החזר דמי שכירות בשל מטרד סביבתי

התובעת מבקשת מבית המשפט לחייב הנתבע בתשלום בסך 26,293 ₪, לפי הפרוט, כדלקמן: סך 1,000 ₪ בגין החזר תיקון אינסטלאציה; סך 1,528 ₪ בגין תשלום חשבון חשמל מוגדל; סך 700 ₪ בגין ריסוס נגד מקקים בשתי הזדמנויות; סך 5,000 ₪ בגין שולחנות ומדפים בחדר ילדים שנהרסו; סך 500 ₪ בגין ארון מדפים; סך 695 ₪ בגין יחידת מגירות אמבטיה; סך 1,470 ₪ בגין שידת איפור לנערות; סך 500 ₪ בגין 5 מגבות שנהרסו; סך 1,500 ₪ בגין שני ימי עבודה; סך 1,500 ₪ בגין נקוי תיקרת חדר השירותים פעמיים ע"י עוזרת הבית ועוד שלוש פעמים ע"י התובעת; סך 11,900 ₪ בגין החזרי דמי שכירות, המשקפים הפחתת דמי השכירות החל מחודש דצמבר 2017, מסך 6,400 ₪ לסך 5,000 ₪, הכל בגין מגורים בבית טחוב עם נזילות, עובש וצחנה.

מהתכתובת שהוצגה לפניי עולה, כי אותו בעל מיקצוע מצא, כי הצטברו על הגג ובמרזב עלים ורקב, וכפי שכתבה התובעת לנתבע בהודעה מיום 2.1.17: "הי, **** היה כאן ואמר שצריך לנקות את הרעפים, הוא הרים רעף והראה לי את כל העלים והרקב שהצטברו. הוא אמר שהזווית של הגג קצת קהה אבל העיקר זה הלכלוך. יש להרים את כל הרעפים באיזור ולנקותם מבפנים. כמו כן אמר שחובה לגזום את העצים אחרת זה יקרה שוב ושוב..". כאן המקום לציין, כי בהתאם להסכם השכירות נשוא ענייננו, התחייבה התובעת לשמור על המושכר במצב טוב ותקין ועוד התחייבה כשוכר "לשמור ולטפח את הגינה, ובכלל זה להשקות את הגינה כנדרש ולגזום צמחייה כך שלא תהווה מיטרד לשכנים, בין בעצמו בין באמצעות גנן מטעמו." חרף האמור, עולה מכתב ההגנה, כי הנתבע שלח איש מיקצוע מטעמו, אשר ניקה הגג והמרזב מהלכלוך.

לנוכח האמור, ובשים לב לחוות דעת בעל המיקצוע אשר בחן את הגג בשנת 2016, אין לתובעת אלא להלין על עצמה בכל הנוגע לנזקים נטענים שמקורם בנזילה מהגג, ומכל מקום, עולה מהתכתובת שצורפה לכתב ההגנה, כי הנתבע היה מוכן לשלוח איש מיקצוע מטעמו לטפול בעובש שנתגלה במושכר עקב נזילת הגג, אולם התובעת לא שתפה פעולה בעיניין.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי הצדדים בדיון שנערך לפניי, אני מוצאת כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעים העמידו תביעתם על סך כולל של 84,335 ₪ לפי הפרוט הבא: עלות עבודות: 66,105 ₪, חוב דמי שכירות 11/15 – 8,850 ₪, דמי שימוש ראויים בתקופת הנדרשת לצורך תיקון הנזקים במושכר – 8,850 ₪, החזר בגין תשלום למנעולן- 550 ₪.

לטענתם, התובעים הפרו באופן בוטה את חובתם כלפי הנתבעים כאשר השכירו שטחים במבנה, לשימוש בלתי חוקי של קזינו ובאי הקזינו גרמו למטרדים רבים במושכר וסביבתו ומנעו מהנתבעים לעשות שימוש בחניות שהוקצו להם לפי ההסכם.

...

לאחר שעיינתי עיין היטב בטיעוני וראיות הצדדים לעניין זה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל חלקית את דרישת התובעים לעניין זה. התובעים טוענים כי ביום 7/7/15 שלחה הנתבעת 1 אל התובעים הודעה בכתב על רצונה לסיים את ההתקשרות ביום 1/10/15 (נספח ג' לכתב התביעה).

מר שגיב מטעם הנתבעים העיד לפני כי יכול להיות שהנתבעים "לא שמו לב" וכי התנהלותם בעניין זה "לא הייתה מושלמת". אין בידי לקבל עדותו של מר שגיב לפיה לא ברור לו שעל מנת להעביר חזקה בנכס, יש למסור למשכיר את מפתחות הנכס.

סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.

התובע 1 מציין שלו ידע אודות האנטנה לא היה מתקשר בהסכם ונמנעה ממנו ומשפחתו האפשרות לקבל החלטה מושכלת בעיניין זה; (2) 250 ₪ (או 235 ₪) - תשלום לבדיקת חשמלאי; (3) 3,800 ₪ - החזר תשלומים בגין צריכת החשמל של האנטנה; (4) 12,062 ₪ - פיצוי השווה להפרש דמי השכירות הראויים בין דמי השכירות ששולמו בפועל ב – 12.5 חודשי השכירות לבין דמי השכירות הראויים בגין דירה מעליה אנטנה סלולארית.

וכן מוסיפים וטוענים שהם זכאים לקבל מלוא דמי התיווך ששלמו שכן התכוונו להשתקע בדירה לתקופה ארוכה ואולם בשל "גדיעת תקופת השכירות נוכח הפרתה מצד הנתבעים גרמה להם לשאת בהוצאה המיותרת" של התשלום למתווך.

ביחס לתובעים 2-4 טענו הנתבעים 1-2 כי אלה לא שילמו דמי ועד בית, גרמו למטרדים קשים, הישתלטו על שטחים צבוריים והפעילו פעילות לא חוקית מהדירה.

...

(2) אני קובע כי התובעים 2-4 רשאים היו לבטל את הסכם השכירות שנכרת בינם לבין הנתבעת 1.

(3) אני מחייב את הנתבעים 1-2, ביחד ולחוד, בתשלום לתובעים 2-4 בסך של 39,305 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13/7/16, מועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

(4) אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 3 ומחייב את התובעים 2-4, ביחד ולחוד, בתשלום לנתבע 3 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

לטענתם, הוצב דוד השמש בתחילה על הגג שנוצר כתוספת מבניית המטבח, והוא לא היוה כל הפרעה או מיטרד לתובעת.

אובדן דמי שכירות טוענים התובעים, כי בשל אי נכונותם של הנתבעים להזיז את דוד השמש, והתנהגותם למול רוכשים/ שוכרים פוטנציאליים, לא רק שנמנעה מהם האפשרות למכור את הדירה, אלא גם נימנעה האפשרות להשכירה, והיא עמדה ריקה, על כל העלויות הנובעות מכך.

בעיניין זה יצוין כי בעוד שהתחשבתי לעניין גובה הפצוי במיהות הצדדים לסכסוך כאנשים פרטיים ולא כלי תיקשורת, ואף בטיב הסיכסוך ותפוצת הפרסומים, הרי לא מצאתי לנכון להפחית בנוסף מחיובם של הנתבעים בהחזר אגרה מלא, גם לאור הפער בין הסכום שנפסק לזה שנתבע.

...

אולם ברור כי משעה שהוכח שלא בחל גם בחבלה פיסית לרכוש, יש לייחס לו על רקע הסכסוך הטעון גם את יתר הנזקים שנטענו, ואני מקבל בעניין זה גם את עדויות הקבלן גנץ על מה שמסר לו הנתבע, את עדותו של קבלן החשמל ואת חווה"ד של השמאי דרעי שלא נסתרה.

משכך, דורשים התובעים כי הנתבעים ישלמו להם פיצוי בעבור משך הזמן בו עמדה הדירה ריקה, באשמתם הם, בסך 6,000 ₪ לחודש, ובתוספת עלויות ארנונה והוצאות נלוות נוספות.

סוף דבר א. אני מחייב הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע בגין פרסומי לשון הרע, סך של 100,000 ₪.

מחוות דעת המומחה עלה, כי קיימים ליקויי בניה בבניינים, כי יש להחליף את האבן החיפוי הלבנה בבניינים, לתקן נזילות החודרות לדירות וגורמות לליקויים בדירות וכי יש לפצות את הדיירים עקב מטרדים ועוגמת הנפש שנגרמה להם במשך השנים.

זאת, בהסתמך על שיקולים שונים, כגון, מיקום הבניינים ואופי הסביבה, דמי השכירות הראויים בגין יח"ד ממוצעת, ההפחתה הנדרשת בדמי השכירות הראויים, נתוני סוקר השוק "לוי יצחק" ומצב שוק המקרקעין (עמ' 17-15 לחווה"ד).

עוד עתרו כאמור, לפצוי בסך של 40,800 ₪ לכל יחידת דיור (סה"כ 78 יחידות דיור), היינו לסך כולל של 3,182,400 ₪ ובנוסף עתרו להחזר עלות תיקון הליקויים הדחופים שהופחתו בסיכומיהם (בהתאם לקבלות שנדחו בהחלטת ביהמ"ש מיום 22.12.21) לסך 57,703 ₪ (ס' ו36) .

...

לאחר שחזרתי חזור ועיין בכל חומר הראיות ובחנתי לעומקן את טענות הצדדים, שוכנעתי מעל לכל צל של ספק כי מתן פסק דין על בסיס התשתית שהונחה בפני יביא לתוצאה בלתי צודקת.

בנסיבות המקרה, והגם שתם שלב הסיכומים בתיק, ראוי, או ביתר דיוק אין מנוס, מלמנות מומחה נוסף לבחינת ליקויי הבנייה, סוגיית מקור הרטיבות והנזילות, כשלי איטום ככל וקיימים, האחריות לליקויים והאחריות לתיקונם, אופן התיקון ועלות התיקון.

סוף דבר ימונה מומחה נוסף בהחלטה נפרדת.