מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

החובה לשחרר שב"ח לחלופת מעצר

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

באשר להיבט העקרוני בדבר שיחרור שב"ח, נידרש בית המשפט העליון לסוגיה זו לא אחת ואכן קבע, כי אין בעובדת היות אדם שב"ח לכשעצמה, כדי לפטור מחובת בדיקת חלופת מעצר, אף שהחשש לקיומו של סיכון ההתחמקות מאימת הדין מיתקיים בדרך כלל ביתר שאת במקרים מסוג זה, שכן קל יותר לתושבי השטחים להימלט ולהתחמק ממשפט.
...
לא ניתן להקל ראש בחומרתן של מכלול העבירות שביצע ובפגיעה הציבורית הנובעת מהן, ואשר מובילות למסקנה כי לא ניתן לתת בו אמון ולשחררו בתנאים.
כפי שקבע בצדק בית המשפט קמא, מתקיימות בעניינו שתי העילות –מסוכנות וחשש להמלטות, ונוכח חומרתן של הנסיבות המתוארות, סבורני כי יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים בעניינו.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

כמו כן, כפי שמורה סעיף 21(ב) לחוק המעצרים, מחובתו של בית המשפט לשחרר את העורר בתנאים, באם ניתן לאיין על ידי כך את עילת המעצר.
אכן, קבע בית משפט זה בעבר, כי עובדת היותו של העורר שוהה בלתי חוקי, לכשעצמה, לא מהוה שיקול מכריע בבחינת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר (ראו בש"פ 9193/99 מדינת ישראל נ' בורהאן (לא פורסם, 28.12.1999); בש"פ 7136/04 פיאלה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.8.2004)).
...
לאחר עיון בהודעת הערר ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.
יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שפעמים במצבים מסוג זה "יש חשש טבוע וברור להימלטות מאימת הדין בשטחי הרשות הפלסטינאית, ובמקרים לא מעטים אכן אין מנוס ממעצר" (דברי חברי השופט א' רובינשטיין בבש"פ 10418/08 טאלאלקה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 15.12.2008) (להלן: פס"ד טאלאלקה)).
אשר על כן, הערר נדחה.

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט העליון נידרש לסוגיה זו לא אחת וקבע, כי אין בעובדת היות אדם שב"ח לכשעצמה, כדי לפטור מחובת בדיקת חלופת מעצר, זאת נוכח תפיסת היסוד של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המניח צורך של איזון, בין ערך חירות הפרט לבטחון הציבור, תוך הדגשת חירות הפרט כראשון במעלה, בהפעלת שיקול הדעת השפוטי.
" מסקירת פסיקת בית המשפט העליון נראה אפוא, כי בעיקרון, לא שונה מצבו של שוהה בלתי חוקי וממילא גם נתין זר מבחינה קונספטואלית, ממצבו של תושב ישראלי, וניתן עקרונית לשחרר אדם לחלופת מעצר שתבטיח מפני מסוכנותו ומפני החשש מהמלטותו מאימת הדין.
...
על רקע האמור, ובבחינת עילות המעצר הנוגעות לענייננו, נראה כי בניגוד למצבו של שב"ח רגיל בו החשש התדיר הוא דווקא מפני המלטות מאימת הדין, הרי שבעניינו של העורר עילה זו כמעט ואינה קיימת ולמצער ניתנת לאיון, זאת נוכח העובדה שצוינה לעיל, לפיה אינטרס רב משמעות של העורר הינו להיוותר במעמד פליט השוהה ברשות וכדין בתחומי מדינת ישראל ולא להיות במצב בו מבוטלת אשרת שהייתו בה. נותרה איפוא עילת המעצר האחרת – עילת המסוכנות, אשר בחינתה אינה שונה ממצבו של כל נאשם אחר, תושב הארץ.
עובדה זו המצטרפת לכלל המקובל כי התסקיר על אף חשיבותו הרבה, משמש ככלי עזר סטאטוטורי כשההחלטה הסופית היא של בית המשפט הדן בעניין, מביאתני למסקנה כי במצב הדברים דנן, בהנתן מכלול המפורט לעיל, ועל רקע הקונספציה המקובלת כי מטרת ההליך הינה מניעתית ומשמעותה איון מסוכנותו של העורר ולא ענישתו, ניתן לקבל את ההצעה לשחרור העורר, תוך קביעת תנאי שחרור שיבטיחו מפני מסוכנותו, לרבות מניעת השתתפותו בנסיבות העלולות לגרום להישנות מסוכנותו.
אשר על כן, הנני מורה על שחרורו של העורר בכפוף לתנאים הבאים: העורר ישהה במעצר בית מלא בביתו של דודו מר פיליפוס גברסלס ברחוב סעדיה גאון 53, רחובות, ולא יצא מפתח הבית לשום עניין ולשום צורך, למעט עפ"י הזמנת משטרה או בית משפט.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט ציין בהחלטתו כי אינו רואה בכך שהעורר שהה בישראל באופן בלתי חוקי טעם להחזקתו במעצר, אולם מאידך גיסא גם אינו רואה בכך טעם להקל עימו בדרישות הקשורות בשחרור לחלופת מעצר, אלא יש לידרוש ממנו את אותן הדרישות כפי שדורשים מכל נאשם בנסיבות דומות.
אין כל חובה כי את בדיקת חלופות המעצר יערוך דוקא שירות המבחן.
...
דיון דין הערר להידחות.
לעניין זה דעתי כדעת הערכאות שקדמו לי. בנסיבות הענין אין טעם לבחון חלופת מעצר ספציפית ולהטריח את הערבים לבית המשפט ולחוקרם שם. לענין זה אין לי אלא לחזור על דברים שאמרתי ב- בש"פ 9447/04 זבידאת נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 2.11.2004): "בפסיקה עניפה של בית משפט זה נקבע, כי תמיד יש לשקול חלופת מעצר. ואולם לא אחת בדיקה זו דו שלבית היא: תחילה בוחן בית המשפט אם ניתן להסיר את המסוכנות (או עילת מעצר אחרת) ע"י חלופת מעצר כלשהי. אם מגיע בית המשפט למסקנה חיובית, עליו לבחון חלופות מעצר קונקרטיות המוצעות לו, ואת מידת התאמתן, ואולם, אם מסקנתו של בית המשפט היא, כי נסיבות הענין אינן מצדיקות שחרור בחלופת מעצר וכי אין בנמצא, על דרך העקרון חלופה שתסלק את עילת המסוכנות או עילה אחרת, שוב אין טעם וצורך לבחון, מצוות אנשים מלומדה, חלופות קונקרטיות כגון מעצר בית בביתו של פלוני או אלמוני". (ראו גם: בש"פ 9469/05 אבו עמרה נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 11.10.2005); בש"פ 2931/06 גבאלי נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 23.4.2006; בש"פ 224/06 מ"י נ' בן-דרור (לא פורסם, ניתן ביום 8.2.2006)).
על כן – נדחה הערר.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2013 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

יש את החובה לבדוק בצורה פוזיטיבית אם המשיב מחזיק באישום אם לאו.
אני לא רואה הבדל בין עצור שב"ח בארץ לבין משוחרר בתנאים.
המדינה אינה יכולה לדבר "בשני קולות", כאשר מחד נשללת מן המשיב אפשרות שהייה כדין בישראל, ומאידך גופים שונים, בכללם משרד התחבורה ומשרדים שונים, רואים אתה משיב כמי שזכאי להחזיק רישיון נהיגה ישראלי בתוקף, לרבות זכויות לילדיו, כפי שעולה מאסופת מסמכים שהובאה לעיון ביהמ"ש. בהליך קודם שהתנהל כנגד המשיב הורה ביהמ"ש על שיחרורו לחלופה בדמות מעצר בית בתחומי המדינה, וזה שהה בתנאים אלו במשך שנתיים עד שנגזר דינו.
...
אנו סבורים כי כל בקשה כזו או כל כוונה להסדיר את ישיבתו לישראל צריכה להיעשות בערוצים המתאימים ולא דרך ביהמ"ש. בטח לא לשחרר מי שאין בידיו אישור שהייה כחוק בישראל לתחומי ישראל אלא בנסיבות חריגות שעניינו של המשיב לא בא בגדרן.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, קראתי חומר החקירה והפסיקה שהובאה לעיוני, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה גם ביחס לעבירה של העסקת שב"ח. מצאתי כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב בהפקדות כספיות הולמות.
בשעה שביהמ"ש מוצא כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב לשטחים, יש בכך לחזק את המסקנה בדבר חוסר היתכנות של שחרורו לתוך תחומי המדינה, שכן אין גורם מצב בו הברירה הינה מעצר עד תום ההליכים אל מול שחרור אל תוך תחום המדינה לבין מצב בו הברירה הינה שחרור לשטחים אל בין שחרורו לתוך תחומי המדינה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו