מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

החזקת נשק וזריקת רימונים ע"י הנאשם

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 26.12.2010 הוגש נגד המערערים כתב אישום, במסגרתו יוחסו להם עבירות של קשר לפשע (רצח ונשיאת נשק), ניסיון לרצח, נשיאה והובלה של נשק שלא כדין והיזק בזדון.
לפי עובדות כתב האישום, המערערים ניסו לרצוח את סבתם (להלן: המתלוננת), באמצעות השלכת רימוני גז והלם לתוך ביתה.
כן הודיעה באת כוח המדינה, כי "הנאשמים יתחייבו שלא לתבוע פיצויים או כל תביעה כספית אחרת מהמדינה או מהמתלוננת או מכל גורם אחר בקשר לתיק הפלילי". בא כוחם דאז של המערערים, עו"ד עאדל בויראת, אישר לפרוטוקול כי הסביר למערערים אודות משמעות ההסדר, ואלה נתנו את הסכמתם ("מאשר את דברי חברתי והסברתי לנאשמים משמעות חזרה מכתב האישום והם מסכימים להסדר הדיוני"), ואילו כל אחד מהמערערים הצהיר: "אני הבנתי את ההסדר ואני מסכים לו". בית המשפט אישר את הסכמת הצדדים, וכתב האישום בוטל.
...
כן נקבע, כי העובדה שהמערערים בחרו לפנות לעורך דין אחר בחלוף פרק זמן ארוך של שנתיים ושמונה חודשים מתום ההליך, מחזקת את המסקנה כי בקשת המערערים הוגשה בחוסר תום לב. לכן, ומאחר שהבקשה גם "חסרת בסיס לגופו של ענין", חייב בית המשפט את המערערים ביחד ולחוד בתשלום הוצאות בסך של 3,500 ש"ח לאוצר המדינה.
אשר על כן, בין אם משום שכבר הוצהר במעמד ביטול כתב האישום כי המערערים לא יבקשו פיצוי מהמדינה, ובין אם משום שהבקשה מושא הערעור הוגשה בשיהוי ניכר - היה מקום לדחות על הסף את בקשתם המאוחרת של המערערים לפיצוי ולהחזר הוצאות הגנה לפי סעיף 80; ומשנדחתה הבקשה לגופה, אין לקבל את הערעור על החלטת בית משפט קמא, ודינו להידחות.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בכתב-האישום הואשם המשיב בעבירות שלהלן: נשיאת נשק – לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק); ירי באיזור מגורים – לפי סעיף 340א לחוק; ואיומים – לפי סעיף 192 לחוק.
שירות המבחן התרשם ממניפולטיביות של המשיב, ואף ממסירת מידע סלקטיבי, זאת כאשר ניסה שירות המבחן לברר עם המשיב פרטים העולים מהתנהלותו הבעייתית והשולית של אחיו, כמו-גם סיכסוך קודם עם המתלוננים ואף ניסיון לפגוע באחיו באמצעות זריקת רימון לעבר בית-המשפחה.
בעיניין חלופה זו ציין שירות המבחן, כי שתי המפקחות עובדות במהלך היום, כי הפיקוח העקרי במהלך שעות היום אמור להתבצע על-ידי האב וכי במהלך שעות הערב והלילה תפקח על המשיב הגב' טל. שירות המבחן הוסיף וציין, כי אמנם באפשרותה של גב' טל לשמש כמפקחת, אולם לנוכח ההערכה, שפורטה בתסקיר הראשון, לפיה האב אינו מתאים לשמש כמפקח, לא ניתן להמליץ על חלופה זו. בכל הנוגע לחלופה הנוספת, בבית מישפחת מישפחת מימוני בבית שמש, ציין שירות המבחן, כי לנוכח הקשיים בהבנת עומק מעורבתו של הנאשם במסגרת שולית בבית שמש, לא ימליץ על שיחרורו לחלופת מעצר בתחומי העיר; מה-גם, שהמפקחים שרואינו אינם ערים למורכבות התפקיד הנידרש מהם.
...
סבורני, כי יש לאמץ עמדה מקצועית זו. לכך יש להוסיף, כי האם והסבתא לא נמצאו מתאימות לשמש כמפקחות מהטעמים שבוארו בתסקיר הראשון, ולא מצאתי מקום שלא לאמץ את ההערכה המקצועית של שירות המבחן בעניין זה. למותר לציין, כי בבוא שירות המבחן להעריך אם יש בחלופת מעצר מוצעת כדי להפיג את הסיכון הנשקף מנאשם לביטחון הציבור, עליו לבחון מכלול גורמים, ובכללם: הפגת הסיכון הנשקף מהנאשם לביטחון הציבור, מתן אמון בנאשם כי יקיים את תנאי השחרור בערובה, וכן התאמתם של הערבים לשמש כמפקחים סמכותיים ומציבי גבולות לנאשם.
כפי שצוין לעיל, מקובלת עליי הערכתו המקצועית של שירות המבחן, לפיה חלופת מעצר בעיר בית שמש אינה הולמת כלל ועיקר; כי חלופת המעצר בבית האב בהרצליה אינה ראויה מחמת אי-התאמת המפקח; כי חלופת מעצר ביישוב אזוּר אינה הולמת, ולוּ מן הטעם שמרבית הפיקוח מוטל על מפקח שאינו מתאים – האב; וכי חלק מהמפקחים שהוצעו אינם מתאימים מהטעמים שפורטו בתסקירי המעצר.
אשר על כל האמור לעיל, מקובלת עליי עמדת שירות המבחן, לפיה אין בחלופות המעצר שהוצעו על-ידי המשיב, כדי להפיג את הסיכון הנשקף ממנו לביטחון הציבור, הנלמד מהמעשים המיוחסים לו בכתב-האישום; ואין מנוס מלהורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנאשמים בחנו גם את האפשרות לזרוק בקבוק תבערה על הבית, על מנת ששלומי יצא לחצר ושם יירו בו. עוד בחנו הנאשמים מיקום אפשרי להקמת מארב לשלומי על מנת לירות בו. כמו כן, בחנו הנאשמים את האפשרות "לרסס" בכדורי נשק את קירות הבית, אשר סברו כי הם עשויים פח. משתם לימוד השטח עזבו הנאשמים את המקום.
שם הורשעו ארבעה נאשמים בקשירת קשר לפגיעה באדם באמצעות אקדח והחזקת נשק.
האחרים שכרו שירותיו של אדם שזרק רימון יד לעבר הרכב של אבוטבול בחו"ל, הרימון היתפוצץ וגרם לפציעת עוברי אורח ולנזק לרכבו של אבוטבול.
...
בסופו של דבר נמלטו נאשמים 1 ו-6 על האופנוע של נאשם 6.
גם אני סבורה כי יש מקום לעשות כן, בשים לב לעברו הנקי של הנאשם, למאמצי השיקום שכללו ניתוק קשריו השוליים ומעבר לעיר אחרת, כמו גם השתלבות בתוכנית שיקום, ליציבות התעסוקתית, ולחלקו המינורי יחסית בעבירות.
לימור ביבי, שופטת סוף דבר: אנו מטילים אפוא, פה אחד, על הנאשמים את העונשים כמפורט בחוות דעתה של השופטת טלי חיימוביץ.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 21.8.2022 החזיקו הנאשם וליאור בביתו של ליאור בצוותא חדא, רימון הלם/סנוור M7290 (להלן: הרימון), שהוא כלי נשק שבכוחו להזיק לאדם בעת פעולתו.
(-) ת"פ (מחוזי י-ם) 12761-11-15 מדינת ישראל נ' וקנין (10.5.2016) – הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של החזקת נשק, היזק בחומר נפיץ ואיומים.
דומה שלא יכולה להיות מחלוקת כי הטרקטורון נופל להגדרה זו. כעולה מעובדות כתב האישום, הנאשם וליאור הובילו את הנשק באמצעות הטרקטורון, הגיעו באמצעותו לביתו של המתלונן ובעודם נוסעים בטרקטורון, זרק ליאור את הרימון לעבר ביתו של המתלונן.
...
פועל יוצא מכל, שאני מורה למאשימה להשיב את הרכב לידי הנאשם, באמצעות נציג מטעמו.
גזר הדין   בשים לב למתחם העונש שקבעתי ולשיקולים הקשורים לגזירת העונש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:   מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 22.8.2022.
אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלונן, עד תביעה מס' 30, בסך של 7,500 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לתמיכה בעמדתה אשר למיתחם העונש ההולם המאשימה הפניתה לפסקי הדין הבאים: ת"פ (מחוזי מרכז) 38883-05-22 מדינת ישראל נ' סרקיה (חזקיה), 2/1/2023: מדובר בגזר דין שניתן נגד אחד משלושה נאשמים אשר קשרו קשר להשליך רימון הלם על ביתו של אדם אחר, בכוונה להפחידו, על רקע סיכסוך ביניהם.
ראשית, כך טען, רימון היד באמצעותו הנאשם עבר את העבירה ממוקם במדרג הנמוך ביותר של עבירות הנשק ושל פוטנציאל הנזק הטמון בהן.
ת"פ (מחוזי ירושלים) 12761-11-15 מדינת ישראל נ' וקנין, 10/5/2016: גזר הדין ניתן בעיניינו של נאשם שהורשע בעבירות של החזקת נשק; היזק בחומר נפיץ; ואיומים.
כפי שנפסק: "מיתחם העונש ההולם בעבירות המבוצעות בנשק צריך שיקבע בהתאם לסוג הנשק שבו מדובר. שהרי, סוג הנשק, כמו-גם ההקף שבו נסחר, הוחזק, הובל וכיוצא באלה, הם נסיבות הקשורות בבצוע העבירה והם שקובעים את פוטנציאל הנזק הכרוך במעשה העבירה. ברי כי סחר בעשרות מטעני חבלה המכילים עשרות קילוגרמים של חומר נפץ אינו שקול מבחינה עונשית-גמולית לסחר ברימון הלם בודד. למעשה, אין כל חידוש בקביעה כי קיים מדרג ענישה בעבירות המבוצעות בנשק, הנקבע, בין השאר, על-פי סוג, איכות וכמות הנשק שנעשה בו שימוש..." (ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל, 5/6/2013) כעולה מעובדות כתב האישום, הנאשם לא פעל באופן ספונטאני או אקראי, אלא לאחר תיכנון.
...
לאור המפורט לעיל בדבר הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בהם, לנוכח מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה (ראו: ע"פ 2933/19 צדיק נ' מדינת ישראל, 26/9/2019; ע"פ 8845/15 מנסור נ' נדינת ישראל, 17/11/216; ת"פ (מחוזי חיפה) 11134-01-19 מדינת ישראל נ' אסדי 21/11/2019; וכן הפסיקה הנ"ל אליה הפנו הצדדים) ובהתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, אני סבור כי מתחם העונש ההולם למעשיו של הנאשם נע בין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל.
התוצאה: לאור כל האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 18 חודשים, שיימנו החל ממועד מעצרו ביום 27/9/2023.
אני מורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי למשך חמישה חודשים שהוטל על הנאשם ביום 24/4/2022 בת"פ (שלום ירושלים) 37845-02-22.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו