החובה לאפשר לעובד זמן להתכונן לשימוע

  עוד נקבע כי קיימת חובה ליתן לעובד זמן מספיק להתכונן לשימוע ולגבש התייחסותו לטענות המופנות כלפיו (ראו ע"ע (ארצי) 627/06 אורלי מורי - מ.ד.פ. ילו בע"מ (16.3.2008) בסעיף 35 לפסק הדין) ואילו בפרשת סולטני נקבע כי: "נוסיף ונטעים, כי חובת השימוע לעובד והנטל לקיומה הוא על המעסיק הבא לגרוע מזכויות העובד, או לפגוע בהן. בהיעדר טעמים עינייניים של ממש, אין זה מן הראוי כי המעסיק יקבע סד זמנים דחוק שאינו מאפשר לעובד להערך כנדרש להליך השימוע העלול לחרוץ את גורלו" (ע"ע14039-0711 חנה סולטני – מדינת ישראל, משרד החינוך, 19.12.2013).

...

על כן בשל זניחת הטענה, ומאחר שכאמור לעיל, לא נפל פגם בפיטוריו של התובע, דין הדרישה להשיבו לעבודה, להידחות.

סוף דבר דין התביעה על כל רכיביה - פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיטורים שלא כדין, פיצויי פיטורים, אבדן השתכרות עתידי, זכויות סוציאליות נלוות, התנכלות תעסוקתית ועגמת נפש, להידחות.

באשר לפיצוי בגין פגיעה רפואית, פיזית ונפשית – דין התביעה להימחק.

במסגרת גמר החשבון שנערך לתובע בתלוש השכר של חודש 12/2019, נכתה הנתבעת משכרו של התובע סכום של 16,250 ₪ בגין מענק ההתמדה, כך שלפי תלוש השכר במועד סיום העסקתו היה התובע ביתרת חובה לנתבעת בסך 5,059 ₪.

באשר לתכיפות הזמנים בין מועד ההזמנה לשימוע (4.11.2019) למועד שיחת השימוע (6.11.2019), אכן ראוי היה לטעמנו שלא לקבוע את מועד השימוע יומיים לאחר מועד ההזמנה לשימוע, ונכון היה לאפשר לתובע יותר זמן להערך לשיחת השימוע.

...

משכך, שוכנענו כי מדובר בחוב קצוב ומוכח של התובע, אשר גם נתן הסכמתו בכתב לניכוי החוב ממשכורתו, ולכן רשאית הייתה הנתבעת לנכות חוב זה ממשכורתו האחרונה של התובע בהתאם להוראות סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר.

לאור האמור, התביעה להשבת הסכום שנוכה משכרו של התובע וכן התביעה לסעד הצהרתי לפיו התובע אינו חייב לנתבעת כספים נוספים בגין מענק ההתמדה – נדחות.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

אנו סבורים כי בנסיבות מתן הזימון לשימוע ונוכח הסיבות החמורות שהופיעו בזימון– ניתן למבקש זמן מספיק להתכונן לשימוע אלא שבאת כוח המבקש ביקשה ממר יונה מסמכים שונים בטענה כי מסמכים אלה דרושים לה על מנת להערך כראוי לשיחת השימוע (נספח 11 לבקשה).

החובה החלה על המעסיק לאפשר לעובד להיות מיוצג על ידי עורך דין (כמפורט בס' 10 לזימון לשימוע, נספח 9 לבקשה) משמעה גם מתן מסמכים המבוקשים על ידי עורך הדין, אם, על פי שיקול דעתו, הם דרושים לו כדי להערך כראוי לשימוע.

...

המבקש הצביע על פגם בניהול השימוע הנובע מאי קבלת מסמכים שביקש ממר יונה, אלא שלא מצאנו כי יש בפגם זה כדי לאיין את השימוע ואת הפיטורים.

נראה לנו כי המחלוקת כאן היא רק חלק קטן מהסכסוך העסקי.

מכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

אנו סבורים כי בנסיבות מתן הזימון לשימוע ונוכח הסיבות החמורות שהופיעו בזימון– ניתן למבקש זמן מספיק להתכונן לשימוע אלא שבאת כוח המבקש ביקשה ממר יונה מסמכים שונים בטענה כי מסמכים אלה דרושים לה על מנת להערך כראוי לשיחת השימוע (נספח 11 לבקשה).

החובה החלה על המעסיק לאפשר לעובד להיות מיוצג על ידי עורך דין (כמפורט בס' 10 לזימון לשימוע, נספח 9 לבקשה) משמעה גם מתן מסמכים המבוקשים על ידי עורך הדין, אם, על פי שיקול דעתו, הם דרושים לו כדי להערך כראוי לשימוע.

...

המבקש הצביע על פגם בניהול השימוע הנובע מאי קבלת מסמכים שביקש ממר יונה, אלא שלא מצאנו כי יש בפגם זה כדי לאיין את השימוע ואת הפיטורים.

נראה לנו כי המחלוקת כאן היא רק חלק קטן מהסכסוך העסקי.

מכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

החובה לקיים שימוע נועדה לאפשר לעובד להביא את דבריו בתהליך קבלת החלטות המעסיק לגביו, בטרם החלטה על סיום העסקתו.

לאור תכליות אלו, על השימוע להערך באופן שיאפשר לעובד להערך כנדרש ומתוך נכונות ורצון של המעסיק לשמוע ולהחכים.

היה לתובע די זמן להערך לשימוע מראש.

...

אשר לדעתנו, אף כי מסכימים אנו לכך שהעירייה היא בגדר "רשות מוסמכת", אין בידינו לקבל את טענת העירייה.

אם כן, אנו סבורים כי התובע זכאי לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע.

סוף דבר על העירייה לשלם לתובע סכום בסך 20,000 ₪ בגין הפגם שנפל בהליך הפיטורים.