החזר הוצאות רישום משכנתא

בסעיף 6.6 נקבע כי הוצאות רישום הזכויות בנכס על שם המוכר, הנתבעת, לרבות, כל ההוצאות בקשר עם הפעולות המקדמיות של רישום הפרצלציה והעברת הזכויות למינהל, יחולו על הנתבעת ואילו הוצאות העברת הזכויות בנכס מהנתבעת לתובעת יחולו על התובעת.

במידה והעסקה תסתיים בפחות מ- 7.5 מליון $ אין לבית הדוידקה כל זכות לקבלת כל תשלום לרבות החזר הוצאות.

ביום 19.07.2009, פנה המודד לב"כ של נצבא והביא לידיעתו את הצורך בייחוד הערות אזהרה שנרשמו לטובת בנק לאומי לישראל בחלקות המשתתפות בגין התחייבות לרישום משכנתא לתובעת שכנגד ובעקבות כך החלו הצדדים השונים בהתכתבויות ובפעילות ערה יחסית לצורך ייחוד הערת האזהרה על ידי הבנק וביום 11.11.2009 נתנה הסכמת הבנק לאיחוד וחלוק וייחוד הערת אזהרה (נספח יד' לתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת) וכשביום 24.11.2009 נרשמה הפרצלציה.

...

אינני מקבלת טענה זו בשים לב לעובדה שבמסגרת סעיפים 15 ו- 16 לכתב התביעה שכנגד הועלו הטיעונים ביחס להפרה הנטענת של סעיף 7.1 להסכם.

נסיבות העניין שמורכבותן פורטה לעיל, מביאות לכדי מסקנה כי הנתבעת שכנגד הפרה את ההסכם, אך בכך לעלות כדי הפרה יסודית של ההסכם, ואין בה כדי להקנות את הפיצוי המוסכם הנתבע.

פסיקתא לאור כל האמור לעיל נדחות התביעה והתביעה שכנגד.

התביעה, תביעה כספית על סך של 4,341,071 ₪, הוגשה על ידי התובעת, גב' ורדה שפירא (להלן: "שפירא"), לתשלום עבור פעילותה הנטענת לסייע לנתבע במכירת מקרקעין השייכים לו והחזר הוצאות שהוצאו על ידה לשם כך. במסגרת הסיכומים הופחת סכום התביעה והועמד על סך של 2,802,837 ₪ והתובעת מיקדה את את תביעתה לתשלום שכר טירחה.

הצדדים הסכימו במסגרת הסכם ההלוואה כי שפירא תמשיך להלוות כספים לרוטנברג, וכי רוטנברג יבטיח את זכותה של שפירא על ידי רישום משכנתא ללא הגבלה בסכום על החלקות שבגוש 6456, כמפורט בהסכם (להלן: "הסכם 99" נספח ג' לכתב התביעה).

...

לפיכך, התביעה שכנגד אף היא דינה להידחות.

סיכומו של דבר, התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

באשר להוצאות, שפירא היא שהחלה בהתדיינות ארוכה זו וזאת, כפי שהסתבר בסופו של דבר, שלא לצורך.

[ראו טבלה מס' 1 בעמ' 1 לדוח המשלים של רו"ח הילמן מ-1.9.19] סכום ההלוואה מבנק איגוד עמד על סך 3,311,000 ₪, ובגין הלוואה זו נרשמה משכנתא על זכויות החברה במירשם המקרקעין ושיעבוד ברשם החברות.

הוצאות ישירות: הוצאות בניה של 3 הדירות [תשלום לקבלן] – 3,262,994 ₪ [עפ"י סעיף 5.2 לדו"ח רו"ח הילמן הוצאות הבניה כוללות גם הוצאות טרום בניה בגין היתר בניה, היטלי השבחה, היטלי פיתוח, תשלומים לרשם החברות, אגרות רישום, מס רכוש וכדומה]; הוצאות מס שבח [מכירת 3 הדירות וחלקי הדירה הנוספת] – 600,277 ₪; הוצאות מימון לבנק ולקבלן – 299,574 ₪; סה"כ ההוצאות הישירות – 4,162,845 ₪.

בע"פ 1075/98 מדינת ישראל נ' אופנהיים, פ"ד נד[1] 303 [2000] הדגישה כבוד השופטת דורנר בסעיפים 23–22 לפסק הדין: "לקוחות שמסרו לעורכי-דינם ייפויי-כוח לקבל בעבורם כספים, זכאים לבדם להנות מן הכספים. ואילו עורכי-הדין, שלוחי הלקוחות... אינם רשאים להשתמש בכסף או ליטול מתוכו את שכר טירחתם ואת החזר הוצאותיהם, אלא אם קיבלו לכך הסכמה מפורשת מן הלקוחות...". ראו סעיף 13[א] לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, האוסר על הנאמנים להפיק טובת הנאה מנכס הנאמנות, וסעיף 8[4] לחוק השליחות, תשכ"ה-1965, האוסר על שלוחים לקבל טובת הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמת השולחים.

...

משנדחתה התביעה כנגד הנתבע 2 – נדחית גם הודעת צד ג'.

התביעה להחזר הוצאות נסיעה ומלון ביחס למועד שקדם להגשת התביעה - נדחית.

התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪, צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

ביום 15.8.18 הגיש הנושה בקשה למימוש המשכנתא בלישכת ההוצאה לפועל (תיק הוצל"פ 500443-10-18), וביום 11.8.19 מונה המבקש 2, הכונס, ככונס נכסים לצורך תפיסת ומכירת הדירה שעל הזכויות בגינה נרשמה המשכנתא.

לא ברור, גם לא מוסבר, מדוע נדרשו הוצאות אלו, כיצד סוכמו עלויות המסירה, ומדוע נעשה חיוב בתשלום כה גדול עבור "פינוי הנכס". בשים לב להקף הסכומים, כאשר אף הנאמן והממונה מסכימים לחיוב בחלק מהסכום (ההוצאות עד למתן הצוו בסך של 3,042 ₪ ועלויות ביטוח בסך של 1,330 ₪), יתוסף לסכום שישולם למבקשים גם סך כולל של 4,000 ₪ כאומדנה ביחס להחזר הוצאות.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובניסיון למצוא אמות מידה אחידות לקביעת שכר כונס במקרים שכאלו, אני סבור כי הבסיס לקביעת השכר הראוי יהיה התחשיב הקבוע בסעיף 4 לתקנות השכר, המורה כך: פרע החייב את מלוא חוב ההלוואה לאחר שחלפו 90 הימים מיום מינוי כונס הנכסים, ואולם בטרם הוכרז על קונה בהליכים למכירת הדירה נושא המשכנתה (להלן – הדירה) לפי החוק, זכאי כונס הנכסים לשכר הכולל את שכר הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר באחוזים מסכום החוב שנפרע בפועל, כמפורט להלן: (1) לגבי 457,561 השקלים החדשים הראשונים – 4.8%; (2) לגבי 653,657 שקלים חדשים נוספים – 5.6%; (3) לגבי כל שקל חדש נוסף – 6.4%.

בהתחשב במכלול הנסיבות כאמור, אני קובע כי שכרו של הכונס יועמד על הסך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ. לטענת המבקשים, יש לפסוק לזכותם גם החזר הוצאות בסך של 6,435 ₪ וכן גם עלויות ביטוח בסך של 1,330 ₪.

לסיכום, אני מקבל את הבקשה וקובע כי שכר הכונס עבור פעילותו יועמד על סך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ, ולכך יתווסף החזר הוצאות המבקשים בסך 4,000 ₪.

המבקשת הסתמכה על לשון סעיף 4 להסכמי ההלוואות הקובע כי "הלווה מסכים שכל בטוחה אשר מבטיחה אשראי/חוב כלשהוא מן העבר כלפי הבנק, לרבות אשראי/חוב בגין הלוואת משכנתה, על פי הסכם זה ו/או כל הסכם אחר למתן אשראי, תבטיח אף כל חוב בגין הלוואה זו וכן כל הלוואה ו/או אשראי אחרים אשר הבנק נתן ו/או ייתן ללווה וכן כל חלק מהם" וטענה כי יש ללמוד מכך כי הסכמי ההלוואות הרגילות והסכמי ההלוואות לדיור הם "הסכמים קשורים". המבקשת הגדירה את הקבוצה ככוללת את "כל נוטלי הלוואות שהם לקוחות בנק מזרחי טפחות בע"מ או היו לקוחותיו, וכן ערבים לחובותיהם, שבגין הלוואותיהם עמדה לבנק בטוחה בצורת משכנתה, ו/או מישכון ו/או התחייבות לרישום משכנתה, להבטחת חובותיהם, אשר בשבע השנים האחרונות נשאו ו/או נדרשו לשאת בשיעור ריבית החורג משעור הריבית המכסימלי ומובנו בסעיף 2א(ב) לצוו הריבית". בתשובה לבקשת האישור שהגיש המשיב ביום 14.7.2022, נטען כי יש לדחות את הבקשה מנימוקים עובדתיים, ראייתיים ומשפטיים.

בנסיבות אלו, גיבשו ביניהם הצדדים את ההסכמות הבאות: בתוך 90 יום ממועד מתן פסק דין המאשר את הסדר ההסתלקות, יערוך הבנק תיקון בסעיף 4 להסכמי ההלוואות הרגילות, מושא תביעת המבקשת, כך שנוסחו המתוקן יהיה כדלקמן: "להבטחת התשלום המלא והמדויק של האשראי ושל מלוא חובות הלקוח לפי הסכם זה, ישמשו הבטוחה ו/או הבטוחות אשר נימסרו או יימסרו לבנק להבטחתם (לרבות בטוחות שסוכם ו/או יוסכם לגביהן כי נימסרו או יימסרו או ישמשו להבטחת כלל חובות הלקוח לבנק), והכל בהתאם להסכמים החלים ו/או שיחולו על אותן בטוחות ובכפוף להוראותיהם, ומבלי לגרוע מאיזו מזכויות הבנק ו/או מאיזו מחובותיו והתחייבויותיו של הלקוח ו/או של צד/דים שלישי/ים כלשהוא/ם לפי אותם הסכמים". המבקשת תקבל החזר הוצאות בהן נשאה, כנגד הצגת אסמכתות, כמו גם גמול ושכר טירחה לבאי כוחה בתוך 21 ימי עסקים מהמועד בו יהפוך פסק הדין המאשר את בקשת ההסתלקות לחלוט (ואם טרם יומצאו עד אז האישורים הנדרשים כאמור, אזי בתוך 30 ימי עסקים ממועד הצגתם), וזאת בסכום כולל וסופי של 110,000 ₪ (כולל מע"מ) שישולם על ידי הבנק, כמפורט להלן: החזר בגין החלק הראשון של אגרת המשפט בסך של 5,544 ₪; החזר הוצאות תשלום למומחה המבקשת בסך של 10,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן החזר הוצאות מנהלתיות בסך 1,000 ₪ (כולל מע"מ); גמול למבקשת בסך של 6,000 ₪ (כולל מע"מ ככל שחל); שכר טירחה לבאי כוח המבקשת בסך של 29,152 ₪ (כולל מע"מ) לכל אחד משלושת המשרדים שייצגו בהליך.

...

המבקשת הסתמכה על לשון סעיף 4 להסכמי ההלוואות הקובע כי "הלווה מסכים שכל בטוחה אשר מבטיחה אשראי/חוב כלשהו מן העבר כלפי הבנק, לרבות אשראי/חוב בגין הלוואת משכנתה, על פי הסכם זה ו/או כל הסכם אחר למתן אשראי, תבטיח אף כל חוב בגין הלוואה זו וכן כל הלוואה ו/או אשראי אחרים אשר הבנק נתן ו/או ייתן ללווה וכן כל חלק מהם" וטענה כי יש ללמוד מכך כי הסכמי ההלוואות הרגילות והסכמי ההלוואות לדיור הם "הסכמים קשורים". המבקשת הגדירה את הקבוצה ככוללת את "כל נוטלי הלוואות שהם לקוחות בנק מזרחי טפחות בע"מ או היו לקוחותיו, וכן ערבים לחובותיהם, שבגין הלוואותיהם עמדה לבנק בטוחה בצורת משכנתה, ו/או משכון ו/או התחייבות לרישום משכנתה, להבטחת חובותיהם, אשר בשבע השנים האחרונות נשאו ו/או נדרשו לשאת בשיעור ריבית החורג משיעור הריבית המכסימלי ומובנו בסעיף 2א(ב) לצו הריבית". בתשובה לבקשת האישור שהגיש המשיב ביום 14.7.2022, נטען כי יש לדחות את הבקשה מנימוקים עובדתיים, ראייתיים ומשפטיים.

משהבאתי בחשבון את התועלת המסוימת שהביאה הבקשה לאישור, נוכח התחייבות המשיב לתקן את סעיף 4 להסכמי ההלוואות, ותוך מתן משקל להשקעה בהכנת בקשת האישור, שסופה במשא ומתן שארך מספר חודשים, כמו גם לסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ובאי כוחה, נחה דעתי כי יש מקום, בנסיבות העניין, לפסוק גמול ושכר טרחה כפי שהתבקש.

סוף דבר – הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת.

תביעתה האישית של המבקשת נדחית, בהתאם להסכמת הצדדים.