החזקה שבחתימה אדם אישר הבנת תוכן המסמך

בפסיקה עקבית נקבעה איפוא החזקה כי חתימתו של אדם על מיסמך מהוה אישור ועדות לכך שהבין את תוכנו ונתן הסכמתו לאמור בו (ר' ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117; ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נח(2) 145; ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי (מיום 11.11.2004, פורסם במאגרים); ע"א 6055/04 לנדאו נ' בל"ל, מיום 12.7.2006, פורסם במאגרים, ע"א 8533/06 גילמן נ' הפועלים, מיום 5.8.08, פורסם במאגרים).

...

לראיה, הקרבה בין המחיר המוסכם הסופי – 1,175,000 ₪, לבין הצעות הצדדים להתקשרות, ומשלא הוכח כי מדובר בעסקה שונה בתכלית ביתר נתוניה, כמו גם הטענות הנחרצות למול התובעת כי אין הסכמה לנהל מו"מ מעבר לסכום של 1,170,000 ₪ וכי נמצא בינתיים משהו אחר – טענות שהתבררו כלא נכונות, כל האמור מוביל לכלל מסקנה כי לו היתה נותרת בידי התובעת ההזדמנות להמשיך במו"מ המתקדם בו החלה ולסיימו, היתה מובילה לתוצאה הרצויה ועל כן זכאית היא לדמי התיווך שנמנעו ממנה.

לפיכך, ומאחר שאין מחלוקת באשר למחיר המכירה, התביעה מתקבלת, והנתבעת תשלם לתובעת את סכום התביעה בסך 27,495 ₪ (2% בתוספת מע"מ מסכום המכירה העומד על סך 1,175,000 ₪, בהתאם להסכם הזמנת שירותי התיווך).

כן תשלם הנתבעת הוצאות המשפט בסך 800 ₪.

כך, "בפסיקה עקבית נקבעה החזקה כי חתימתו של אדם על מיסמך מהוה אישור ועדות לכך שהבין את תוכנו ונתן הסכמתו לאמור בו (ראו ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 (1965); ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נח(2) 145 (2003); ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי ([פורסם בנבו], 11.11.2004); ע"א 6055/04 לנדאו נ' בל"ל ([פורסם בנבו], 12.7.2006)). חזקה זו מיתעצמת, שעה שהמדובר הנו במסמכים מהותיים כגון שטרי שעבוד ומשכנתא (ראו לדוגמא ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נד(2) 559 (1997); ע"א 6645/00 ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365, 375 (2002)).

...

על כן, אני סבורה שאין מדובר בהפרה, שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר מראש באותו חוזה.

אני סבורה כי נפגע במידה מסוימת השימוש של התובעת בדירה בעיקר בשל הגבלת השימוש באמבטיה, וכן כי נגרמה לה עוגמת נפש בשל הצורך להתמודד עם פתרון הבעיה, הן לפני והן במהלך המשפט.

כן ניתן לקבוע, כי נושא ירושת הדירה כן הועלה על ידי הנתבעת והיה ידוע לכל הצדדים בזמן אמת, וזה הביטוי שניתן לו בחוזה המכר ("הואיל" מס' 5): "והואיל: והרוכשת מצהירה כי מימון רכישת הדירה על ידה נעשה מכספי ירושה שקבלה מהוריה, ומתמורת מכירת דירה שהיא חלק מירושתה, אולם היא מתחייבת לשלם את תמורת הדירה בכל מקרה, בין אם תמכור את הדירה שהנה חלק מירושתה ובין אם לאו;" מן הידועות כי חתימת אדם על מיסמך מקימה חזקה ומהוה אישור לכך שהוא הבין את תוכן המסמך והסכים לאמור בו (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113, 117 (1965); ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נח (2) 145 (2003)).

הסברי הנתבעת כי אמה היתה אמורה להעביר לה סכום נוסף של 300,000 ₪ מחלקה שלה בירושה (עמ' 24 ש. 15, עמ' 28 ש. 33), כי התכוונה לקחת משכנתא על היתרה וכי לא היה לה עורך דין שיסביר לה איך לוקחים משכנתא (עמ' 24 ש. 17) אין בהן כדי לסתור את החזקה כי במועד החתימה על חוזה המכר ידעה והסכימה לתנאים שנקבעו.

...

בהליך הראשון, הנתבעת תשלם לתובעת 100,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 17,500 ₪.

בהליך השני, הנתבעת תשלם לתובע 5,250 ₪ (1/2% מ-1,050,000 ₪ ללא תוספת מע"מ).

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע בכובעו כצד ג' להליך הראשון (בתביעה על סך 100,000 ₪) וכתובע בהליך השני שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, בסך כולל של 19,000 ₪.

בפסיקה עקבית נקבעה החזקה כי חתימת אדם על מיסמך מהוה אישור לכך שהבין את תוכנו ונתן את הסכמתו לאמור בו, ו"בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מיסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב.

...

באשר לכל האמור לעיל אוסיף כי מר פרנקל נשאל בחקירתו הנגדית שאלות שונות על ידי הבנק, שבאו לתמוך בטענות הבנק לפיהן אין מקום לאמץ את חוות הדעת.

לסיכום אני דוחה את התביעה על כל רכיביה.

התיק יוחזר להוצל"פ המבקשות ישלמו לבנק סך של 15,000 ₪ בגין שכ"ט. הודע לצדדים זכות ערעור כדין.

בפסיקה עקבית נקבעה החזקה כי חתימתו של אדם על מיסמך מהוה אישור ועדות לכך שהבין את תוכנו ונתן הסכמתו לאמור בו. (ראו למשל ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117; ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נח(2) 145; ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי (11.11.2004); ע"א 6055/04 לנדאו נ' בל"ל (12.7.2006); ע"א 8533/06 גילמן נ' הפועלים (5.8.08)).

...

לא שוכנעתי מכל וכל כי ניתנה לנתבע התחייבות אחרת מזו המפורשת בהסכם, מדובר בטענה עובדתית שלא הוכחה בכל ראיה, ולא מצאתי בעדויות התביעה כדי להטות את הכף, גם מקום שהן אינן ניטרליות במובנו של העדר כל עניין בתוצאות ההליך.

סוף דבר ההתנגדות נדחית, וכן נדחית התביעה שכנגד.

כן ישלם הנתבע (התובע שכנגד) לתובעת (הנתבעת שכנגד) שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.