החזקת סמים שלא לצריכה עצמית - נהיגה בניגוד לכיוון התנועה

הכרעת הדין הנאשם הורשע על פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, שכלל שלושה אישומים שבכל אחד מהם עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"), ואישום נוסף שכלל עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו-335 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"); עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק; עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודה; ושתי עבירות של אי ציות לתמרור (רמזור אדום) לפי סעיף 22 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

הנאשם המשיך בנסיעה בדרך דו סטירית חד נתיבית חשוכה ובעלת שוליים צרים מאד, כשהוא נוסע במהירות ובנגוד לכיוון התנועה.

משכך, היא ביקשה להשית על הנאשם עונש של 3 שנות מאסר בנכוי ימי מעצרו, לצד מאסר על תנאי, קנס ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים.

...

ואולם, במקרה זה אני סבור כי יש לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם בשל סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם, וזאת בהתאם להוראות סעיף ד(א) לחוק.

בנסיבות אלו, אני סבור כי יש ממש בטענה כי עונש מאסר בפועל עלול לגרור רגרסיה בהליך השיקום, ויש להימנע ממנו, הן לטובת הנאשם והן בשביל האינטרס הציבורי בשיקומו של הנאשם.

בישיבת יום 22.10.18, הורשע הנאשם על יסוד הודאתו, במסגרת הסכמה דיונית, בעובדותיו של כתב האישום המתוקן בתיקנו (התיק המוביל), בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; החזקת סם שלא לצריכה עצמית; נהיגה תחת השפעת סם; נהיגה בזמן פסילה; נהיגה בקלות ראש; נהיגה ללא רישיון נהיגה שפקע מעל ל- 6 חודשים; נהיגה ללא ביטוח; אי ציות לאור אדום (3 עבירות) ועבירה של נהיגה במהירות בלתי סבירה בדרך.

הנאשם החל מסיע רכבו לאחור, בעוד ידו של השוטר ברכב, כשהוא נימלט מהניידות, תוך נהיגה בנגוד לכיוון התנועה.

בעניינינו נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על נהיגה פרועה ומסוכנת, תוך הפרת צו שפוטי שאסר על הנאשם מלהמשיך ולנהוג, רמיסתו ברגל גסה תוך נהיגה תחת השפעת סם לצד החזקת סם "קשה" ברכב, זילזול בהוראת שוטרים ומרדף מסוכן, תוך מעבר צמתים באור אדום, נהיגה במהירות שאינה תואמת את הדרך ונסיבותיה, נהיגה נגד כיוון התנועה ויצירת סיכון ממשי כלפי השוטרים ומשתמשי הדרך האחרים תוך פציעת שוטר (ת/1) וגרימת נזקים לכלי רכב חונים (ת/2).

...

הסנגור עמד על נסיבותיו של הנאשם והתמכרותו לסם, ההליך שעבר בבית המשפט הקהילתי ברמלה, במשך קצת יותר משנה, בסופו של דבר הנאשם לא הופנה לקהילה טיפולית.

במסגרת רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל (26.5.05), ציין בית המשפט העליון כהאי לישנא: "נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט". במסגרת רע"פ 665/11 אבו עאמר נ' מדינת ישראל (24.1.11) נקבע כי: "עבירות של נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי, אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו העיקר, וכן קשיים במימוש הפיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חס וחלילה בעת נהיגה כזאת....ומכל מקום הטלתם על הציבור". במסגרת רע"פ 7612/13 שמעון אמסלם נ' מדינת ישראל (18.3.14) נקבע כי: "לא אחת בעבר, אישר בית משפט זה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות ממושכות על מורשעים בעבירה שעניינה נהיגה תחת פסילה, בעיקר כאשר מדובר בבעלי עבר פלילי ותעבורתי מכביד...". אינני תמים דעים עם ניתוחה המשפטי של ההגנה, לפיה כיוונה לפסיקה לעונש אשר לכל עבירה ועבירה, מושא התיק המוביל, כגון נהיגה בזמן פסילה לחוד, נהיגה בשכרות לחוד, נהיגה בפזיזות לחוד וכיו"ב. יש להשקיף לדידי על התיק המוביל כמכלול וברי הדבר כי הפסיקה הנוהגת מגוונת, בהתאם לנסיבותיו של כל תיק ותיק.

זאת הואיל ולא עבירת התנועה של נסיעה בנגוד לכיוון התנועה, או אי עצירה בהתאם לתמרור היא שהקימה את החשד אלא המעשים העומדים בבסיסה של זו. קרי – נהיגה בשעת לילה, בסמטאות צרות, במהירות אשר אינם מתאימה לתוואי הדרך ובנגוד לחוקי התנועה.

שאלת חוקיות החיפוש במקום מגוריו של המערער לפי כתב האישום, עוד באותו היום, בשעה 23:10 לערך, נמצא כי המערער החזיק במשאית שהוסבה לבית מגורים עבורו, ברחוב כרמי 2 בתל אביב, סמים מסוכנים שלא לצריכתו העצמית ובנגוד לדין, באופן הבא: 2 טבליות של סם מסוג MDMA, שנמצאו בחפיסת מסטיקים שהוחבאה מאחורי הטלויזיה; ויחידה אחת של סם מסוג 5F-ADBעטופה בשקית שחורה ועליה כיתוב "מיסטר נייס גאי", שנמצאה בארון שירות בחצר.

...

תשובתי לשאלה זו היא בשלילה, מהטעמים הבאים: ראשית, הודאת המערער בעבירת ההחזקה של הסמים שנמצאו ברכבו ובביתו הייתה מסויגת (למעט ביחס לכדורי ה-MDMA), ולא הוצגה בה תשתית ראייתית מספקת, כך שעל פני הדברים סבורני כי אין בה די כדי לבסס הרשעה בעבירה שיוחסה למערער.

סוף דבר טרם חתימה, והגם שדעתי נותרה במיעוט, אביע תקווה כי משטרת ישראל תיתן דעתה לאותם פגמים שנפלו בחקירת המערער עליהם הצבעתי, על מנת שאלה לא יִשָנו במהלך ביצוע מלאכתם החשובה של השוטרים, שאין איש המקל ראש במורכבותה ובקשיים הרבים הכרוכים בעשייתה.

סוף דבר, מכל הנימוקים שפירטתי, לו דעתי הייתה נשמעת, היינו מזכים את המערער מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, ומורים על ביטול גזר הדין שניתן בעניינו בבית משפט קמא.

ב-29.4.2019 עוכב הנאשם במחסום משטרתי בשל נהיגה בנגוד לכיוון התנועה.

בהמשך ביקשו סניגוריו לאפשר לנאשם לחזור מן ההודאה על מנת שיוכלו לטעון שהסמים נתפסו שלא כדין, אך גם לאחר שאיפשרתי לנאשם לחזור מהודאתו הוא העיד במשפט ואישר שהחזיק את הסמים, תוך שהוא עומד על כך שעשה זאת לצריכה עצמית.

יש לציין בהקשר זה שאמנם יחסו של המחוקק לקאנביס השתנה בשנים האחרונות, ובהתאם לכך ירדה רמת הענישה בעבירות הקשורות לסם זה, אך החזקת קאנביס שלא לצריכה עצמית עדיין מסווגת כעבירת פשע חמור שעונשה המירבי 20 שנות מאסר, ובכך יש הצדקה נוספת לכך שגם בקצהו התחתון של מיתחם העונש ההולם בתיק שבפניי מצוי רכיב עונשי ממשי של של"ץ ולא מאסר על תנאי בלבד.

...

לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים שלא ישוב ויעבור עבירת סמים שהיא פשע.

על מנת שלא לפגוע בפרנסת הנאשם ובמשפחתו מעבר למידה הראויה החלטתי שלא לגזור על הנאשם פסילת רשיון בפועל.

בצד זאת אני מורה להשמיד את הסמים שנתפסו ואת אריזותיהם (התביעה תיקח את מוצג ת/9 ממזכירות בית המשפט לשם כך).

במסגרת זו הלה הודה והורשע בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח), תש"ל 1970, נהיגה בזמן פסילה שהוטלה ע"י משרד הרשוי לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, והחזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

בהמשך לכך סברה המאשימה כי יש לראות בחומרה את העבירות מתחום התעבורה שאותן עבר הנאשם (במסגרת התיק הראשון שצורף), המסכנות את חיי המשתמשים בדרך עת הלה נהג באופן פוחז ובנגוד לכיוון התנועה ונהג בשיכרות משסרב לשתף פעולה ולמסור בדיקת שתן ובהמשך עת נהג הנאשם בקטנוע בדרך נמהרת ורשלנית כשהוא בפסילה, הפר את ההוראה החוקית שניתנה בעיניינו והחזיק בקטנוע שבו הוא נהג בסם מסוכן לצריכה עצמית– כשאלה מעידים לשיטתה על כך שהוראות אנשי אכיפת החוק אינם נר לרגליו של הנאשם וכי יקשה ליתן בו אמון.

...

לצד אותו "שיקום מוסדי" שעבר הנאשם ועודנו עובר, שוכנעתי, כאמור, כי בעצם שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן, המוטיבציה שאותה הוא מביע להשתקם ולשנות מאורחות חייו והעובדה כי מזה תקופה ממושכת הוא נקי מסמים ולא שב עוד לדרכיו הרעות, יש כדי ללמד על אודות השינוי החיובי שהנאשם עבר ועל הסיכויים לשיקומו (ראו והשוו, רע"פ 7683/13 פרלמן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.02.2014); רע"פ 1441/14 חמיס נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (09.12.2014); ועפ"ג (מחוזי באר שבע) 37682-03-13 גרניק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.11.2013)).

ברוח זו, בהתאם לסעיף 39(א) לפקודת התעבורה אין מנוס אלא להשית על הנאשם פסילת חובה בת שנתיים.

מכל המקובץ לעיל, הריני גוזרת על הנאשם עונש כולל אחד כדלקמן: 9 חודשים מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות.