בית משפט השלום בבאר שבע
ת"א 56315-02-17 אגודה לשמירת זכויות הפרט ואח' נ' צבע הקשת - מעבדה ללוחות אופסט ושקפים בע"מ ואח'
תיק חצוני:
בפני
כבוד השופטת אורית ליפשיץ
תובעת
אגודה לשמירת זכויות הפרט
ע"י עו"ד ענת קדרון ועו"ד אסף חדי כהן
נתבעים
1.צבע הקשת - מעבדה ללוחות אופסט ושקפים בע"מ
2.יוסי כהן
3.אמיר כהן
ע"י עו"ד מנשה צ. יאדו
פסק דין
לטענת הנתבעים, הרי שאינם כופרים באירועים מושא התביעה העיקרית, אלא שטוענים הם לזכותם בדין לנהוג כך. לטענתם, התובעת מבקשת לעקור את זכויות הפרט של הנתבעים ושל הפועלים מטעמה, לשלול מהם את חופש ההיתקשרות המבטא את האוטונומיה המוגנת של הפרט ולחייב את הנתבעים ב- "קום ועשה", ולעשות מעשה שלפי גדרי ההלכה מהוה "סיוע לדבר עבירה".
לטענתם חוק איסור הפלייה לא חל על נסיבות מעין אלו של הזמנה להציע הצעה לייצור מוצר עבור לקוח מסוים, החוק חל על מוצרים או שירותים אותם העמיד נותן השרות בהצעה בלתי חוזרת לציבור בלתי מסוים של אנשים.
..הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי חוק זה אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בנגוד להוראות סעיף 3, כל עוד לא הוכיח אחרת:
(1) הנתבע סרב לספק מוצר או שירות צבורי, מנע כניסה למקום צבורי או סרב לתת שירות במקום צבורי, לאחר שבירר פרטים הנוגעים לעילות ההפליה המנויות בסעיף 3;
(2) הנתבע סרב לספק מוצר או שירות צבורי, מנע כניסה למקום צבורי או סרב לתת שירות במקום צבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא סרב כאמור, באותן נסיבות, למי שאינם נמנים עם אותה קבוצה;
(3) הנתבע היתנה הספקת מוצר או שירות צבורי, כניסה למקום צבורי או מתן שירות במקום צבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף
3, בקיום תנאי אשר לא נידרש ממי שאינם נמנים עם אותה קבוצה;".
תכלית זו קיבלה ביטוי גם בדברי ההסבר להצעת חוק איסור הפליה:
"הוראת סעיף 6 יוצרת את העוולה האזרחית שבהפליה בנגוד להוראות החוק. מוצע לקבוע אפשרות לקבל פיצוי -מוגבל בסכום- בלא הוכחת נזק, בשל הקושי לכמת ולהוכיח את הנזק שבפגיעה הנגרמת לאדם שנמנעת ממנו כניסה למקום או הספקת מוצר או שירות. סעיפים דומים נחקקו באחרונה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, ובחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998".
בית משפט העליון עמד על ייחודיותו של מנגנון הפיצויים הקבוע בחוק איסור הפליה בציינו כי -
"יחודו של חוק איסור הפליה, אם כן, אינו ביצירת מושג חדש של שויון החורג מתפישת השויון הכללית החלה במשפט החוקתי. יחודו הנו בעיצוב הכלים האופרטיביים העומדים לרשותו של נפגע הפליה בבקשו סעד מבית המשפט" (רע"א 8821/09 פרוזאנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ (16.11.2011)).
...
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, פרוטוקולי הדיון וסיכומי הצדדים, הגעתי להכרעה כי התשובה הינה חיובית וכי דין התביעה להתקבל ולהלן נימוקי:
חוק איסור הפלייה נחקק בשנת 2000 על מנת "לקדם את השוויון", ככותרת החוק, והוא אוסר על הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים, מטעמים שונים כגון גזע, דת, לאום, נטייה מינית, גיל, ועוד.
סבורתני כי דין טענות הנתבעים כי ייצור מוצר בשונה מהספקתו, אינו מוגן בחוק איסור אפלייה במוצרים, להידחות.
"
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל.