החזקת סמי הזיה אי הרשעה

השתבש כאשר הוא ושותפו לדירה ולתיק לא ערער על עניין ההרשעה וחלקם היה זהה הוא לא ערער כי בו ההרשעה לא תיפגע ולכן לא היה לו סיכוי לבוא בפני בית המשפט בעיניין הזה כי הוא לא מהנדס תוכנה, הוא כרגע לא עובד, עובד בעבודות מזדמנות.

התסקיר גם מפורט בכל הנוגע להתנהלות המערער בעסקי הסמים וצריכת הסמים, כאשר מדובר במי שצורך סמים מגיל 18, שימוש מזדמן תחילה אך מהתרשמות שירות המבחן מדובר בתדירות הולכת וגדלה שהגיעה לשיאה בתפיסתו בכתב אישום זה. מדובר במי שמתכנן צעדיו, בודק באנטרנט, מזמין מאמסטרדם פרטיות הזיה, הוא מחזיק בפרק זמן משמעותי בבית זרעי מריחואנה, בהחלט כדרכו לעשות דברים בצורה יסודית, הוא מחזיק במעבדה של ממש עם ציוד של ממש שניתן להתרשם גם מהתמונות וגם מהתאור העובדתי בכתב האישום.

<#3#> פסק דין המערער הורשע על סמך הודאתו בבית משפט קמא בבצוע עבירות הקשורות בגידול סמים מסוכנים והחזקת כלים לצורך זה. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה המערער, עולה כי בתאריך 10/3/13, בשעה 20.45, בדירתו שבאשקלון, גידל המערער ביחד עם אחר 3 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 1,700 גרם נטו.

...

בסופו של דבר, ישנה המלצת שירות המבחן, יש הליך טיפולי, יש לקיחת אחריות עוד במשטרה.

משכך, לא מצאנו כי יש הצדקה להימנע מהרשעתו של המערער, גם אם יתכן ומקום עבודתו יפגע, דבר שלא הוכח ועד היום גם לא קרה.

אשר על כן הערעור נדחה.

באשר להיסטוריית השמוש בסם, שתפה כי החלה לצרוך סם בגיל 15 בנסיבות חברתיות, שימוש שהפך יומיומי , ובין היתר התנסתה בסמים קשים וסמי הזיה.

כך אציין את עפ"ג 22857-04-17 (מח-מרכז) פרץ נ' מדינת ישראל שם הורשע נאשם בהחזקת 15 גר' קוקאין ו- 35 גר' סם מסוג MDMA ונדון ל-24 חודשי מאסר; ת"פ 20928-07-12 מדינת ישראל נ' אתן, שהורשע בבצוע עבירה דומה של יבוא סם זה בכמות של 50 גר' ונדון למאסר בן 17 חודשים.

...

לפיכך, כמצוות תיקון 113 ובהתאם לנסיבות מעשי הנאשמת, הנני קובעת כי מתחם הענישה ההולם למעשים שביצעה נע בין 8-24 חודשי מאסר.

לאחר שבחנתי כלל נתוני הנאשמת, מצאתי לקבוע כי יש בכוחם של נתונים אלו להעיד על פוטנציאל שיקומי ממשי המאפשר חריגה מהמתחם בהתאם להוראות סעיף 40ד(א) לחוק.

סוף דבר אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר בן חודשיים שירוצה בדרך של עבודות שירות.

דיון - שאלת אי הרשעה בסוגיית ההרשעה או ביטולה קבע בית-המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) ברע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (24.4.14) את הדברים הבאים: "הבקשה דנן, נסובה כולה סביב שאלת הרשעתו של המבקש בעבירות אותן ביצע. נקודת המוצא לדיון בשאלה זו, היא כי יש להרשיע נאשם שאשמתו הוכחה, וכי המנעות מהרשעה היא בגדר "חריג שבחריגים"..

חפוש במאגרי הפסיקה העלה מספר מועט של החלטות אשר עוסקות במקרים דומים, אך חמורים מהמקרה בתיק דנן, כמפורט להלן: בת"פ (מח' ת"א) 29269-02-14 מדינת ישראל נ' לוי (4.1.15) הורשע נאשם, בייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם או לצריכתו.

בהזדמנות אחת החזיק הנאשם פרח קאנבוס במשקל כולל של 1.59 גר', פטריית הזיה מסוג פסילוסיבין במשקל 3.5 גר' וכן באוהל, מד לחות וכלים נוספים.

...

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש אשר יהיה בו כדי להלום את חומרת העבירה מחד גיסא וכן את נסיבותיו המיוחדות של תיק זה מאידך גיסא.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: צו של"צ בהיקף של 250 שעות על פי תוכנית שגיבש שירות המבחן.

אני מורה על עיכוב ביצוע תחילת השל"צ למשך 45 ימים.

רקע ותמצית השתלשלות ההליך ביום 17.11.2020 הורשע הנאשם, על-יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן ובמסגרת הסדר טיעון שגובש בין הצדדים, בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בלבד, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג – 1973 (להלן: פקודת הסמים).

על אף האמור בעיניין סימן טוב שלעיל, מדובר בסם הגורם להזיות, למצבי בלבול וחוסר אוריינטאציה ועלול להוביל לפגיעה עצמית או פגיעה באחר (תפ"ח (י-ם) 38491-12-20‏ מדינת ישראל נ' שיינבאום (3.5.2022)).

...

הנאשם לא השכיל לנצל נכונות בית המשפט, מותב זה ומותב קודם, לאפשר לו פניות כאמור, ולכך אין מנוס אלא מלתת משקל – שאינו מבוטל – לחובתו.

בענייו יפרח (ע"פ 4030/22 יפרח נ' מדינת ישראל (19.6.2022)) נקבע: "חרף חומרת העבירות בהן הורשע המבקש ועברו הפלילי העומד לחובתו, בית משפט השלום נעתר לבקשתו כי יופנה לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות. המבקש הדף בהתנהגותו הזדמנות זו שהושטה לידו, ובחר שלא להתייצב בשני מועדים שונים לפני הממונה אליהם זומן כדין. אף אם תתקבל טענתו כי הזימון הראשון לא הובא לידיעתו, אין באמור כדי להועיל לו, משלא התייצב לזימון השני ללא שסיפק הסבר סביר במועדו. להזכיר, כי המבקש לא התייצב לחלק מן הדיונים בבית משפט השלום באופן חוזר ונשנה, ומשכך הוצאו צווי הבאה בעניינו. אך לאחרונה, קבעתי בעניין אחר: בהיעדר חוות דעת הממונה על עבודות שירות או תסקיר שירות מבחן, התנהלות המבקש כבלה את ידיו של בית המשפט ולא אפשרה לו לשקול כל חלופה עונשית – ומשכך, לא ניתן אלא להשית על המבקש עונש מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח... לאור האמור, לא נותר למבקש להלין – אלא על עצמו". דברים אלה, שנאמרו בהקשר נאשם שהתנהלותו אל מול הממונה, על כל פגמיה, אינה חמורה כהתנהלות הנאשם, יפים לענייננו, ולהם, מכוח קל וחומר, משנה תוקף.

לפיכך, אין מנוס מקביעה כי הנאשם יישא בתקופת מאסר, בכלא, אף כי קצרה יותר מזו שהיה עליו לשאת במסגרת עבודות שירות, וזאת לאור מכלול הנסיבות ובהינתן העובדה כי זהו מאסרו הראשון.

עברו הפלילי של הנאשם; בין השנים 2014 ועד 2022 צבר הנאשם לחובתו 6 הרשעות קודמות בעבירות מין, אלימות, החזקת סכין, הפרת הוראה חוקית, עבירות נגד שוטרים ועובדי ציבור, היתקהלות אסורה, איומים והונאה.

בחוות הדעת נכתב שהנאשם התמכר מגיל צעיר לאלכוהול ולחומרים שונים ובכללם סמים: קנאבינואידים סנטטיים (נייס גאי), סמי הזיה, קוקאין, אמפטאמינים, אקסטזי, ואופיאטים כולל הרואין.

...

על כן החלטתי להימנע מכך ולהאריך את המאסר המותנה.

העונש המתאים - סיכום משנתתי דעתי לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ובפרט נוכח מצבו הנפשי הקשה והמעורער של הנאשם, הגעתי לכלל מסקנה שיש להאריך את המאסר המותנה שתלוי ועומד נגדו ולמקם את עונשו בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: הארכת המאסר המותנה בן שלושת החודשים שנגזר על הנאשם ביום 22.10.2015 בתיק ת"פ 12855-10-15 של בית משפט השלום בירושלים וזאת למשך שנתיים מהיום.