הזמנה לשימוע ממבקרת פנים של הרשות

פיטוריו של מבקר פנים של רשות מקומית נעשים לאחר שהוזמן לשימוע בפני מליאת המועצה וניתנה לו היזדמנות ראויה להציג טענותיו.

...

בהצטרף האמור להתנהלות בחוסר תום לב מצד המשיבה כפי שפורט לעיל, מצאנו כי הכף נוטה לטובת המבקש.

בנסיבות אלה מצאנו להבהיר כי כמפורט לעיל, החלטתנו זו נוגעת בהפרת צווי ההגנה שניתנו ושאלת אכיפתן והצדק עם הודעת מבקר המדינה כי משנדרש בית הדין לשאלת אכיפת הצווים, אין משרד המבקר יכול לדון בסוגיה זו. אין בהחלטתנו דבר וחצי דבר בכל הנוגע לנסיבות שבגינן ניתן הצו ובענין זה, מוסמך משרד מבקר המדינה להמשיך לדון ואף להדרש לשאלה האם הוא מבקש להאריך את תוקף הצו, אם לאו.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, דין הבקשה להתקבל.

בתגובה לטענה כי החל ממועד הזימון לשימוע מציג המבקר אישורי מחלה שהופקו עשרה ימים ויותר לאחר תחילת ההעדרות, וכי ביום 21.12.14 לגביו הוצג אישור מחלה היתה התייצבות של המבקר במועצה, השיב ב"כ המבקר במעמד השימוע (עמ' 2-3 לפרו' נספח 6 לבקשה) כי המבקר אכן היה חולה במועדים לגביהם הוצגו אישורי מחלה, ופעם אחת הודפס כרטיס "בטעות ובשוגג". בהתייחס לטענה כי מאז תחילת הקדנציה הנוכחית לא הוצג למועצה דו"ח ביקורת (עמ' 16 ועמ' 22 לפרו') ובתגובה לטענה כי לא בוצעה עבודת ביקורת השיב המבקר "הכל פרפקט. יש לכם הנהלה שהיא בסדר גמור. אני עושה את העבודה. מי אמר לכם שאני לא עושה את העבודה?" בתשובה לשאלה אם אין למועצה צורך במבקר פנים השיב המבקר "יש צורך אבל אם אתם עובדים בסדר". במסגרת השימוע לא הוצגו דו"חות ביקורת עבור התקופה שקדמה למועד השימוע או מסמכים המלמדים על פעולות הכנה של דו"ח שכזה.

בע"ע (ארצי) 2146-04-12 איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל – אליהו הרציג (30.6.13) נקבע כי אין לראות בהזמנת דו"ח ביקורת על היתנהלות מבקר הפנים ברשות המקומית כצעד פסול כשלעצמו, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו, שכן אין להוציא מכלל אפשרות מקרים בהם הזמנת דו"ח שכזה "תהיה פעולה לגיטימית וחוקית, וזאת על מנת לסייע לרשות המקומית לקבל החלטה מושכלת באשר לפיטורי מי מעובדיה". הדברים נכונים גם בנסיבות המקרה כאן.

...

על יסוד כלל האמור והמפורט לעיל, אנו קובעים כי יש לפרש את התנהגותו של המבקר ככזו המלמדת כי המבקר זנח את העבודה ואת מקום העבודה, והחל מחודש 7/15 או בסמוך לכך לא ראה עצמו כעובד המועצה, המחויב בביצוע עבודתו בשירותה והזכאי לשכר בגין אותה עבודה.

מכאן – שדין התביעה להתקבל.

סוף דבר – אנו מורים על קבלת התביעה, וקובעים כי יש לראות בנתבע 1 כמי שהתפטר מעבודתו בתובעת החל מחודש 7/15.

הסעיף מונה ארבע דרישות: (1) הודעה כדין לחברי המועצה כי נושא ההעברה יידון בישיבה (2) החלטת מועצה (3) מתן זכות טיעון בפני המועצה (4) הודעה לרשות לקידום מעמד האשה 48 שעות לדעתנו, הנתבעת קיימה את הדרישות שהחוק מונה להעברת התובעת מתפקידה – לאחר השימוע, נקבעה ישיבת מליאה ליום 3.6.2019 אליה זומנו התובעת וגב' קרן בן הרוש מהרשות לקידום מעמד האשה.

58.7 חשוב לציין כי התובעת כיתבה מספר גורמים בפניותיה למועצה[footnoteRef:35], בין היתר, נציג ציבור מקומי, משרד הפנים, מבקר הפנים, יו"ר הרשות לקידום מעמד האשה במרכז השילטון המקומי, מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה, גב' קרן בן הרוש מהרשות לקידום מעמד האשה, נציבות שירות המדינה ויו"ר ההסתדרות – ת"א. התובעת אישרה בעדותה לפנינו כי אף אחד מהגורמים אליהם פנתה לא התייצב להגנתה.

...

לאור תוצאת דיוננו, אנו סבורים כי תוצאה זו תביא לעיוות דין ודי בכך כדי לאפשר את הגמישות הפרוצדורלית הנדרשת.

בשולי הדברים ולא בשולי חשיבותם, מצאנו להעיר על ההתנהלות הלא ראויה מצד התובעת ובא כוחה במהלך הדיונים והערותיהם הבוטות בכתבי בי - הדין, בין היתר השתלחותם בבית הדין ובצד השני, תוך שימוש בביטויים לא ראויים ולא מכבדים.

בשים לב לתוצאה, אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

המסקנה מחוות הדעת היא, כי קיים יסוד "לחששות שעלו באשר לאופן ביצוע הבקורת הפנימית בערייה ובאשר לאופן ההתנהלות המקצועית של המבקר, ולאור האמור נראה כי (בכפוף לזימון ישיבת שימוע והחלטת מועצת הערייה), קיימת תשתית לקבלת החלטה לפיה המבקר איננו ראוי להמשיך בתפקידו" סעיף 166 לחוות הדעת, נספח י' לכתב התביעה המתוקן.

בהקשר זה נדגיש כי במהלך השימוע הודה התובע כי עריכת סקר סיכונים היא באחריות מבקר הפנים של הרשות.

...

אשר על כן, התביעה המבוססת על חוק איסור לשון הרע נדחית.

סוף דבר: מהמקובץ עולה כי התביעה על כל חלקיה נדחית.

בשעה שהיו הנתבעים מיוצגים על ידי ב"כ הנתבעת, ישלם התובע הוצאות הנתבעת, בסך של 7,500 ₪ בצירוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

מסקנה זו מקבלת ביטוי בדבריו של נתבע ראש העיר (נתבע 1 בשימוע) המתייחס לחוות הדעת של עוה"ד פישר: "...זו חוות דעת של משרד של מתמחה ואתה יכול לא להסכים לו, זה גם בסדר רפי, אתה יכול להסכים לחוות הדעת הזאת. אני אומר עוד פעם, זה לא תורת משה מסיני. תרצה להתייחס לחוות הדעת- בבקשה. לא תרצה – יש לך פה את כל הדוחות אני מזמין אותך לבוא ולראות את כל הנושאים שמבקר הערייה העביר במשך 10 שנים בפול טיים ג'וב עם מזכירה לאורך כל השנים". (עמ' 46 לפרוטוקול ישיבת השימוע נספח א' לכתב התביעה המתוקן).

בהקשר זה נדגיש כי במהלך השימוע הודה התובע כי עריכת סקר סיכונים היא באחריות מבקר הפנים של הרשות.

...

אשר על כן, התביעה המבוססת על חוק איסור לשון הרע נדחית.

סוף דבר: מהמקובץ עולה כי התביעה על כל חלקיה נדחית.

בשעה שהיו הנתבעים מיוצגים על ידי ב"כ הנתבעת, ישלם התובע הוצאות הנתבעת, בסך של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.