורך כך, וכן לטפל ברשום הנכס על שמו (סעיפים 2.2, 7.3 ו- 8.5 להסכם הרכישה).
עוד לטענת הנתבע, סוכם שסך של 1,090,000 ₪ ישולמו מיידית, סך של 910,000 ₪ ישולם באמצעות הלוואת משכנתא, ויתרת התשלום בסך של 600,000 ₪ תיוותר בידי הנתבע עד להשלמת התחייבויות התובע ובראשן הסדרת חריגות הבניה וקבלת היתר בניה כדין לרבות תשלום היטל השבחה.
בכלל זאת, ביום 2.1.11 נערכה הצעת מחיר הממוענת לשני הצדדים, מטעם האדריכל אורן שמעון עבור "הכנת תכניות לצורך היתר בניה בדיעבד" על סך 13,000 ₪ בצרוף מע"מ. בהצעה צוין שיהיה צורך בשכירת יועצים: מודד מוסמך וקונסטרוקטור ששכרם אינו כלול בהצעת המחיר, ונרשמה הערה של אדם נוסף בשם איציק לוזון "תזמין את לאוניד כמודד ותזמין קונסטרוקטור פשוט" (נספח ג' לתצהיר הנתבע).
האם התובע זכאי להחזר ריבית לא חוקית בשיעור 290,000 ₪? השאלה האם זכאי התובע להחזר ריבית בשיעור 290,000 ₪ שנגבתה ממנו שלא כדין לטענתו במסגרת הלוואה, נחלקת לשלוש שאלות משנה: (1) המישור העובדתי - האם הנתבע הוא הגורם שנתן את ההלוואה לתובע, או שמא היה זה אחיו של הנתבע שנתן את ההלוואה? (2) האם קמה עילת השבה - האם במידה שהנתבע הוא המלווה, קמה זכאות לתובע להשבת הריבית שנגבתה ממנו מכוח הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (שכיום שמו: חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993) (להלן: החוק)? (3) הסעד: מהו גובה ההשבה שהנתבע זכאי לה? נדון בשאלות כסדרן.
...
אין מחלוקת שסוגיית הסדרת חריגות הבנייה עלתה בשיחה בין הצדדים, וכי הם הגיעו לסיכום בעל פה לעניין זה. אלא, שביחס לתוכן הסיכום בעל פה, הצדדים חלוקים.
לאחר בחינה של מכלול הראיות והטענות, מהטעמים המפורטים מעלה וכפי שיפורט להלן מצאתי, כי גרסת התובע שלפיה הנתבע הוא הגורם שהעניק את ההלוואה לתובע, הינה מסתברת יותר, במאזן הסתברויות, מאשר גרסת הנתבע שלפיה ההלוואה ניתנה על ידי אחיו.
סוף דבר סיכומם של דברים: התביעה לתשלום יתרת דמי התמורה נדחית מאחר שהיא מוקדמת.
התביעות לתשלום פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם ולתשלום דמי שימוש בנכס - נדחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט קמא השתכנע מן הראיות, כי מילשטיין שילמו למתווך דמי תיווך בסכום של 80,000 ₪ במזומן, בין היתר, משום שביום 22.2.2015 נרשמה משכנתא לטובת מילשטיין על זכויות סקאי במיגרש בסכום הגבוה ב-40,000 ₪ מחלקה של סקאי בתשלום התמורה לפי הסכם המכר, שהוא מחצית משכרו של המתווך, וכן נוכח אישורו של טויטו בכתב, לפיו הוא מאשר תשלום 80,000 ₪ למתווך, כשטויטו לא הכחיש את חתימתו על מיסמך זה, ולא כפר בעדותו בעצם התשלום למתווך.
לפי ההסכם, סקאי וטויטו יישאו בעלויות תיכנון, מדידות, הוצאת היתר בניה ואגרות הנוגעות באופן ישיר לבניה, לפיתוח, למים ולביוב, אך לא באגרות בגין הקלות או היטל השבחה.
באשר לדרישת מילשטיין להחזר עבור אגרת כביש קבע בית משפט קמא, שמכיוון ותשלום זה לא מוסדר בהסכם שירותי הבניה, אלא במסגרת הסכם השתוף, אזי על כל צד לשאת בחלקו (מחצית), ולפיכך מילשטיין אינם זכאים להשבת אגרה זו. אגרת תעול והיטל שצ"פ נופלים גם הם במסגרת הוראות הסכם השתוף, לפיכך כל צד צריך לשאת במחציתם.
בנספח 1.1.1 להסכם שירותי הבניה, שהוא נספח התנאים המיוחדים, נקבע בסעיף 2: "הגדרות ותכולת העבודה: תיכנון, הוצאת היתר בנייה, אגרות והיטלי פיתוח ובנייה, הוצאות מדידות, תשריטים, ובצוע עד מפתח (פאושל) כולל קבלת טופס 4 וכולל פיתוח מלא של בית מגורים בבית דו משפחתו בחלקו של המזמין במיגרש, והכל על פי תוכניות ההיתר, תוכניות הבצוע המאושרות, המפרט הטכני המיוחד וכל יתר נספחי הסכם זה." השאלה היא: מה היחס בין סעיף 2 לנספח 1.1.1 להסכם שירותי הבניה לבין ההוראות שבסעיפים 5.2 ו-5.4 להסכם השתוף? בעיניין זה מילשטיין מפנים לסעיף 1.4 של הסכם שירותי הבניה, בו נקבע: "הוראות נספח התנאים המיוחדים גוברות על איזו מהוראות מיסמכי ההסכם האחרים וכן על איזו מהוראות גוף ההסכם. הוראות גוף ההסכם גוברות על איזו מהוראות מיסמכי ההסכם האחרים, להוציא הוראות התנאים המיוחדים. במקרה של סתירה או אי התאמה בין מיסמכי ההסכם האחרים, אשר לא נקבע להם סדר עדיפות, ייקבע סדר העדיפויות ע"י המזמין." אולם, הוראה זו, לפיה הוראות נספח התנאים המיוחדים (נספח 1.1.1 להסכם שירותי הבניה) גוברות על איזו מהוראות גוף הסכם, מתייחסת להסכם שירותי הבניה ולא להסכם השתוף.
...
בנסיבות אלה, כך טענו מילשטיין בתביעתם, לא נותרה להם ברירה, אלא להודיע לסקאי וטויטו על ביטול ההסכם ביניהם וסיום ההתקשרות עם גמר עבודות השלד, כשלטענת מילשטיין, זכותם לעשות זאת נוכח הוראות חוזה שירותי הבניה, ולאחר שהוצעו לסקאי וטויטו שלוש הצעות אפשריות להסדר, שבסופו של דבר נדחו על-ידם.
לפיכך, אנו מורים על דחיית ערעורם של מילשטיין, ועל קבלתו באופן חלקי של ערעור סקאי וטויטו.
אנו מחייבים את מילשטיין להוסיף ולשלם לסקאי ולטויטו סכום נוסף של 66,460 ₪, שישולם במשרד ב"כ סקאי וטויטו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.
משערעורם של מילשטיין נדחה ומשערעורם של סקאי וטויטו התקבל בחלקו בלבד, אנו מחייבים את מילשטיין לשלם לסקאי ולטויטו שכר טרחת עו"ד בגין הליך הערעור בסכום כולל של 4,000 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עיינתי בפסק דין בעיניין אסתר שלום, בו צוין במפורש כי הקבוצה ביחס אליה חל הסדר הפשרה הנה "כל מי שקבל או היה זכאי לקבל החזר היטל השבחה מהמשיבות בגין החלטה מפחיתה לפי התוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ב- 24 החודשים שקדמו להגשת התובענה ועד למועד מתן פסק הדין המאשר את ההסכם". בית המשפט קבע בהמשך (עמ' 5 , סעיף 11) : "כבר עתה אומר, כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים מקורו בהמלצת ביהמ"ש, וכי יש בו כדי להביא לשינוי המצב המשפטי הקיים עד כה באופן שיאפשר לציבור משלמי היטל השבחה ביתר לקבל כספם חזרה בתוספת ריבית והצמדה עפ"י חוק פסיקת ריבית והצמדה. הסדר זה, הנו ראוי בעיני באשר הוא אינו כולל סנקציה בשל השבה מאוחרת של סכום הכסף ששולם ביתר כל עוד הצדדים מנהלים הליכי בירור בנושא שיעור הסכום לתשלום והוא אף יכול היה להיקבע בסכומי ריבית אחרים לאור סעיף 17 לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה הקובע כי ס' 6 לחוק ההצמדה בנסיבות שכאלה לא יחול מחד ומאידך ס' 16 לתוספת השלישית מאפשר הפחתת השיעורים בחוק ההצמדה בהתייחס לתקופה בה היתנהל בירור שיעור ההיטל. גם מטעם זה, יש כדי להביא לשעור ריבית והצמדה סבירים שאינם "עונשיים" כפי העולה מחוק ההצמדה בנסיבות מהם מתברר שיעור ההיטל כאמור.
במקרה בו עסקינן, אין מדובר במקרה שבו הצדדים ניהלו הליכי בירור בנושא שיעור הסכום לתשלום היטל ההשבחה אלא מדובר בחיוב בהיטל השבחה שלא היה מוצדק מלכתחילה.כאמור לעיל, עסקינן בהיטל השבחה שבוטל במלואו לאחר הגשת ערר ובעקבות שינוי החלטת הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ואין מדובר בהשבת היטל השבחה בעקבות גביית יתר או לאחר הליך של בירור מול ועדת התיכנון ובנייה.
...
לאחר שבחנתי את נסיבות התביעה שבפני, מצאתי כי דין התביעה להתקבל במלואה.
בעניין זה נתתי דעתי לכך, כי הערר על החלטת הועדה לתכנון ובניה, נמחק בהסכמת הצדדים מבלי שהועדה נתבקשה לפסוק הוצאות ומבלי שנתבקשה על ידיהם לקבוע את שיעור הריבית, דבר אשר היה מייתר את הגשת תביעה זו. סוף דבר אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,085 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪ (כולל אגרת בית משפט).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

רכיב התביעה בגין הפרישי ריבית על החזר הפרש היטל השבחה בעקבות שומה מכרעת: התובעת מעלה טענה נוספת הנוגעת לתשלום היטל השבחה בגין השלב הראשון בהקמת ביניין ג'.
בנוסף, מר יצחקי השמאי מכריע ציין בשומה המכרעת בסעיף 7.1 את טיעוניו של השמאי מטעם התובעת בפניו ולפיהם גרס השמאי כי "אין כל מניעה שהחניון שנכלל בהיתר לשלב ב' אכן ייבנה". על יסוד דברים אלה אני קובעת כי לא עלה בידי התובעת להוכיח שהחניון שהוצג על גבי התכניות שהיא הגישה לא היה ישים או כי הייתה הסכמה בין הצדדים שהוא לא ייבנה.
ריבית בגין הפרש היטל ההשבחה ששולם בעניינינו סבר השמאי מטעם הועדה המקומית כי בבקשה להיתר שהגישה התובעת ביחס לשלב הראשון של ביניין ג' קיימים שני גורמי השבחה: השבחה בגין אי הקמת מרתף חניה בסך 280,000 ₪ וכן השבחה בגין אישור בניה של מבנים בודדים במקום מבנים טוריים בסך של 57,000 ₪.
...
לאחר ששקלתי את הטענות בבקשה ובתגובה אני דוחה את הבקשה.
אוסיף בהקשר זה כי טענות התובעת לגבי הרחבות החזית נדחות אין בהן ממש.
לסיכום אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת את הפרשי הריבית בשיעור 0.5% לחודש לסכום של 58,299 ₪ לפי חוק הרשויות וזאת ביחס לתקופה מיום 30.8.14 ועד יום 15.6.15.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המשיבה לא היתנגדה לבקשת ההסתלקות והמחלוקת שנותרה בין הצדדים נסבה אך על טענות המבקשת לפסיקת גמול, הוצאות ושכ"ט עו"ד. המבקשת חויבה בתשלום היטל השבחה בגין היתר בנייה שניתן לה. המבקשת שילמה את ההיטל בהתאם לשומת השבחה של שמאי המשיבה.
לצד זאת נמצא כי ב- 60 מקרים מתוך 199 (מאלה שצוינו על ידי המבקשת) לא נעשתה ההשבה בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה בדבר הפחתת שיעור ההיטל וכי סכום ההשבה הנוסף שעל המשיבה להשיב הוא 101,169 ₪ (מתוך החזר כולל של כ- 11 מיליון ₪).
...
בנסיבות אלה הגעתי לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו בא בגדר המקרים בהם מוצדק לפסוק למבקשת גמול ולבאי כוחה שכר טרחה בקשר עם הליכי בקשת האישור (וראו לעניין זה: ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (22.8.18)).
נוכח כלל האמור לעיל, אני מאשר את הסתלקות המבקשת ובאי כוחה מבקשת האישור נגד המשיבה, ובהתאם להוראת ס' 16(ד)(5) לחוק אני מורה על מחיקת בקשת האישור.
המשיבה תשלם למבקשת גמול והוצאות ולבאי כוחה שכר טרחה בהתאם לאמור בפסקה 9 סיפא לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו