מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החזר אגרה עקב הקטנת סכום התביעה המקורי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

תקנה 10(ד) לתקנות האגרות קובעת כי: ""התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השנייה, רשאי הוא מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים". בתקנה נקבעו 3 תנאים להחזר האגרה: בית המשפט התיר את תיקון התביעה באופן שסכום האגרה בגין כתב התביעה המתוקן נמוך מסכום האגרה ששולם במקור.
...
אף שניתנה למבקשים זכות תשובה, לא הוגשה תשובה במועד שנקבע, ואף לא קודם למתן החלטה זו. דיון טענת המשיב, כי שינוי הסכום המבוקש במסגרת הסעד "פיצוי בגין איחור" הינו בגדר הרחבת חזית, דינה להידחות.
אשר לטענה כי יש להורות למבקשים לשלם תוספת אגרה בגין הגדלת סכום הסעד, דינה להידחות גם כן. בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, (להלן: "תקנות האגרות") סכום האגרה נקבע ביחס לסכום התביעה כולה, ואין בינו לבין הסכומים הפרטניים המבוקשים בגין כל אחד מהסעדים בתביעה דבר (ראו סע' 1 לתוספת לתקנות האגרות).
לאור האמור לעיל, ונוכח הסכמת המשיב, דין הבקשה לתיקון כתב התביעה להתקבל.
סבורני כי תכליות אלו מתקיימות, גם אם במידה חלקית, במקרה דנן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

(בקשה 22) בקשה שהגישו התובעים להחזר אגרה בעקבות תיקון כתב התביעה והקטנת סכום התביעה.
התובעים מפנים גם לתקנה 10(ד) לתקנות העוסקת בהחזר אגרה לאחר תיקון כתב התביעה על דרך של הקלות בסכום, וכך מורה התקנה: התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השניה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.
...
דיון והכרעה כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש להורות על החזר חלקי של האגרה כמבוקש.
התקנה מציבה שני תנאים להחזר האגרה; הראשון הוא תנאי המועד - ההחלטה המתירה את תיקון כתב התביעה ניתנה לפני שהתקיים קדם המשפט השני בתיק; השני, תנאי מהותי - התקיימו לדעת בית המשפט טעמים מיוחדים להחזר (ראו החלטתי בת"א (ימאות) 31782-11-11 PERLA NAGIVATION נ' האנייה RIO (09/12/2012)); התנאי המהותי, קיומם של טעמים מיוחדים, מחייב הפעלת שיקול דעת של בית המשפט.
סוף דבר לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה ומורה על החזר חלקי של האגרה בהתאם להוראת תקנה 10(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תקנה 10(ד) עוסקת במקרה בו הופחת סכום האגרה: "ד. התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השניה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים". משתמע כי החזר אגרה בשל הפחתת סכום התביעה מותנה בקיומם של שני תנאים מצטברים: הראשון, כי בית המשפט התיר לתובע להפחית את סכום התביעה בטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השנייה; השני, כי קיימים לכך טעמים מיוחדים שיירשמו.
...
פועל יוצא מהמועדים האמורים לעיל ושעה שהבקשה להפחתת סכום התביעה הוגשה בטרם התקיים קדם משפט בתיקים המאוחדים, כי בטרם איחוד, התקיים בכל אחד מהם דיון, אשר אף אם אקבל את טענת המדינה כי יש לסווג את הדיונים שהתקיימו כישיבות קדם משפט, עדיין בסמכותי להיעתר לבקשת המבקשת להשבת אגרה, שעה שהתרתי את תיקון כתב התביעה על דרך של הקטנה סכום התביעה.
כשם שסברתי לפי שיקול דעתי כי יש לאחד את התובענות על מנת לייעל את ההליכים, כך אני סבורה כי בנסיבות המקרה דנן מתקיימים הטעמים המיוחדים המצדיקים את השבת החלק היחסי באגרה לידי התובעת.
סוף דבר: אני מורה על השבת האגרה באופן יחסי בהתאם לסכום התביעה המתוקן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

· לתקנה שצוינה בתגובת המדינה אין תחולה לעניין זה מאחר והיא עוסקת במצב שבו הוגשה תביעה וכבר שולמה מלוא האגרה ולאחר מכן מתבקש החזר אגרה (עקב הקטנת סכום התביעה).
· אין מדובר בתובעים אשר עשו שימוש לרעה במנגנון למתן פטור מאגרה ו"ניפחו" את תביעתם המקורית, אלא בכאלה אשר מראש הקטינו את סכום התביעה ביחס לנזקים שנגרמו להם, ניסו בתום לב לגייס את סכום האגרה ומשכשלו בכך, מבקשים, בצער, להקטין את סכום התביעה, לצורכי אגרה בלבד.
...
· ביום 23.6.18 ניתנה החלטתי הדוחה את בקשת התובעים הקודמת הנ"ל, לפטור מאגרה כאשר הנימוקים העיקריים בהחלטתי היו : · שני בעלי הדין בחרו שלא להתמודד עם שאלת קיומה של עילת תביעה לכאורה או סיכויי התביעה להתקבל ולכן בנסיבות התיק ולאור הסכמת הנתבע לבקשת התובעים למתן צו מניעה זמני כפי שעלה בבקשתם למתן הסעד זמני, ההנחה היא כי מתקיימת עילת תביעה מספיקה, לכאורה.
דיון והכרעה הבקשה מתקבלת.
סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה על קבלת בקשת התובעים שבנדון.
המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשה הופנה בית המשפט לתקנה 10(ד) לתקנות האגרות ונטען כי בתי המשפט שדנו בבקשות להחזר אגרה בעקבות הפחתת סכום התביעה קבעו כי החזר האגרה מותנה בהתקיימות שני תנאים מצטברים: האחד כי כתב התביעה תוקן בטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השנייה; והתנאי השני הוא כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו (ר' בהרחבה סעיפים 7–9).
כך מורה תקנה 10(ד): התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השניה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.
...
קל וחומר שניתן להגיע למסקנה כי לפחות ביחס לחלקו (שליש) של אריה – שנדרשה העברתו לידי התובעים – בסכום של 4.66 מיליון ₪ (ר' סעיף 83 לכתב התביעה המקורי), התעלמו התובעים מחבויות המס השונות ונתבע סכום 'ברוטו', כאשר כעת מבוקשת למעשה בגין תשלום של של כ-2.85 מיליון ₪ כגובה חלקו (נטו) של אריה , הפחתה של 6,270,000 מיליון ₪ מסכום התביעה (מבלי להתייחס לסעיף 105.2 (החדש) בכתב התביעה המתוקן).
סוף דבר מקובלת עלי כעיקרון קביעת בית המשפט בת"א (חי') 31782-11-11 האוניה RIO נ' Perla Navigation (פורסם בנבו, 9.2.12 ), לפיה בין היתר "...הביטוי טעמים מיוחדים שיירשמו מלמדנו כי מחוקק המשנה ביקש שבית המשפט יפעיל את שיקול דעתו, יאזן בין האינטרסים השונים ויעתר לבקשה רק במקרים מתאימים. "טעם מיוחד" המצדיק העתרות לבקשה תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ראה והשווה לעניין טעמים מיוחדים למתן ארכה, ע"א 796/79 מועלם נ' מטא, פ"ד לה(1) 376 (1980); בש"א 5636/06 נשר נ' גפן [פורסם בנבו] (ניתן ביום 23/8/06); ע"א 10035/06 גאון נ' שלמה שחר – כונס הנכסים [פורסם בנבו] (ניתן ביום 10/5/07))"
באיזון הנדרש בין תכליות גביית האגרה, לאור שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בסוגיית האגרה, נוכח כל האמור לעיל ובנסיבות תובענה זו, באתי לכלל מסקנה כי יהא זה נכון והוגן כי התובעים ישלמו את מחציתה השנייה של האגרה בלבד, לפי סכומה המופחת של התובענה כאמור בכתב התביעה המתוקן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו