הזמנה למכרז מול תביעת פיצויים

בעיניין עבד אל כרים הנתבעת זימנה לעדות מטעמה את עורך הדין שערך את כתב הויתור ונכח במו"מ שהתקיים מול העובד, ומדבריו עלה כי הוא ייצג את שני הצדדים – הן את העובד והן את המעסיקה, וכי היתנהל מו"מ אמיתי בין הצדדים במהלכו הוא ערך את הסכם הפשרה על בסיס מסמכים שהתקבלו מהנהלת החשבונות של המעסיקה ובהתאם לפרטים שנמסרו לו משני הצדדים.

התביעה לתשלום פצויי פיטורים – נסיבות סיום העסקה: לטענת ולגן נסיבות סיום יחסי העבודה, בהן הוא לא המשיך את עבודתו אצל הנתבעת משהיא הפסידה במיכרז למתן שירותים לנמל אילת, מזכות אותו בתשלום פצויי פיטורים מלאים.

הנתבעת טוענת מנגד כי כשהסתיימה תקופת המיכרז מול נמל אילת, היא הציעה לולגן להשתבץ בפרויקטים אחרים אצלה אולם הוא דחה הצעות אלה משבחר להמשיך העסקתו בנמל אילת תחת מעסיק אחר, ובנסיבות אלה ולגן אינו זכאי לתשלום פצויי פיטורים.

...

מרביתם המוחץ של רכיבי התביעה נדחו ולא מצאנו כי הנתבעת פעלה בדרך שאינה מקובלת או בחוסר תום לב המצדיק פסיקת פיצוי לא ממוני.

יחד עם זאת, משזה הסכום שביקשה הנתבעת לקזז, לא מצאנו מקום להגדילו, מה גם שסכום זה ממילא מכסה את הסכום שנפקס לטובת גרברסקי במסגרת פסק הדין.

סוף דבר – תביעת ולגן: הגם שתביעת ולגן לפיצויי פיטורים התקבלה, מאחר ומסכומה קוזז הסך 65,000 ₪, הרי שלא נפסק לולגן כל סכום.

במסגרת המיכרז הוזמנו המציעים להציע הצעות לחכירת שלושה מגרשים בשדרות רגר בבאר שבע המיועדים על פי תכנית מאושרת לבניית 260 יחידות דיור ומגרש מסחרי.

אלא מאי - בעניינינו אין עסקינן בעיניין הבא בגדר תובענה לפיצויים שעילתה במיכרז, המתאפיינת בדואליות מסוימת והיא בבחינת חריג לעינייני הנדונים בבית משפט לעניינים מינהליים, אלא עניין לנו בסוגיה ועתירה המצויה בלב עינייני מכרזים ובשלב המכרזי - הטרום חוזי.

אין בידי לקבל טענה זו. שכן מקום בו מתבקשת ההכרעה בשאלה הנוגעת למסמכי המיכרז ולטענות הנוגעות לאותן עילות ושאר "מריעין בישין" מתחום המכרזים, כנאמר ע"י כב' השופט עמית בענין קוטלובסקי, הרי טרם הבאת העניין לדיון בבית המשפט, יש למצות את ההליכים אל מול הרשות.

...

אין בידי לקבל טענה זו. שכן מקום בו מתבקשת ההכרעה בשאלה הנוגעת למסמכי המכרז ולטענות הנוגעות לאותן עילות ושאר "מריעין בישין" מתחום המכרזים, כנאמר ע"י כב' השופט עמית בענין קוטלובסקי, הרי טרם הבאת העניין לדיון בבית המשפט, יש למצות את ההליכים אל מול הרשות.

על כן דין העתירה לסילוק על הסף אף בשל אי מיצוי הליכים בהעדר פנייה מוקדמת לרשות, בטרם הפנייה לבית המשפט.

סיכום נוכח כל המקובץ הנני מורה על מחיקת המרצת הפתיחה על הסף.

בהילכת עע"מ 3309/11 קוטלרסקי נ' המועצה המקומית תל מונד (בפסקה 21), נקבעו שלוש אמות מידה לקביעת הסמכות: "... אציע את המבחן הבא לקביעת הסמכות העניינית: ברגיל, תביעת פיצויים בעקבות זכייה של התובע במסגרת הליכי המיכרז מקומה בבית המשפט האזרחי. ואילו תביעת פיצויים בעקבות אי זכייה במיכרז או בעקבות מיכרז שבוטל או בעקבות מיכרז שלא היתקיים, מקומה בבית המשפט לעניינים מנהליים, כחליפו של בית המשפט האזרחי, לגביו נאמר כי הוא מוסמך לפסוק פיצויים "לתובע שאמור היה לזכות במיכרז ולא זכה בו שלא כדין" (עניין פסטרנק, בעמ' 61).

כפי שמציינת התובעת בתגובתה לבקשת הסילוק על הסף (בסע' 21), מהותה של התביעה היא למעשה תקיפת סמכותה של משכ"ל לזמן את התובעת לשימוע; ולהציב בשימוע תנאים מכשילים ובלתי סבירים (סע' 33 לכה"ת), תנאים שהתובעת לא יכולה לעמוד בהם (סע' 23 לכתב התשובה), ולא יכולה בשל תנאים אלה לממש את זכייתה במיכרז (סע' 34 לכתב התשובה).

לאמור לעיל מתקשרים גם דברי בית המשפט בעיניין רע"א 1425/14 נוף לים עכו נ' רמ"י (בפסקה 5): "כמו כן נטען כי היה על המשיבה לערוך למבקשת שימוע, קודם שתחלט את הערבויות. טענה נוספת היא שהמשיבה פעלה למול המבקשת בחוסר סבירות ובחוסר הגינות. עינינו הרואות כי אף על פי דבריה של המבקשת עצמה – מדובר בעיניין מיכרזי במהותו. כאמור, זו אבן הבוחן העיקרית. המיכרז איננו עומד רק ברקע, עילות התביעה שנפרשו בכתב התביעה מבוססות במידה רבה על יסודות המשפט המינהלי, והמכרז בו עסקינן – על תנאיו וסעיפיו – מהוה את ליבת התביעה". וגם זאת: "מהי משמעות הדיבור "שעילתה במיכרז"? נדמה כי יש לבחון את הבסיס לתביעה הכספית.

...

סיכומו של דבר, דעתי היא כי התביעה נגד משכ"ל איננה בסמכותו של בית משפט זה, ודינה סילוק על הסף.

על אף, שכאמור, דין התביעה סילוק על הסף מחוסר סמכות עניינית, בחרתי לנקוט סעד קיצוני פחות[footnoteRef:1], ועל כן, מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, אני מורה להעביר תיק זה אל בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז –לוד, כתובענה מנהלית.

אני קובע דיון מקדמי בתובענה המנהלית בפניי ביום 24/4/22 בשעה 11:30.

על רקע זה הוגשה התובענה שבפנינו, על כך למעלה מ – 323,000 ₪, בגין רכיבי התביעה הבאים: פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצויי בגין פיטורים שלא כדין, אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה, נכויים שלא כדין מהשכר, פדיון חופשה, הפרישי מחלה, פדיון הבראה, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, תוספת ותק ופיצויים בגין השפלה ועגמת נפש.

בנוסף, למרות שהנתבעת היתה רשאית לקבוע כי השימוע יתבצע בכתב (השוו: ע"א 4069/03 מ.א.ל.ר.ז. שיווק מתכות בע"מ נ' מנהל מכס ומע"מ, פ"ד נט (5) 836 (2005)), הרי שלא היה מקום לחייב את התובע להגיב לזימונו לשימוע בעת ששהה במחלה.

בנוסף נטען כי הנתבעת נתנה לתובע יד חופשית בכל הנוגע לאופן הפיקוח על עבודת הניקיון באריאל (שהיתה על פי מיכרז מול הרשות).

...

הפרשי תוספת ותק – התביעה ברכיב זה נדחית, מאחר שעל פי הוראות צו ההרחבה, תוספת הוותק היא לעובדים שעתיים, בעוד שהתובע היה עובד במשכורת.

תשלום דמי מחלה בחסר – דין התביעה ברכיב זה להתקבל בעיקרה.

סוף דבר - התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2019 ועד התשלום בפועל; תמורת הודעה מוקדמת בסך 10,214 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2019 ועד התשלום בפועל; גמול בגין עבודה בשעות נוספות בסך 10,090 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2019 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; החזר ניכוי 1,500 ₪ משכרו של התובע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2019 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך 5,964 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2019 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; דמי מחלה בסך 12,498 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2019 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל.

מנגד, תבעה הנתבעת תביעה שכנגד על סך 1,126,130 ₪ בגין הרכיבים הבאים: השבת כספים (בסך 49,252 ₪) אשר היו מגיעים לנתבעת ואשר הועברו לידי עוסק מורשה על שם אחד האחים, תשלום בגין גניבת עבודות שבוצעו באופן שוטף על ידי הנתבעת מול קבלנים, תשלום בגין הפסד רווח קבלני בשל ביטול הזמנה לבצוע עבודה מטעם מפעלי ים המלח, תשלום בגין ביטול חוזי היתקשרות שנתיים, תשלום בגין כספים אותם נטל התובע בזדון מכספי החברה ואשר אינם מגיעים לו, תשלום בגין שכר עודף ששולם לעובדים, תשלום בגין שימוש בכרטיסי אשראי על שם המנוח על חשבון החברה, תשלום בגין יתרת חו"ז אותו חב התובע לנתבעת על פי חוזה אישי לשנת 2017, תשלום בגין ריבית כתוצאה מהשיעבוד בבנק לאומי על רכב הקדילאק של אביו, תשלום בגין אחריותו לרכב טויוטה יאריס ששמש את העובד שעבד תחתיו ושהוסיף לעבוד עימו בחברתו החדשה; תשלום בסך 100,000 ₪ כפצוי בגין פגיעה במוניטין החברה, גניבת לקוחות, שימוש בציוד וחומרים ותחרות אסורה בנתבעת.

התובע שימש כיד ימינו של אביו המנוח, הוא ניהל את העובדים, מילא מכרזים וכן היתנהל מול כלל הגורמים הרלוואנטיים, וכן הגיש חשבונות וגבה תשלומים.

...

באשר לסעד שבסעיף 91 לסיכומי הנתבעת, שנטען לחילופין במידה והתובע לא יכבד את דרישת המצאת המסמכים שצוינו, הרי שלא ניתן להיעתר לו. מדובר בסעד צופה פני עתיד, אשר ממילא הנתונים שמופיעים בו, לרבות סכום הכסף שצוין בסך 600,000 ₪, לא הוכחו כדבעי.

אחרית דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 50,066 ₪ תוך 60 ימים מיום המצאת פסק הדין.

התביעה שכנגד – נדחית, למעט הקביעה הבאה: על התובע לפעול לשם המצאת מלוא כתבי הכמויות והחשבונות אשר נמצאים בידיו ונוגעים לכספים שמגיעים לנתבעת ממפעלי ים המלח, וזאת בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.