החזקת נשק ללא אישור מפקד צבאי

בשנת 2006 הורשע העותר בביצוען של שתי עבירות, נשיאת נשק והובלתו, סחר בנשק וניסיון לסחר בנשק בישראל.

העותר לא אמר נואש וביום 11.5.08 הגיש באמצעות עו"ד אחר, עו"ד נג'יב זיאד בקשה לקבלת היתר שהייה זמני בירושלים מטעם המפקד הצבאי מכוח החלטת הממשלה.

היינו בקשת המשפחה לא אושרה כפי שנאמר בעתירה רק לפני "חודשיים בערך" (סעיף 16 לעתירה) אלא לפני שנים מספר ואין בפנייתו של בא כוח העותר דהיום מיום 7.5.15 ותשובת המשיב מיום 14.4.15 כדי "להחיות" את בקשתו של העותר בהתאם.

...

מנגד, טען המשיב כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל השיהוי הניכר בהגשתה.

עוד יש לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון הכפיים של העותר.

העתירה נדחית, והעותר יישא בהוצאות המשיב בסך של 7,500 ₪.

עובד במשרה קבועה, שירת שירות צבאי מלא כלוחם מצטיין , היה מפקד בצבא ולאחר מכן עבר הכשרה גם בשב"כ. נטען, כי תגובתו לארוע היא חלק ממי שהוא היה במשך שנים רבות בתפקידו כלוחם המגן על המדינה.

למקרים בהם נימנע בית המשפט מהרשעה, ראו, למשל: ע"פ 9090/00 שניידרמן נ' מדינת ישראל (22.2.01) – המנעות מהרשעה בעבירה קשירת קשר לבצוע פשע והחזקת נשק; רע"פ 658/01 כהן ואח' נ' מדינת ישראל (11.10.01) - המנעות מהרשעה בעבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, קבלת דבר במרמה, מסירת ידיעה כוזבת ונסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות; ע"פ (מחוזי, ת"א) 70842/05 ארליך נ' מדינת ישראל (2.10.05) – המנעות מהרשעה בעבירה של תקיפה; ת"פ (מחוזי, ירושלים) 2086/06 מדינת ישראל נ' מימון – המנעות מהרשעה בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות (5.9.07); ע"פ (מחוזי, חיפה) 34307-12-10 סובוטניק נ' מדינת ישראל (7.4.11) – המנעות מהרשעה בעבירה של מעשה מגונה בפומבי; ת"פ (שלום, ירושלים) 48049-05-10 מדינת ישראל נ' גרום – המנעות מהרשעה בעבירה של תקיפה; ת"פ (שלום, ירושלים) 45844-03-13 מדינת ישראל נ' אילוז – המנעות מהרשעה בעבירה של תקיפת קטין הגורמת חבלה חמורה).

ניתן לראות בפסיקה גם גמישות מסוימת בבחינת הוכחת נזק קונקריטי, בעבירות שונות (ראו, למשל: עפ"ג 21037-11-13 אוהב ציון נ' מדינת ישראל –ביטול הרשעה בעבירה של שהיה ללא היתר והפרעה לעובד ציבור; ת"פ (שלום-רחובות) 4397-12-16 מדינת ישראל נ' פוקס, ביטול הרשעה בעבירה של גניבה; ת"פ 47754-06-16 (שלום, פתח תקווה) מדינת ישראל נ' סואעד – ביטול הרשעה בעבירה של החזקת סכין; ת"פ (שלום, רחובות) 10853-06-15 מדינת ישראל נ' בן חמו - המנעות מהרשעה בעבירות של הונאה בכרטיס חיוב וקבלת דבר במירמה; ת"פ (שלום, רחובות) 41976-10-15 מדינת ישראל נ' הכרי, ביטול הרשעה בעבירת גניבה).

...

לפיכך, בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה, החלטתי להימנע מהרשעתו של הנאשם.

סוף דבר: לאור נימוקיי המפורטים לעיל, החלטתי להימנע מהרשעתו של הנאשם ולהסתפק בקביעה שהנאשם ביצע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

באשר לענישה, מצאתי כי היקף שעות השל"צ עליו המליץ שירות המבחן הינו מצומצם באופן יחסי ועל כן החלטתי להרחיבו, כמו כן, מצאתי כי יש להורות על תשלום פיצוי למתלונן.

ובסעיף 16 - "רשות מוסמכת לא תתן לאדם רשיון או כתב-היתר על פי חוק זה, אלא על פי המלצתם של מפקד הצבא ומפקח המישטרה של המחוז שבו אותו אדם גר או מנהל עסקים". בחוק עצמו, בנוסחו המקורי, נקבע בסעיף 11- "רשות מוסמכת לפי חוק זה היא-

בין היתר על רקע הודעה זו, בית המשפט הציע לצדדים להעמיד מראש את העותר לבדיקת פסיכיאטר מטעם המדינה, שיבחן את מסוגלותו לשאת נשק ואת שאלת המסוכנות היכולה לנבוע מהחזקת נשק על ידו, והם הסכימו לכך.

ברגיל, כאשר בית משפט מוצא שרשות מנהלית לא שקלה ענין מסוים הנוגע לנושא שנידון על ידה, הוא נוהג להורות לרשות לשוב ולדון בנושא תוך שקילת הענין שלא נשקל בזמנו.

...

העותר הגיש ערר על ההחלטה והערר נדחה, והעותר לא תקף את ההחלטה בערר.

בענייננו, בסופו של דבר, הגם שלא ברור האם הממונה שנתנה את ההחלטה האחרונה מיום 5.1.21 ראתה את חוות דעתו של ד"ר דוברוסין, היא התייחסה בהחלטתה לעמדת משרד הבריאות – המשקפת את עמדת ד"ר דוברוסין – והסיקה ממנה את המסקנה שהסיקה.

סוף דבר ההחלטה על מתן רישיון נשק זמני לעותר לתקופה של שנה מאז הודעת משרד הבריאות, לוקחת בחשבון את כל הנתונים הנוגעים לענין, אחד אחד וכולם יחד, ומאזנת בין המשקל המסוים, ההולך ופוחת עם הזמן, שיש לתת לתיקים שנפתחו נגד העותר ונסגרו באופן שנסגרו, לבין המשקל שיש לתת לאינטרס של העותר להחזיק נשק על רקע התבחין המתקיים בו, ולמשקל שיש לתת לחוות הדעת של הפסיכיאטריים ולעמדת משרד הבריאות בנוגע לכשירות הנפשית של העותר לשאת נשק.

נוכח כל האמור, העתירה מתקבלת.

ביום 17.4.2022 נחקר העותר על ידי משטרת ישראל בחשד לחברות, פעילות ומתן שירות לאירגון עוין; הסתה נגד מדינת ישראל ותמיכה בארגוני טירור; החזקה, סחר ושימוש בנשק ותחמושת בנגוד לחוק; וכניסה לישראל ללא היתר ופגיעה בבטחון האיזור ופעילויות הצבא, אך הכחיש את המיוחס לו. העותר שהה במעצר ימים שהוארך מפעם לפעם.

לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפראפראזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "פעיל חמאס; לו עיסוק באמל"ח; חשוד בפעילות ביטחונית; ידוע כי ניכנס כשב"ח לישראל; ונוכחותו בשטח מסכנת את ביטחון האיזור". לא ראינו איפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעיניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור וביטחונו.

...

עמדת המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השני, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור.

לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "פעיל חמאס; לו עיסוק באמל"ח; חשוד בפעילות ביטחונית; ידוע כי נכנס כשב"ח לישראל; ונוכחותו בשטח מסכנת את בטחון האזור". לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ע"פ הודאתו בכתב האישום המתוקן הורשע הנאשם, בעבירות של החזקת נשק שלא כדין (ריבוי עבירות ) לפי סעיף 144(א) ריישא וסייפא לחוק העונשין תשל"ז-1977, ובעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

תמצית עובדות כתב האישום הן כי בין השנים 2005-2010 נטל הנאשם נשק, תחמושת וציוד מרשות צה"ל, בהמשך בתאריך ה-2.2.10 בשעה 8:30 החזיק הנאשם בביתו את הנשק והתחמושת.

בהתייחסה למניעיו של הנאשם כפי שהוצגו בבית המשפט באשר להחזקת הווסט והאפוד, ציינה התביעה כי יתכן וניתן היה לקבל אישור להחזקתם וזאת לא הנלווים להם.

ב"כ הנאשם אינו מקל ראש במעשיו של הנאשם אך ציין כי מדובר בנאשם ששירת כמפקד וסמל מחלקה בגולני בסדיר ובמילואים ולכן יש לו את ההכשרה להחזיק חפצים כמתוארים בכתב האישום .

...

אני גוזרת על הנאשם בגין העבירות בהן הורשע ארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות באופן ובמתכונת שהתווה הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 20/11/12.

כן אני גוזרת על הנאשם שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי לפי סעיף 144 לחוק העונשין או עבירה כלשהי כנגד הרכוש.