לשאלה – אם הוא יודע מדוע לא התמקד צוות העיקוב במוכר או במוכרים של הנשק, והאם ניתנה הנחייה שלא להתמקד באלה – השיב העד בשלילה, והוסיף כי הוא עצמו היה מעורב רק מן השלב של כניסת הרכב לבאר-שבע (כמתואר לעיל בדו"ח הפעולה – ת/6) ותפקידו היה לבצע מעצר של נוסעי הרכב (שם, עמ' 4).
אשר על כן, ולאור האמור – ובהתייחס לשאלה שהצבנו בפתח הדיון (בפרק זה של הכרעה"ד) באשר לידיעתו והסכמתו של הנאשם להחזקת הנשק והמחסניות ברכב הנידון שבו הובלו – הרי שמסקנתי היא (וכבר על יסוד כל האמור לעיל) כי בוודאי נתקיימה בנאשם "ההחזקה קונסטרוקטיבית" בנשק, ואשר הנה פרי הידברות מוקדמת ובעצה אחת ולאותה מטרה; ופועל יוצא הימנה הוא הובלת הנשק ביודעין ובהסכמה, גם של הנאשם, ובעצה אחת עם אידריס.
...
ברם, כפי שהעיד רפי עמוס, דברי הנאשם נרשמו במדוייק, מילה במילה, ובכלל זה המילה "נכון" (במענה לטענת רפי עמוס בפני אידריס, כי זה מנסה "להוציא" את הנאשם "מהתיק" למרות מעורבותו בו); ולדעתי – ונוכח הקשר הדברים וכל האמור לעיל – הרי שלדברי אידריס אלה יש משמעות אחת, והיא כי, אכן, הנאשם מעורב בפרשה, אך הוא (אידריס) מרחם עליו, נוכח מצבו המשפחתי, כאמור; ועל כן, אינו מעוניין להפלילו ולגרום למאסרו גם של הנאשם, לאחר שהוא (אידריס) כבר "מסובך", בלאו הכי, בפרשה על פי הודאתו, וידוע לו שהוא (אידריס) צפוי למאסר, שבו יוכל לעמוד, כבחור צעיר ושאין עליו עול פרנסת המשפחה – מה שאין כן הנאשם, שהינו מבוגר ונושא בעול פרנסת 15 (או 13) ילדים ושלוש נשים.
אולם, עדיין ספק בליבי אם הוכח, במידה המספקת, כי הנאשם היה שותף לה.
אמנם, אידריס העיד כי באותו מקום סמוך לכלא נפחא גם שולמה תמורת האמל"ח, וכזכור, ראינו באותן אמירות שבאו מפיו משום חיזוק נוסף למסקנה בדבר מעורבות הנאשם באירוע.
אשר על כן – ולאור כל האמור לעיל – מזכה אני את הנאשם, מחמת הספק, מעבירת רכישת נשק; ומאידך, מרשיע אני אותו בעבירת הובלת נשק, לפי סעיף 144 (ב) לחוק העונשין, ובעבירת קשירת קשר לביצועה של זו, לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק האמור.