הזכות לעיין בתיקי בית דין לעבודה

לפניי בקשת המבקש – פקיד שומה תל אביב 4 , אשר אינו צד להליך שבכותרת, למתן זכות עיון בתיק לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות עיון בתיקים").

...

התובעת בהליך שלפניי הגישה תשובתה לבקשת העיון לפיה היא אינה מתנגדת לבקשה הנתבע 1 מתנגד לבקשה בטענה כי, המותב דנן נעתר לבקשת הצדדים והורה כי ההליך דנן יהיה חסוי ויכלו לעיין בו אך ורק הצדדים (בהחלטה שניתנה בפרוטוקול הדיון מיום 01.03.20).

" במקרה שלפני מאחר וביום 01.03.2020 ניתנה החלטתי בה קבעתי כי לבקשת הצדדים ההליך דנן יהיה חסוי ויכלו לעיין בו אך ורק הצדדים, אין מקום לאפשר לכל צד שאנו קשור לתיק לעיין בו. לנוכח האמור לעיל, הבקשה לעיון בתיק נדחית.

לפניי בקשת המבקשים, אשר אינם צדדים להליך שבכותרת, למתן זכות עיון בתיק לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות עיון בתיקים").

...

בתשובתה לבקשת העיון טוענת המשיבה 2 בין היתר כי, יש לדחות את הבקשה מאחר ובתיק ישנם מסמכים רבים שקיים איסור בדין מלגלותם מאחר והם חוסים תחת חיסיון מידע הנוגע להליכי מס. כעת נבחן את השאלה האם קיים חיסיון בנוגע למידע ומסמכים הקשורים בהליכי מס ? ובמידה וקיים מה טיבו ומהותו של חיסיון כזה? סעיף 231 לפקודת מס הכנסה מטיל חובת הסודיות על פקיד השומה וקובע כי : "הממלא תפקיד רשמי בביצוע הפקודה, או המועסק בביצועה, חייב לראות כל תעודה, ידיעה, דו"ח, רשימת שומה או העתק מהם, והם מתייחסים להכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו כדבר שבסוד ושבמהימנות אישית ולנהוג בהם על דרך זו." הפסיקה פירשה את "חובת הסודיות" החלה על פקיד השומה מכוח סעיף 231 כמקימה חיסיון בדיני המס, גם אם הדבר לא נאמר בה במפורש [ראו יצחק עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי (2021), שער שלישי, לט, 1016].

לאחר שבחנתי את טענות המבקשים מחד וטענות המשיבה 2 מנגד, הנני מוצא כי באיזון הראוי בין האינטרסים של כלל הצדדים, לא מצאתי מקום לאפשר עיון במסמכים החוסים תחת החיסיון היחסי בהליכי המס וכן במסמכים ובתכתובות בין התובעת (המשיבה 1) למשיבה 2 לצורך אותם הליכי מס , שכן הם אינם קשורים ישירות למחלוקת המשפטית בין המבקשים למשיבה 2, וחשיפתם בפני המבקשים יכול שתפגע שלא לצורך בתכלית שלשמה הוטל החיסיון, ובפרטיות העסקית של המשיבה 2 תוך חשיפת פרטים עסקיים רגישים אודות הכנסותיה.

משכך, הנני קובע כי המשיבה 2 תעביר למבקשים עד ליום 28.07.23 את כל הפרוטוקולים וכתבי הטענות, אך לא יעברו הנספחים לכתבי הטענות הנוגעים למשיבה 2 והמפורטים בסעיפים 8, 9, 10 ו – 14 בתשובת המשיבה 2 לבקשה לעיון בתיק בית המשפט.

טענות הצדדים, בתמצית – התובע טוען, כך: הנתבע חקר את הנושא במשך יותר מארבע שנים; הנתבע סחב את הנושא, למרות שניתנו לו הזדמנויות רבות על ידי בית הדין; כדי לתת תגובה נאותה ועניינית לטענות הנתבע כלפיו הוא זכאי לעיין בתיק החקירה של הנתבע; אין כל עילה או סיבה מנומקת ומוצדקת שתימנע ממנו עיון בתיק החקירה; נכונה הטענה שגם בנו, וגם הוא עצמו, לא ידעו במשך השנים על הצוואה של אביו; לא ייתכן שבנו סאלם יידע על צוואה שניתנה כשהיה בן כעשר שנים.

הילכת סויסה יושמה בבתי הדין לעבודה, וראו עניין גריבובסקי (בר"ע (ארצי) 33454-12-13 גריבובסקי – גל (ניתן ביום 27.2.2014)), שם נקבע תוך כדי ציטוט והסתמכות על הילכת סויסה, כדלקמן: "... זכות הגילוי והעיון ומועדה אינה מוחלטת ובית המשפט יאזן בינה לבין אינטרסים אחרים ויחרוג ממנה במקרים מתאימים בהם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עלול לפגוע דוקא באנטרס גילוי האמת ולהביא לשיבוש ראיות...". כך גם בתביעות כנגד הנתבע, וראו עניין וסולי (בר"ע (ארצי) 4793-06-20 וסולי – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 30.6.2020)), שם נקבע כך: "בהילכת סויסה נקבע כי בית משפט רשאי לסטות מכלל הגילוי שעה שהוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא לשיבוש ראיות התובע ולא יסייע לחשיפת האמת. בית הדין שקל את מכלול הנסיבות בגדרי הילכת סויסה ונימק את הכרעתו לסטות במקרה זה מהכלל של ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים". לא מצאתי כי קיימת הצדקה להתערב בהחלטת בית הדין".

...

להלן הנימוקים להחלטתי – ראשית, לאחר עיון בראיה – ומבלי להכביר מילים, שוכנעתי כי יש סיכון שלא ניתן לבטלו, שכתוצאה מהעברת הראיה לידי התובע בשלב הנוכחי, תהיה פגיעה באינטרס העליון של חשיפת האמת בבירור הליך זה. כזכור, עסקינן בכספי ציבור, שביחס אליהם "... החתירה לחקר האמת חשובה שבעתיים עת מדובר בכספי ציבור ויש להקפיד על תשלומם רק למי שזכאים לכך על פי דין", כמצוין בעניין אבגי (ב"ל (ב"ש) 40666-10-20 אבגי – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 21.12.2020)).

בהקשר זה אזכיר, כי ככל שגרסה מצידו של צד כלשהו היא כללית ולקונית, כך יטה בית הדין לסטות מהכלל לגבי חשיפת ראיה, ולקבוע כי יידחה מועד העיון בראיה (בר"ע (ארצי) 24275-05-16 אי.די.אס למינאר בע"מ – עטרי (ניתן ביום 31.7.2016)); שלישית, מקובלת עלי עמדת הנתבע כי אין מדובר במקרה של מניעה מוחלטת מהתובע לעיון בתיק החקירה, אלא רק בדחיית מועד הגילוי והעיון בה, לאחר שהתובע יגיש את גרסתו העובדתית ביחס למחלוקת שבבסיס ההליך.

לסיכום – בקשת התובע נדחית.

המסגרת הנורמאטיבית הרלבנטית בעניינינו היא תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון"), הקובעת כך: "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". תקנה 4(ד) לתקנות העיון מוסיפה וקובעת כי בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה, עליו לשקול, בין היתר, את עניינו של מבקש העיון בתיק, עניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להפגע כתוצאה מהעיון, וכן את סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם הענות לבקשה.

בשלב השלישי יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית בכל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, בשים לב לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ר' ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ (15.2.2005), פורסם בנבו).

...

בתגובה לבקשה , טען המשיב כי אינו בעל דין, אלא מייצגם של התובעים, ועל כן כבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה על הסף.

כך למשל, בהחלטה אשר ניתנה בבקשת עיון שהגיש המבקש בתיק תאד"מ 54296-09-23 אשר ניתנה על ידי כב' הרשמת הבכירה סבין אוחנה, נעתר בית המשפט לבקשה תוך שציין כי טרם הוגש כתב הגנה, כך שיתכן שטענותיו של המבקש בעניין נטיית המשיב לעתור לקבלת פסקי דין בהיעדר הגנה בחסות אישורי מסירה מפוקפקים תהיינה רלבנטיות בהליך זה. בנוסף, צוין כי לא נטען בתגובת ב"כ המשיב כי קבלת הבקשה עלולה לפגוע בפרטיותם של הצדדים או באינטרסים מסחריים.

מכל האמור לעיל ומשלא הוצג בפניי בסיס המצדיק את בקשת העיון, דין הבקשה להידחות.

סוף דבר הבקשה נדחית.

דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית לשאלת זכות העיון בתיקי בית המשפט והיקפה מוסדרת בתקנות בית המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון").

...

אני מאשרת למבקשת לעיין במסמכים מהותיים בתיק זה: פרוטוקולים, דו"חות הנאמן ללא נספחים, ובקשות פרטניות החל משנת 2022 היא שנת לידתה של הקטינה.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני מאשרת למבקשת לעיין בתיק הפז"ר של החייב, באופן חלקי ובגבולות שהותוו בהחלטתי זו (סעיף 14).

כל צד יישא בהוצאותיו בבקשה זו. המזכירות תדוור החלטתי זו לצדדים.