החובה לגזור את העונש המופחת המרבי

לצד זאת, היא מפחיתה את העונש המירבי שאפשר לגזור, ממאסר עולם (חובה או רשות) או 30 שנות מאסר – ל-20 שנות מאסר.

...

המסקנה היא כי גם לפי הדין החדש אין המערער עומד בתנאי הקנטור.

אף טענה זו דינה להידחות.

מקובלת עליי עמדת המשיבה, לפיה ברצח המנוחה על ידי המערער התקיימה הנסיבה המחמירה של גרימת המוות "באכזריות מיוחדת" שבסעיף 301א(א)(7) לחוק.

לצד זאת, היא מפחיתה את העונש המירבי שאפשר לגזור, ממאסר עולם (חובה או רשות) או 30 שנות מאסר – ל-20 שנות מאסר.

...

או אז, המנוח הכניס את ידו לכיס מכנסיו " ואני במחשבה שלי חושב שהוא הולך להוציא עכשיו כסף ולשחרר אותי הביתה ואני אסיים כבר עם הסאגה המלחיצה הזאתי. במקום זה מה שאני מקבל זה גז פלפל לפנים שאת רוב הגז חוטפות העיניים שלי" (עמ' 276).

עוד נאמר, בנוגע לספונטניות של התגובה שביטוייה 'החלשת מעצורים ואבדן עשתונות' הקשורה ל"תהליכים נפשיים מורכבים המתרחשים לעתים בשבריר של שניה ושלרוב לוטים במידה זו או אחרת בערפל; כאשר השופט יכול לקבוע את קיומם רק כמסקנה המוסקת מהנסיבות שאינן תמיד חד משמעיות" (שם, פסקה 3).

סוף דבר, הגעתי למסקנה כי יש להרשיע את הנאשם בעבירה של המתה באחריות מופחתת בהתאם לסעיף 301ב(ב)(1) לחוק העונשין.

כמו כן, הפניתה המאשימה לתיקון לחוק העונשין שבו עוגנה חובת הטלת עונשים מיזעריים על מבצעי עבירות נשק, ולהנחיות פרקליט המדינה.

במסגרת תיקון 140 לחוק העונשין (חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ב-2021, ס"ח 2938), הוסף סעיף 144(ז) לחוק העונשין, שבו נקבע עונשו של מבצע עבירת נשק לא יפחת מרבע העונש המירבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.

גזר הדין בשים לב למיתחם העונש שקבעתי ולשיקולים הקשורים לגזירת העונש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים בנכוי ימי מעצרו מיום 21.10.2022.

...

לאור השיקולים שפורטו לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות מקרה זה נע בין 10 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי וקנס.

שיקולים אלו מובילים אותי למסקנה כי יש למקם את העונש קרוב לרף התחתון של המתחם שנקבע.

גזר הדין בשים לב למתחם העונש שקבעתי ולשיקולים הקשורים לגזירת העונש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 21.10.2022.

ב"כ הנאשם, עו"ד אשר אוחיון, ביקש לאשר את העונש המוסכם, כפי שהוצג מטעם הצדדים, מהטעמים שנשמעו, לרבות נסיבות ביצוע העבירות ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

הנאשם הורשע אם כן בחלופה המקילה, שהעונש המירבי לצידה הופחת לחמש שנות מאסר או קנס פי שמונה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

ח. ת"פ 53062-12-15 מדינת ישראל נ' אברהם הורברג (17.5.2016) - הנאשמים, אב ובנו, הורשעו במסגרת הסדר טיעון בריבוי עבירות של עשיית פעולה ברכוש בסדר גודל של 110,000,000 ₪ במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון ובשתי עבירות של שימוש במירמה עורמה ותחבולה בכוונה להיתחמק מתשלום מס. בית המשפט גזר על הנאשמים עונשים של 6 ו-5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות; 6 חודשי מאסר על תנאי; קנס בסך 500,000 ₪ לכל אחד; וחילוט בסכום של כ-8,000,000 ₪ לנאשם 1 וכ-2,000,000 ₪ לנאשם 2.

מובהרת בזאת לנאשם, חובתו לבצע את עבודות השרות, בהתאם להנחיות הממונה על עבודות השרות, ובמידה ולא ייעשה כן, ניתן יהיה להמירן בעונש מאסר בפועל, וכך יוכל גם הממונה לפי שיקול דעתו היה ותמצא קיומה של עילה לכך.

...

ג. ע"פ 1959/11 גבריאל שלום נ' מדינת ישראל (21.9.2011) - נדחה ערעורם של נאשמים לאחר שהורשעו על יסוד הודאתם בעבירות הבאות: נאשם 1 הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; קבלת דבר במרמה; מתן שירותי מטבע ללא רישום; ובעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון בשילוב סעיף 6(א)(2) לצו.

הנאשם נעתר לבקשה ופנה לחלפן ירדני והשניים סיכמו ביניהם על דפוס פעולה הקרוי "העמדת נכסים": כספים של לקוחות המעוניינים להעביר כספים לירדן, יישארו בידיו של הנאשם ובתמורה יעמיד החלפן הירדני לרשות הלקוחות אותו סכום בדינרים ירדניים, מתוך כספים שיתקבלו בידיו על ידי שליח ואשר יועדו למעשה לחבר הכנסת עזמי בשארה.

מכל המקובץ, סבורני כי מתחם העונש ההולם לעבירות הלבנת ההון שביצע הנאשם, בנסיבות ביצוען, כולל רכיב מאסר בפועל שבין מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל, קנס בסכום שבין 25,000 לבין 60,000 ₪ וענישה מרתיעה צופה פני עתיד.

הנאשם 2 הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, כדלקמן: 1.1 הפרת חובת פקוח – עבירה לפי סעיף 2(א) + 10א + 21 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן – חוק העסקת עובדים) (21 יחידות עבירה) (להלן – העבירה הראשונה); 1.2 אחריות נושא משרה – עבירה לפי סעיף 6 + 26(א) + 27 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (14 יחידות עבירה) (להלן – העבירה השנייה); 1.3 אחריות נושא משרה – עבירה לפי סעיף 9 + 26(א) + 27 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (חוק שעות עבודה ומנוחה) (2 יחידות עבירה) (להלן – העבירה השלישית); ב"כ המאשימה הגיש טיעונים לעונש בכתב (סומן מא/1), ובמעמד הדיון הוסיף וטען, כי יש לזקוף לזכותו של הנאשם את העובדה שהוא הודה בהזדמנות הכמעט ראשונה וחסך זמן שפוטי; מאידך טען, כי יש לקחת את העובדה שמדובר בכתב אישום המחזיק מספר עבירות, ובגין העבירה הראשונה המאשימה עותרת לקנס בשיעור של 50% מהקנס המאקסימאלי, שלא יפחת מ- 306,600 ₪.

אחרית דבר לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בגובה 15,000 ₪, שישולם ב- 30 תשלומים חודשיים, שוים ורצופים בסך של 500 ₪ כל אחד.

...

בנסיבות אלה, ובדגש על מצבו הכלכלי, המשפחתי והתעסוקתי של הנאשם, סבורני כי הטלת קנס כספי גבוה, עשויה להשיג את התוצאה ההפוכה מבחינת האינטרס הציבורי ולגרום לנאשם ולמשפחתו ליפול על הקופה הציבורית כאבן ריחיים.

על מנת שהעונש יהיה מרתיע דיו, ראיתי לנכון להיעתר לבקשת המאשימה ולהורות לו להתחייב שלא לעבור על העבירות בהן הורשע.

אציין, כי לאור העובדה שכאמור לעיל החלטתי לחרוג ממתחם הענישה לקולא בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם, החלטתי להחמיר עמו בכל הקשור לקנס המותנה ולחייב אותו בקנס מותנה בסך של 407,200 ₪.

אחרית דבר לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בגובה 15,000 ₪, שישולם ב- 30 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך של 500 ₪ כל אחד.