החזר אגרה ששולמה על ידי עורך דין

בהתאם לפסק הדין חויבו המשיבות כדלקמן: (א) המשיבה 1 חויבה לשלם למבקשת הסך של 4,453.92 דולר ארה"ב; (ב) המשיבה 2 חויבה לשלם למבקשת הסך של 59,923.66 דולר ארה"ב; (ג) המשיבות 1 ו-2 חויבו לשלם סך כולל נוסף של 10,409.77 דולר ארה"ב בחלוקה כדלקמן – המשיבה 1 סך של 719.31 דולר ארה"ב והמשיבה 2 סך של 9690.46 דולר ארה"ב; (ד) המשיבה 1 חויבה לשלם סך השווה ל – 10% מהחוב הפסוק בגין כל שנה מיום 1/6/2013 ועד מועד הפרעון המלא של החוב; (ה) המשיבה 2 חויבה לשלם סך השווה ל – 10% מהחוב הפסוק בגין כל שנה מיום 1/12/2013 ועד מועד הפרעון המלא של החוב; (ו) המשיבות חויבו בתשלום החזר אגרה בסך של 4,345.48 לארי וכן תשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,135 לארי.

המבקשות מציינות שחלק ניכר מפסק הדין הוקדש "לדיון בענין פרוצידוראלי כאשר המשיבות אשר היו מיוצגות על ידי עורך דין מקומי אחרו את המועד להגשת כתב ההגנה מטעמן ללא כל צידוק ומבלי לבקש ארכה ועל כן לאחר דיון ארוך ובדיקה קפדנית החליט בית המשפט הגיאורגי להשאיר את כתב ההגנה בתיק אך לידון בהעדר הצדדים בהתאם לפרוצדורה בגיאורגיה" (הציטוט מסעיף 14 לבקשה לאכיפת פסק החוץ).

המשיבות אף לא מהססות לטעון שלמעשה אין מדובר בכלל בכספים ששייכים למבקשת "שכן לא נוצר שום חוב דה פאקטו למבקשת". המשיבות שגם כעולה מדבריהם התחמקו מתשלום החוב למבקשת, החליטו לשכור את אותם ספקים שיעבדו דרך התובעת "כפצוי על הנזק שניגרם להם". טענה חדשה של המשיבות שנוספה לאחר הדיון לאחר הדיון ביקשו המשיבות להוסיף טענה חדשה, תוך שלטעמם ניתן ללמוד מפסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום (כב' הש' עדי הדר) בו לא הותרה אכיפת פסק דין שניתן בבית משפט גיאורגי וזאת בשל העידר הדדיות בין הערכאות.

...

יוצא אפוא שלגישת המשיבות יש להמתין להליך ערעור שיגישו בבריטניה.

חלק שלישי – סוף דבר לאור האמור לעיל התובענה מתקבלת.

בנוסף אני מחייב את המשיבות, ביחד ולחוד, בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.

לפני בקשת המבקש "להורות על מתן תצהיר משלים ובקשה לפסיקה משלימה של גמול ושכר טירחה". רקע נידרש: ביום 26.7.20 אשרתי הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעסקה באי השבת כספים ששולמו על ידי נבחנים בבחינות ההסמכה ללישכת עורכי הדין, לאלו, אשר לא עברו את הבחינות או לא נגשו לבחינות.

בפסק דיני בסעיף 8 תוארה הסכמת הצדדים, ואצטט ממנה לצורכי הנוחות: (1) בהתאם להסדר שקבל תוקף של החלטה ביום 3.3.2020, על רקע העובדה שהמשיבה החזירה באופן יזום סך של 1,027,673 ₪ ל – 1,339 מתמחים או עורכי דין שנגשו לבחינת ההסמכה החל ממועד קיץ 2017 ואילך, ועל רקע התחייבויות המשיבה שיפורטו להלן, ומטעמי יעילות ורצון לחסוך בעלויות היתדיינות וזמן שפוטי יקר, ובשים לב להמלצת בימ"ש, הסכימו הצדדים כדלקמן: תוך 9 חודשים ממועד פסה"ד המאשר את ההסדר המשיבה מתחייבת להשלים את השבת כספי האגרות המצויים ברשותה לכל הנבחנים הזכאים להחזר.

...

בנוגע לגמול ושכר הטרחה: נטען כי יש לדחות את הבקשה.

בתשובה לתגובה נטען כי הלשכה מתחמקת מלמסור הבהרות מתבקשות ויש בכך כדי לחזק את המסקנה ולפיה פעלה בחוסר תום לב, בכוונת מכוון ומשיקולים זרים ופסולים.

לפיכך, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ומשנמצא כי לכל צד יש טיעונים שיש בהם ממש, מצאתי לנכון לפסוק למבקש ולבאי כוחו מחצית מהסכום שנדרש.

יצוין שמטעם המשיבה התייצבו שני נציגים ללא ייצוג על-ידי עורך-דין.

למשל, בתביעה לסכום קצוב מתומרץ התובע לסיים את ההליך לפני תום ישיבת קדם המשפט השלישית, שאז יקבל החזר של האגרה כפוף לנכוי מסוים, וכן הוא מתומרץ לסיימו לפני ההוכחות שאז לא תשולם המחצית השנייה של האגרה (עיינו, תקנה 6 לתקנות האגרות).

זאת מאחר שניתן לסבור ששיפוי המבקש על תשלום האגרה מצד המשיב, כמוהו כמתן כל טובת הנאה אחרת למבקש דוגמאת גמול או שכר-טירחת עורך-דין.

...

כפי שהוסכם, התביעה האישית של המבקשת נדחית.

(ו) אשר לאגרת בית המשפט: הבקשה להחזר החלק הראשון של האגרה נדחית.

הבקשה למתן פטור מתשלום החלק השני של האגרה נדחית.

הוצאות בגין חוו"ד מומחה בית משפט- אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את ההוצאות שהוציאה לצורך קבלת חוו"ד מומחי ביה"מ וזאת בכפוף להצגת קבלה על ביצוע התשלום בפועל הוצאות אגרה- אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת החזר אגרה בסך של 2.5% מהסכום בגינו נתקבלה התביעה כנגדה ובמעוגל: 53,000 ₪.

כל הסכומים בהם חויבה הנתבעת בסעיף 16 לעיל, ישולמו לתובעת כפוף לכתב הצהרה מאת אגש"ח (מס' 57-0049403 ) כמפורט בסעיף 5 סיפה, מאומת על ידי עורך דין, על כי עם קבלת התשלומים נשוא פס"ד אצל התובעת, לא תהיינה לאגש"ח כל טענה, או דרישה, לא במישרין ולא בעקיפין, ביחס למחלוקת ו/או הארוע הבטוחי שבמוקד.

...

לפיכך סכום הפיצוי לו זכאית התובעת הינו בגין סעיף 8.1 בחוות דעת שפירא בהפחתת הרווח בגין הניצולת (סעיף 8.4) היינו: 2,865,855-1,055,493 =1,810,362 ₪ בצירוף מע"מ. לאור כל האמור ובכפוף להמצאת כתב הצהרה כמפורט להלן בסעיף 17: א.אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,810,362 ₪ בצירוף מע"מ. לאור העובדה שהתביעה הוגשה כמעט 3 שנים ממועד אירוע הביטוח (המועד שעל בסיסו חישב שפירא את הנזק), לא מצאתי להוסיף הצמדה וריבית ממועד קרות האירוע וסכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

בהיעדר הוכחת נזק במרכיב זה, ומשהתובעת כבר שופתה בחלק (לא ידוע) של הוצאות אלו, דין הדרישה לתשלום בגינן להידחות.

לפיכך, גם דרישה זו נדחית.

תקנה 111 לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן - התקנות), אשר כותרתה "הגשת בקשה ותשלום אגרה", קובעת כך: (ג) "הגיש היחיד לרשם ההוצאה לפועל הודעה על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק שרואים בה בקשה לצוו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 187(א)(1) לחוק, יגיש היחיד בקשה לצוו לפתיחת הליכים לפי טופס 5 שבתוספת וישלם את האגרה המתאימה". לפי סעיף 3 לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי (אגרות), התשע"ט-2019 (להלן – תקנות אגרות): "לא ייזקק הגורם הדן בבקשה שנקבעה לה אגרה לפי תקנות אלה לבקשה, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שהמבקש פטור מתשלום האגרה, למעט אם נאמר אחרת בתקנות אלה". כאשר מדובר ביחיד המיוצג על ידי הלישכה לסיוע משפטי נקבע בסעיף 4 לתקנות האגרות כך: "לגבי יחיד המיוצג על ידי עורך דין מטעם לישכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו, או יחיד שמתקיימים לגביו המבחנים למתן שירות הקבועים בתקנה 2 לתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973 – תשולם אגרה כאמור בפרט (1) לתוספת מנכסי קופת הנשייה ויראו אותה כהוצאות הליכי חידלות פרעון לפי סעיף 233 לחוק; אין בנכסי קופת הנשייה כדי לשלם את האגרה, כולה או חלקה, לא תחול חובת תשלום האגרה לגבי החלק החסר". מהאמור בתקנות האגרות עולה כי בעת שיחיד מגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים עליו לפעול לתשלום האגרה כבר בתחילת ההליך, תשלום זה מהוה תנאי לפתיחת הליך חידלות הפרעון.

כפי שצוין לעיל סעיף 233 לחוק אינו מסייע לנו בשאלה מה גובר, תשלום האגרה או החזר לנאמן.

...

בסופו של הדיון, ולאחר שהובהר כי טענתו של המערער לעניין אגרת ההשגחה היא טענה עקרונית ולפיה היה על כב' הרשמת לפעול באותו אופן שבו מתנהל הממונה ביחס לתשלום אגרות כך שהתשלום לנאמן יהיה ראשון בסדר הנשייה, קודם התשלום לאגרה לסיוע משפטי עבור פתיחת התיק, ניתנה החלטתי במסגרתה ביקשתי את עמדת הממונה על חדלות פירעון בסוגיית האגרה.

ייתכן ונכון היה לשמוע את עמדת המערער טרם מתן החלטה, אך לאור הוראת התקנות איני סובר שנכון לקבוע כי הייתה חובה בעניין זה. לעניין ביטול ההליך: לאור טענות המערער כי קיימות ליחידה זכויות בחברת הראל שממתינות להחלטת מימוש וכן זכויות בעיזבון, ובשים לב לטענת המערער כי הרשמת לא ביקשה את עמדתו טרם מתן החלטה על ביטול ההליך, אני סבור ששגתה הרשמת בהחלטתה שכן החלטתה פגעה בקופת הנשייה.

משכך, אני מורה על קבלת הערעור ביחס להחלטת ביטול ההליך.

סוף דבר: הערעור מתקבל לעניין ביטול ההליך ונדחה לעניין אגרת ההשגחה.