חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החזקת סם שלא לצריכה עצמית גישה ליברלית

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע נגד העותרים הוגש כתב אישום המייחס להם החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973 (פ' (מחוזי נצרת) 13/10).
במצב דברים אידיאלי, במובן הזכויות הדיוניות במשפט הפלילי, ראוי היה לאפשר להגנה גישה מלאה לכל החומר המצוי בידי הרשות; אך האנטרס הצבורי מחייב, שמידע שחשיפתו עלולה לפגוע בבטחון המדינה ושאין בו כדי לסייע להגנת הנאשם - יוותר חסוי.
יתכן, שפרשנות ליבראלית יותר (ולמותר להזכיר כי בהליך פלילי מדובר) היתה אפשרית אילו נכח בדיון בבית המשפט המחוזי גורם צבאי שהיה בקי יותר בשגרת הפעילות, והיה מוסמך להתיר לעדה לענות על שאלות בגיזרה רחבה יותר.
...
מכל מקום, נוכח האמור, מעבר למידע שנמסר לבא כוח העותרים במכתב מיום 25.8.10, ומהבהרות נוספות המצויות בהחלטה זו - אין בידי להיעתר למבוקש.
סבורני, כי לעניין זה משנה חשיבות שעה שמדובר בתעודה המחסה נושאים כלליים, ולא רק מידע כתוב ספציפי (תעודות מסוג זה מעלות שאלות נוספות, ובכללן שאלת הביקורת השיפוטית על מידע שמטיבו אינו מוגש מראש לעיון בית המשפט באופן כתוב ומפורט לפרטי פרטיו).
בנתון לכל האמור, לא אוכל להיעתר למבוקש.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע כנגד העורר, יליד 1984, הוגש ביום 25.6.12 כתב אישום (ת"פ 44357-06-12) המייחס לו עבירות של שוד מזוין בחבורה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; כנטען בכתב האישום, ביום 30.11.10 בסמוך לשעה 1100, ניכנס העורר חבוש קסדה, ביחד עם אחר, אשר היה חמוש באקדח ושזהותו אינה ידועה למשיבה, לסניף הדואר ביישוב פרדסיה.
מובן כי סוג "השיחות הנוגעות" קשה לטפול מטבעו, שכן בית המשפט הדן בחומר החקירה אינו בקי כמו הצדדים בראיות בכללן ובנפשות הפועלות, ועל כן לטעמי עליו לנהוג גישה ליבראלית, שבמקום של ספק יימסר התקציר להגנה.
...
הערר מתקבל בהתאם לכך.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העובדות הנאשם הודה והרשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של גידול סם מסוכן – עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973 (להלן: הפקודה); החזקת חצרים – עבירה לפי סעיף 9(א) לפקודה; החזקת כלים – עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודה; החזקת סמים שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודה; נטילת חשמל – עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין תשל"ז-1977.
הצורך בהגנה על הציבור ובענישה משמעותית עומד בעינו גם בעידן של גישה ליבראלית יותר באשר לעבירות השמוש העצמי בסמים, כפי שנאמר בעיניין זנזורי הנ"ל: "ריבוי המקרים המובאים לפנינו בעת האחרונה - של גידול, ייצור והפקת קאנבוס לשם הפצה ומכירה, כמו גם הפצה ומכירה של קאנבוס תוך שימוש באפליקציית ה'טלגרס', מעוררים את התחושה, הגם שאינה מגובה בסטטיסטיקה או במחקר אמפירי, כי המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה), התשע"ח-2018 (שתחולתו ביום 1.4.2019) - זלגה שלא בטובתה למחוזות אחרים. צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמאטיביים, שבעבר לא היו נכונים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים ולסוחרים בסם. זאת, מתוך תפיסה שגויה כי מדובר ב'סמים קלים', ובהנתן הטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו'סטרילית' של סמים. ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים 'קלים', תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם." (פסקה 8).
...
לנוכח הליך השיקום שעובר הנאשם, ועל רקע גילו הצעיר ונסיבות חייו, אני סבורה שנכון יהיה במקרה זה לחרוג ממתחם הענישה ההולם ולהקל בעונשו של הנאשם.
שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם שבפני עונש של של"ץ. בשל חומרת העבירות אינני מקבלת המלצה זו במלואה, אולם בשים לב לכל האמור אני סבורה שיש מקום לבחון גם לגבי נאשם 1 אפשרות של עונש שאינו כולל מאסר לריצוי בפועל ממש.
לאור כל האמור מתבקש הממונה על עבודות השירות להכין חוות דעת בעניינו של הנאשם.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

נגד העורר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בנתניה, בו מיוחסת לו עבירה של אספקת סם מסוכן וכן החזקתו של סם כזה שלא לצריכה עצמית.
התמצית היא, שמחד גיסא יש גישה ליבראלית יותר ממה שהיתה בעבר לגבי עצם שאלת המעצר גם כשיש עילת מעצר, ומאידך גיסא, אם המשוחרר בערובה מפר את האמון שניתן בו צריכה להיות לזה סנקציה משמעותית, אחרת לא ניתן להמשיך במדיניות הליבראלית מבלי לסכן את הציבור.
...
על יסוד ההפרה של תנאי השחרור בערובה ביקשה המדינה לעצור את העורר והשופט בבית המשפט השלום בנתניה נעתר לבקשה זו. על החלטתו של שופט בית משפט השלום לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובית המשפט המחוזי (מפי כב' השופטת צ'רניאק) דחה את הערר ביום 19.5.99.
הנימוק שבגללו בסופו של דבר לא נעתר לערר של המדינה, היה העובדה שהאיש כבר שוחרר, והשופט מציין כי: "פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון מלמדת, כי רק לעתים נדירות יוחזר למעצר מי ששוחרר ממנו". אלמלא הנימוק הזה, הערר היה מתקבל.
סיכומו של דבר נראה לי, שאדם ששוחרר מן המעצר בנסיבותיו של העורר הזה והוא מפר את תנאי המעצר, אין מקום לעשות נסיון נוסף.
נראה לי שצדקה השופטת הנכבדה בבית המשפט המחוזי, והערר נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו