החזקת סכין שלא למטרה כשרה בהפגנה בנצרת

כתב אישום ורקע הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת אגרופן (או סכין ) שלא למטרה כשרה- לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז -1977, לאחר שנימצא מחזיק ביום 16.2.18, בשעה 11:00 לערך, בקניון בנצרת עלית, באגרופן.

...

שוכנעתי כי אם ייגזר על הנאשם מאסר, לריצוי בפועל או בעבודות שרות, יהיה בכך עול כבד ביותר לנאשם זה, אשר נאבק מאבק קשה של פרנסה והישרדות.

היעדרו של עבר פלילי לנאשם בן 35, תעסוקה במסגרת קבועה, נסיבות חיים קשות, טיפול כבן יחיד באם חולת נפש, ובראש וראשונה הרושם החיובי שהותיר הנאשם על שרות המבחן וכן בדיוני בית המשפט, כל אלה הביאוני למסקנה כי יש לגזור כאן את הדין במידה של חסד לענישה מותנית בלבד ולהתחייבות.

סוף דבר לאור כל האמור, אני קובעת את עונשו של הנאשם כדלקמן: מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור במשך שנתיים מהיום עבירה של החזקת סכין או אגרופן.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בתיקי אלימות ברף דומה מעלה כי הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, ואציג דוגמאות מתוך הפסיקה, כפי שפורטו גם בגזר הדין שניתן בעיניינם של נאשמים 2 ו-3: ע"פ (מחוזי-נצרת) 47731-04-14 שתיוי נ' מדינת ישראל (24.6.14) – הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של תקיפה סתם ואיומים, בכך שאיים על המתלונן, תקף אותו, תוך שתפס בחולצתו בחוזקה וסטר בפניו.

ת"פ (שלום-רמלה) 36743-07-12 מדינת ישראל נ' פטרקצישוילי (15.2.15) – הנאשם הודה והורשע במסגרת כתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפה סתם, איומים וכן החזקת סכין שלא למטרה כשרה.

בית המשפט העליון לא מצא לנכון להתערב נוכח האלימות הבוטה ושלוחת הרסן שהפגין הנאשם.

...

בנסיבות אלו, מהטעמים שפורטו לעיל, וכלל הנסיבות לקולא שאינן קשורות בביצוע העבירות ומפורטות בתסקירים, כפי שצוין לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם עונש ברף האמצעי של מתחם העונש ההולם, כלומר, מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, שלילת רישיון בפועל ועל תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

סוף דבר מכל הנתונים והשיקולים שפירטתי לעיל, אני גוזרת על הנאשם 1 את העונשים, כדלקמן: מאסר לתקופה של 3 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, החל מיום 10.8.2016 בציימס מע"ש ברחוב יצחק בן צבי 33 בעיר ראשון, לציון 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

<#4#> החלטה – נאשם 1 לבקשת הנאשם, אני מורה על עיכוב ביצוע רכיב פסילת רישיון הנהיגה בפועל, והפקדת רישיון נהיגה, עד ליום 10.8.2016 כמבוקש.

בישיבה שהתקיימה בתאריך 8 באוקטובר 2015, במסגרת הסדר טיעון חלקי, הודה והורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן, בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

הסניגור טען כי המאשימה היתעלמה בטיעוניה מהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 11180-01-13, לפיה המיתחם הראוי בנסיבות דומות הנו בין חודשיים ועד לעשרה חודשי מאסר.

במקרה דנן מדובר בנאשם שלא הפגין היתנהגות אלימה בשום שלב בחייו או בתפקודו במסגרות השונות.

...

בהתייחס לטענת המבקש בדבר הפגיעה האפשרית בעתידו המקצועי, סבורני כי אין מקום לקבלה, ויפים לעניין זה דברי השופט ס' ג'ובראן, כפי שהובאו ברע"פ 4079/10 ג'בשה נ' מדינת ישראל (מיום 23.8.2010): "אמת, יתכן וכתוצאה מהרשעה זו תפגע דרכו המקצועית של המבקש, אולם ראוי היה כי ישקול תוצאה זו בטרם מעשה. מנגד, עמד בית משפט זה לא פעם על האינטרס הציבורי שבמיגור התופעה בה צעירים נושאים על גופם כדבר שבשגרה סכינים בפרט ושאר כלי משחית בכלל (רע"פ 2932/08 מרגאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.6.2008); רע"פ 9400/08 מועטי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.11.2008); ע"פ 5928/93 דרס בן ביאדגלין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (13.7.1994)). סכין זו המוחזקת בהחבא שלא כדין, הנה בבחינת האקדח שתיאר אנטון צ'כוב, הנראה במערכה הראשונה וסופו לירות במערכה השלישית, ועם כך לא ניתן להשלים". מסכים אני עם הטענה כי ככל שגילו של נאשם צעיר יותר כך יש להניח לטובתו כי הפגיעה הצפויה בעתידו מסתברת יותר על פי הגיונם של דברים והשכל הישר.

לנוכח האמור אני קובע כי מתחם הענישה הראוי בנסיבותיו של המקרה שלפניי הינו החל ממאסר מותנה, עובר למאסר למשך מס' חודשים אשר ניתן לרצותם בעבודות שירות, וכלה ב – 9 חודשי מאסר בפועל; בצירוף מאסר מותנה מרתיע וקנס כספי.

סבורני, כי לנוכח הקשיים שחווה הנאשם עד כה ותפקודו התקין והנורמטיבי, על העונש שייגזר עליו להיות ברף התחתון של מתחם הענישה האמור.

לנוכח האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור במשך שנתיים מהיום את העבירה בה הורשע ויורשע בגינה.

בבית המשפט העליון בש"פ 1664/07 בפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן העורר: מוחמד ניג'ם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 13.2.07 בב"ש 1126/08 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ג' לוי תאריך הישיבה: ט' באדר התשס"ז (27.7.2007) בשם העורר: עו"ד פתחי פוקרא בשם המשיבה: עו"ד יורם הירשברג ][]החלטה

לאחר שהטיחו קללות לעבר הנוכחים, עזבו השניים את המקום וחזרו כעבור זמן קצר כאשר העורר החזיק בידו סכין.

מנגד, טוען בא-כוח המשיבה, כי העבירות המיוחסות לעורר מלמדות על מסוכנותו וזאת בייחוד לאור העובדה שביצע אותן כאשר מיתנהל נגדו הליך משפטי בגין נשיאת סכין למטרה לא כשרה.

חוסר השליטה העצמית שהפגין העורר והאלימות שנקט בה, מעידים, ללא ספק, על מסוכנותו ולאור חומרת המעשים המיוחסים לו, נראה כי לא ניתן לאיין את מסוכנתו באמצעות חלופת מעצר (ראו בש"פ 4162/06 אלמו נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

...

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערר להידחות.

אשר-על-כן הערר נדחה.

נסיבות הקשורות בבצוע העבירה הנאשם החזיק ברשותו סכין מתקבעת, שאורך להבה 9 ס"מ. הנאשם החזיק את הסכין בעיר נצרת, בעת שהיו הפגנות בקירבת מקום.

מדיניות הענישה הנוהגת מעיון בפסיקה שניתנה בגין החזקת סכין למטרה לא כשרה, עולה כי בתי המשפט הטילו עונשי מאסר מותנה ושל"צ ועד מאסרים קצר בפועל, לרבות בדרך של עבודות שרות, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

...

מלבד עניין ביטול ההרשעה, החלטתי לקבל את המלצותיו של התסקיר החיובי.

משהחלטתי להותיר את ההרשעה על כנה, יתווסף לענישה רכיב של מאסר מותנה, ולכן החלטתי כי יש ללכת לקראת הנאשם ולוותר על רכיב השל"צ, אשר הומלץ לצד המלצה לבטל הרשעה.

סוף דבר לאור כל האמור, אני קובעת את עונשו של הנאשם כדלקמן: מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור במשך שלוש שנים מהיום עבירה של החזקת סכין או אגרופן.