טוענת התובעת, כי היתה לה קופת גמל פעילה מתקופת עבודתה אצל מעסיק קודם ואף על פי כן לא העבירה הנתבעת תשלומים לקופת גמל זו או לכל קופת גמל אחרת אף שבחודשים אוקטובר ונובמבר 2014 נוכו משכרה של התובעת סכומים בשיעור 1,133 ש"ח לצורך העברתם לקופת גמל אך הם לא הועברו ליעדם (ר' סעיפים 11, 15א' לכתב התביעה).
"
(שם, בעמ' 140)
כב' השופט ד"ר י' לובוצקי בספרו סיום יחסי עבודה (ההוצאה לאור של לישכת עורכי הדין, תש"ס-1999, בעמ' 162-161) כותב, כי "קיימת, בדרך כלל, חזקה (הנתנת לסתירה בידי המעביד), שהתפטרות סמוך לאחר הלידה היא לצורך הטיפול בילד".
התובעת טענה בעדותה, כי מקום העבודה החדש הוא "מעבר לכביש" ביחס למקום מגוריה (ר' פרוטוקול עמ' 4 שורות 24-18).
אמנם נכון הוא, שלנתבעת כמעסיקה הפרורגטיבה שלא להיענות לכל בקשות העובדים שהרי היענות לכל דרישה או בקשה לשבוץ שתועלה על ידי מאן דהוא תיגרום לכאוס, אך בנסיבות התביעה דנן, חוסר האפשרות או הרצון להיענות לבקשתה לעבוד במשמרות בוקר בלבד מהוה נדבך חשוב בהתגבשות זכותה של התובעת להתפטר בדין מפוטרת בהתאם להוראת סעיף 7(א) לחוק.
...
ואולם, אני סבורה, כי קיימת היתה מחלוקת כנה ואמיתית בענין זה היות והנתבעת סברה, כי התפטרותה של התובעת אינה עונה למבחני הפסיקה ואינה מקימה לה זכות לקבלת פיצויי פיטורים.
בנסיבות אלה, ומאחר ועדותה של התובעת לא נסתרה אני קובעת, כי ניתנה על ידה הודעה מוקדמת בת חודש ימים ותביעת הנתבעת לקיזוז ההודעה המוקדמת, נדחית.
מאחר והנתבעת לא הציגה כל תחשיב נגדי לחישובי התובעת בענין זה, והיות ומתלושי השכר שצורפו על ידי התובעת לחודשים אוקטובר ונובמבר 2014 עולה כי נוכו משכרה תשלומים בסך של 1,133 ש"ח ל"ביטוח מנהלים" אני מקבלת את חישובי התובעת ומחייבת את הנתבעת להשיב לתובעת סך זה של 1,133 ש"ח שנוכו משכרה שלא כדין והנתבעת החזיקה בידיה ולא העבירה אותם ליעדם.